פולקסווגן גולף, החשובה והמסקרנת ביותר בארסנל המשפחתיות של קבוצת פולקסווגן, הגיעה לישראל אחרי כל אחיותיה. אמנם, בהיבט של המכירות בשוק המקומי, סקודה אוקטביה משמעותית ממנה – אך הגולף מאז ומתמיד סימנה את הכיוון אליו הולך הקונצרן והציבה אתגר למשפחתיות רבות. אפילו יצרנית ותיקה ומבוססת כמו פיג'ו, כאשר הציגה את ה-308 היוצאת, הצהירה כי ההשראה שלה היא פולקסווגן גולף – ללמדכם על עוצמתה של המשפחתית הקומפקטית הזו.
אז האם הגולף החדשה, דור שמיני לשושלת הארוכה, באמת שווה יותר ממתחרותיה? במה היא מיוחדת, במה היא נופלת מהאחיות לקונצרן והאם כדאי לרוץ ולקנות אחת, לפני שלא יהיה יותר? על פי דיווחים שונים בעולם, הדור השמיני של הגולף עשוי להיות גם האחרון. יורשתה תהיה ה-ID.3 החשמלית, שתעביר את קבוצת פולקסווגן אל העידן החדש. עד שזה יקרה, יצאנו עם הגולף החדשה למבחן של כמה מאות קילומטרים וחזרנו עם המסקנות.
העיצוב החיצוני של הגולף קלאסי, סולידי ואלגנטי. בעיקר מהצד ומאחור, שם אהבנו את יחידות התאורה המעודנות, הפס המחוטב לרוחב דלת תא המטען וחישוקי הגלגלים שנראים טוב מבלי להיות מצועצעים. לחזית קצת פחות התחברנו – השילוב בין קווים ישרים למעוגלים יוצר לטעמנו מראה מעט פחוס. עניין של טעם.
מבפנים המראה מרשים אפילו יותר, עם סגנון מינימליסטי, נקי ומודרני. אהבנו את הקווים הזוויתיים שחותכים את הדשבורד לרוחב, את תאורת האווירה, את ידית ההילוכים הזעירה ואת צמד המסכים שמעניקים לגולף את הטאצ' המודרני.
תא הנוסעים
אמרנו טאצ'? אז נמשיך מכאן. מסך המולטימדיה, בגודל 8 אינץ', מופעל במגע באופן כמעט בלעדי – אבל למרות זאת הוא לדעתנו עדיף על המסכים שפגשנו בסקודה אוקטביה ובסיאט לאון. יש לו כפתור פיזי לעוצמת השמע, ושלישיית כפתורים ברורים שמכניסים אותנו אל התפריטים העיקריים. במסך עצמו יש כפתורים גדולים וברורים, בלי עודף של צבעים ותצוגות מבלבלות, כך שקל להסתדר איתו בזמן נהיגה.
לוח המחוונים הדיגיטלי, שמוצע כעת כסטנדרט, נאה למראה וגם הוא מקל על התפעול, בשל העובדה שניתן לבחור במדויק את התצוגות שרוצים לראות בכל רגע נתון.
בכלל, סביבת הנהג בגולף נעימה מאוד לשהיה. החומרים בסך הכל טובים – למשל אלו שנמצאים על ההגה או מעל הדשבורד. במקומות אחרים מצאנו פלסטיקה פשוטה יותר. היצע תאי האחסון שימושי בהחלט, שדה הראיה מצוין והמושבים נוחים במיוחד. מדובר במושבים הארגונומיים שזמינים בגרסת ה"לייף פלוס הבכירה", ומעניקים תמיכת גוף מצוינת, נהנים מריפוד נעים וגם מציעים כוונון חשמלי, זכרונות ועיסוי. תענוג.
בכלל, מפרט האבזור הבסיסי של הגולף עשיר מבעבר. כבר בגרסת הכניסה ניתן לפגוש פריטים כמו הנעה ללא מפתח, בקרת אקלים עם 3 איזורי טמפרטוריה, חיישני חניה מלפנים ומאחור, מצלמת רוורס, מראות עם קיפול חשמלי, טעינה אלחוטית לסלולארי, בלם יד חשמלי, תאורת אווירה מבפנים ותאורת לד מלאה מבחוץ.
מפרט אביזרי הבטיחות כולל בקרת שיוט אדפטיבית, בלימת חירום אוטונומית שפועלת גם בנסיעה לאחור (ולפעמים מגלה "היסטריית יתר", למשל כשנסענו לאחור ומאחורינו צמחו כמה עשבים); הרשימה ממשיכה עם התרעת עייפות, ניטור שטחים מתים במראות ומערכת לתיקון סטיה מנתיב.
