סיטרואן C3 - מבחן וידאו

גם מבפנים היא נראית נהדר. כאן במקרה יצא לנו לקבל צבע פנימי זהה לזה החיצוני, אך האופציות כוללות צביעת פנים באדום, אפור או כתום. האלמנט החוזר של ריבועים עם קצוות מעוגלים, שבחוץ פגשנו על הגריל, ה- AirBumpsוהפנסים, נמצא כאן כמעט בכל מקום. זו מכונית שמחה שמעלה חיוך על פני הנהג, ולדעתנו זה שווה לא פחות ממערכת מתלים איכותית או מנוע יעיל.

תא הנוסעים

העיצוב המקסים מצליח לחפות על איכות חומרים לא גבוהה במיוחד. זה קצת מפתיע, כי בדגמים אחרים של פיג'ו סיטרואן פגשנו חומרים מצוינים, אך כאן הפלסטיקה מרגישה דקה ולא תמיד נעימה למגע. זה קורה על הדשבורד, שם זה פחות מפריע, אך זה קיים גם על משענות היד בדלתות. ובכל זאת, בגלל העיצוב המקסים הסיטרואן ממש לא מרגישה פשוטה או זולה. להיפך.

רשימת האבזור עשירה במיוחד לסגמנט, ועל כך הרחבנו בכתבה שסוקרת את "המכוניות המאובזרות ביותר עד 100,000 שקלים". הסיטרואן היא הראשונה, אגב. כבר בגרסת הבסיס יש מסך מולטימדיה גדול, בקרת אקלים, חיישני גשם ותאורה, מראה נגד סנוור, בקרת שיוט ועוד. הגרסה הבכירה מוסיפה מצלמת רוורס, חישוקי "17, כניסה והנעה ללא מפתח ומצלמת דרך לתיעוד הנסיעה. לדעתנו זה שווה את הפער במחיר.

מבחינת מערכות הבטיחות, המפרט של ה-C3 מרשים ביחס לסופר מיני: בגרסת הבסיס יש התראת עייפות, התראת סטיה מנתיב וזיהוי תמרורים, והבכירה מוסיפה גם ניטור רכב בשטח מת במראות. באופן תמוה, באף אחת מהגרסאות אין בלימת חירום אוטונומית. המערכת לזיהוי תמרורים יודעת לאתר רק תמרורי מהירות, ומסמנת אותם בכתב חלש ולא מאוד בולט על מחשב הדרך. בטויוטה, למשל, זה מתבצע בצורה טובה בהרבה.


ובכלל, הנדסת האנוש ב-C3 היא מנקודות החולשה הבולטות של המכונית. כבר בעבר התלוננו על השילוב המשונה של מיזוג האוויר בתוך מסך המולטימדיה: כשמניעים את הרכב ביום חם, צריך לחכות מספר דקות עד שהמערכת תעלה ורק אז ניתן להגביר את הקירור; לא אהבנו גם את העובדה שקריאת הודעות ה-SMS במערכת אפשרית בזמן נהיגה; מתגי תיבת ההילוכים לא נגישים במידה והנחתם כוס שתיה במקום הייעודי; מסך ההודעות בלוח המחוונים קטן ולא מאוד קריא; לא אהבנו גם את כפתורי בקרת השיוט, שמסתתרים מאחורי ההגה ולא תמיד מגיבים בקלות ללחיצה.

היצע תאי האחסון מצומצם באופן מפתיע. מתחת למולטימדיה יש תא קטן מאוד, מחזיקי הכוסות קטנים גם הם, אין משענת יד בין המושבים והכי מפריע - אין איפה לשים את הסלולרי.

המושבים הקדמיים של סיטרואן C3 הם משהו שעוד לא יצא לנו לפגוש. לפחות לא מחוץ לסיטרואן קקטוס, או לאמריקאיות משנות השבעים. מדובר בזוג כורסאות גדולות מאוד, רכות ורחבות, נוחות מאוד לטעמו של הח"מ, אך פחות לטעמם של חלק מהבוחנים האחרים. הורגש מחסור בולט בתמיכת צד.

מאחור המושב לא מרשים במיוחד, אך גם לא רע. הדלתות מעט קטנות, והשמשות הכהות חוסמות כניסה של אור. המושב עצמו נמוך ומעט קצר, כך שלמבוגרים לא יהיה נוח לשבת בו לנסיעות ארוכות (על אף שהמרווח טוב מאוד). מנגד, המבנה של המושב שטוח, כך שקל למקם בו כסאות בטיחות זה לצד זה.

תא המטען של סיטרואן C3 מציע נפח טוב לקטגוריה - 300 ליטרים - אך המבנה שלו עמוק והוא נעדר את הפיצ'רים המתוחכמים שיש בסקודה פאביה, למשל.