גרסת ה"לייף פלוס" הבכירה מוסיפה בעיקר את המושבים האמורים, לצד מערכת לכניסה ללא מפתח, חלון שמש גדול בגג וחישוקים מעט יותר גדולים (17 לעומת 16 אינץ'). גם בקרת השיוט האדפטיבית משתדרגת כאן למערכת "טראוול אסיסט", שכוללת בנוסף שמירת נתיב וזחילה בפקקים. יעיל.
הגישה אל המושב האחורי קלה יחסית בזכות דלתות גדולות, והמרווח הפנימי לגמרי לא רע. שני מבוגרים יהנו ממספיק מקום לרגליים ולראש, לנוסע האמצעי יהיה צפוף מן הסתם, אבל ההפתעה הגדולה היא איכות המושבים (של גרסת הלייף פלוס). מדובר במושבים גבוהים, נוחים להפליא, תומכים היטב בגוף ומאפשרים להעביר נסיעה ארוכה בנעימים.
תא המטען מציע נפח של 381 ליטרים, עם מבנה נגיש ופרקטי. ניתן למצוא בו גם מדף חלוקת גובה, שני תאי צד ופתח להשחלת מגלשי סקי.
נוחות נסיעה
הגולף מציעה נוחות נסיעה משובחת. אבל צריך לעשות את ההפרדה: אנחנו נהגנו בגרסת ה-1.5 ליטרים, עם מתלה אחורי רב-חיבורי; בגרסת הליטר הבודד יש מתלה שונה מסוג קורת מתח, ובהמשך נקדיש עבורה מבחן נפרד.
המתלה המתקדם מייצר ספיגה מעולה של השיבושים, עם איזון מדויק מאוד בין רכות לבין ריסון. נהגים שרגילים לנוקשות הפולקסוואגנית אולי יצטרכו תקופת הסתגלות קצרה, אך אנחנו התרשמנו לטובה מאיכות הנסיעה שמציעה הגולף.
גם מחוץ לעיר הנוחות מעולה. הגולף יציבה, מרוסנת ונעימה מאוד, ובידוד הרעשים המצוין רק מוסיף לתחושה. שאפו.
מנוע ותיבת הילוכים
יחידת ההנעה שפגשנו בחרטומה של הגולף מוכרת לנו היטב. מדובר במנוע טורבו-בנזין בנפח 1.5 ליטרים, עם הספק של 150 כ"ס ומומנט של 25.5 קג"מ. בנוסף מצוידת יחידת ההנעה הזו במערכת מיקרו-היברידית במתח 48 וולט. תיבת ההילוכים, כצפוי, היא ה-DSG כפולת המצמדים עם 7 הילוכים.
המערכת המיקרו היברידית מסייעת ב"שיוף הקצוות" של שילוב המנוע-גיר. היא מעדנת מאוד את פעולתה של המערכת לדימום מנוע בעמידה ומחליקה את העברות ההילוכים במהירויות נמוכות. נהדר.
במצב הנהיגה הרגיל החלפות ההילוכים מתבצעות בשלב מוקדם יחסית לטובת החסכון, כך שחובבי הביצועים יעדיפו להעביר את הבורר למצב הספורטיבי וליהנות מתגובות מיידיות בהרבה. במצב הזה הגולף הופכת למכונית בהחלט מהירה, אבל עדיין חלקה ומעודנת בהורדת הכוח שלה. נהדר.
צריכת הדלק היתה מצוינת עם נתון של 15 ק"מ לליטר בנהיגה בין עירונית ו-13 ק"מ לליטר בנהיגה משולבת.
התנהגות כביש
בכביש המתפתל אנחנו פוגשים ברכינה מסוימת שנובעת מרכות המתלים. גם ההיגוי לא מאוד ספורטיבי בתחושות, אבל אחיזת הכביש מצוינת, תחושת הבטחון גבוהה והשלדה מגיבה היטב להעברות משקל ומאפשרת כניסה זריזה לפניות. אחלה.
סיכום
פולקסווגן גולף ביצעה עוד כמה צעדים קדימה. תא הנוסעים שלה מודרני יותר מבעבר, וכיום הוא גם מאובזר היטב כבר בגרסת הבסיס. השימושיות טובה כמו תמיד, נוחות הנסיעה מעולה (לפחות בגרסה הזו), יחידת ההנעה מצוינת וצריכת הדלק חסכונית.
זו לא המכונית המושלמת – ניתן בקלות למצוא דגמים שיהיו מרווחים יותר, חסכוניים יותר או מהנים יותר לנהיגה; גם המחיר של הגולף, במיוחד בגרסה הזו, נושק לקטגוריות גבוהות יותר. אבל יותר מכל התרשמנו מרמת הביצוע הגבוהה של הגולף, ההקפדה וכן, גם מתחושת האיכות. מין מושג אמורפי, שמתאר מכונית שנעים מאוד לנסוע בה.
לדגמי פולקסווגן בישראל – פולקסווגן
פורסם לראשונה ב- 26.04.21
למאמר זה התפרסמו 5 תגובות