נוחות נסיעה

כמי שנוסע כבר שנים רבות על מכוניות צרפתיות, ישנות יותר או פחות, אני שמח על כל הזדמנות לבחון רכב צרפתי חדש - במיוחד כזה ששואף להשיב את תהילת העבר. הפעם נראה שהיתה פה הצלחה יוצאת דופן. סיטרואן C3, כך אמרתי לקולגה בסוף המבחן, היא לא רק מכונית נוחה ושקטה מאוד בתור סופר מיני. היא מסוגלת לזכות לתיאור כזה, בעיני, גם אם היתה מתמודדת בסגמנט המנהלים.

המתלים של ה-C3 רכים ומרגיעים, סופגים היטב את שיבושי הכביש - אך לא סובלים מתחושה מרושלת ומפוזרת של מכוניות רכות אחרות. הפטנט הוא מעין בולם זעזועים נוסף שנכנס לתוך זה הקיים, ומרסן את תנודותיו של המתלה הרך. זה אומר שבעיר ספיגת השיבושים נהדרת, ואין תחושת תזזיתיות יתר. מחוץ לעיר הסיטרואן קצת נעה ונדה במפגש עם כביש גלי, אך היא עושה את זה בצורה מתונה - שלי לפחות היתה מאוד נעימה.

גם בידוד הרעשים מצוין, למעט צלילו המחוספס משהו של המנוע וקצת רעשי רוח שחודרים במהירות תלת ספרתית.

מנוע ותיבת הילוכים

בחרטום של הסיטרואן שוכן מנוע שפגשנו כבר בדגמים רבים אחרים של הקונצרן. 1,200 סמ"ק טורבו, 3 צילינדרים ו-110 כ"ס. למנוע הזה יש צליל מחוספס, משהו שנע בין גרגור ספורטיבי לבין צליל של מנוע דיזל. הצליל הזה מופיע בעיקר בסל"ד סרק, ודווקא אהבנו אותו.

היציאה מהמקום זריזה, ואין כמעט השהיית טורבו. תגובות הדוושה נהדרות כבר בתחילת מהלכה, כך שהזינוקים בעיר חלקים ומוצלחים, וכשסוחטים את הגז עד הסוף מקבלים כבר ביצועים מעולים ויכולת גבוהה לתאוצות ביניים ועקיפות. שיוט במהירות גבוהה מאוד מתבצע אף הוא ללא קושי מיוחד.

תיבת ההילוכים מהירה וחלקה, שיפור אדיר לעומת ה-AL4 מהדור הקודם - אך לעיתים היא ממהרת להעלות הילוך (את זה ניתן לפתור באמצעות מעבר למצב הספורטיבי) וגם משתהה בביצוע קיק-דאון (ובזה כבר קשה לטפל). עניין נוסף שמעט הטריד היה מערכת ה"עצור וסע", שפועלת באופן מעט גס וקופצני. כדי לנתק את המערכת הזו צריך לגשת לתפריט המתאים במסך המולטימדיה. לא נוח.

צריכת הדלק עמדה על כ-13 ק"מ לליטר בקטעים הרגועים של המבחן. בנהיגה מאומצת יותר, הנתון טיפס לסביבות ה-10 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

כבר בדקות הראשונות של המבחן, כשגילינו כמה היא רכה, הנמכנו לאפס את הציפיות בתחום הדינאמי. ככה זה: או שאתה מרוסן, קשוח וספורטיבי, או שאתה רך, נינוח ורופס. בכבישים המפותלים של השומרון, ה-C3 הצליחה להפתיע אותנו. יש לה את השלדה המצוינת של פיג'ו 208, מה שאומר שהיא נכנסת בחדות לפניות ויודעת גם לשמח עם היגוי יתר פה ושם. מצד שני, הרכות שלה יוצרת רכינה בולטת בפניות, וההגה הקל והמנותק בטח לא מעודד נהיגה אגרסיבית. רמת האחיזה טובה לכשעצמה.

סיכום

סיטרואן C3 היא מכונית חמודה להפליא. עד כמה חמודה? עד כדי כך שיהיו לקוחות שימצאו בה אלטרנטיבה נהדרת למיני קופר. אבל אל תטעו, ה-C3 לא רק פרצוף יפה: יש לה רשימת אבזור מכובדת, ביצועים מצוינים, מרווח סביר ומעל לכל - נוחות נסיעה נפלאה. נכון, יש לה חסרונות בתחום הנדסת האנוש, וימצאו גם מכוניות מהנות ממנה לנהג החובב - אבל כחבילה, מדובר בתמורה יוצאת מן הכלל. ולא רק לחובבי המותג.



לדגמי סיטרואן בישראל - סיטרואן

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות