פורד קוגה (מתיחת פנים) - מבחן רכב

עיצוב

הקוגה תמיד היה ג'יפון נאה שהעניק את ה"לוק" הנכון של רכב גבוה ומרשים. אך עם זאת החזית שלו דמתה מדי לפוקוס המשפחתית, מה שכנראה פגע במשהו בתדמית הלייף סטייל שמצופה לקבל מגי'פון. במתיחת הפנים הנוכחית, בעייתיות זו נפתרה. מצד שני כעת הוא דומה לפורד אחרת - האדג', המקבילה האמריקאית של הקוגה שגם חולקת איתו גריל משותף ושני פסים בולטים על מכסה המנוע. גם האחוריים של הקוגה עברו שינוי, כשמבנה פנסים צר מבעבר דווקא מדגיש פרופורציות פחות מוצלחות של רכב גבוה ודי צר. אך בכל מקרה האחוריים הם לא הסיפור של מתיחת הפנים הנוכחית, אלא החזית. אפשר בהחלט לומר שאפקט ההגעה שלו השתפר ביחס לעבר. אך למרות הפרונט המשודרג והמוצלח בעיצובו, גם הקוגה המתוח אינו מרגש בעיצובו. גילו מתחיל להיות מורגש וזה בא לידי ביטוי בכך שחסר לו אותו ייחוד ובידול שהצליחו ליצור לעצמן כמה ממתחרותיו, כמו ה-CX5 החדשה, קיה ספורטז' או פיג'ו 3008.
 
גם פנים הרכב עבר שדרוג מסוים, בעיקר מבחינת סידור ועיצוב כפתורי השליטה במערך המולטימדיה וכן בעיצוב ההגה, שעכשיו הוא תלת חישורי. גם כאן אין מדובר במהפכה, אך יש שיפור מסוים בכך שנוצרת תחושה פחות משפחתית-סטנדרטית מבעבר. אבל זה ביחס לעצמה. בהשוואה למתחרות התחושה פשוטה יותר, כשעיקר האשמה נעוץ בגוון האפור ששולט בצורה מוחלטת בתא הנוסעים וכן השימוש הנרחב למדי בחומרים נוקשים - שילוב זה כבר מסגיר את גילו של תא הנוסעים. בזמן שהמתחרות משאילות עיצובים ומשלבות נגיעות חומרים מעולם הפרימיום, הקוגה לא ממהר לוותר על השייכות המשפחתית לפוקוס. עם זאת איכות ההרכבה בגדול טובה ולמרות פשטותו היחסית, תא הנוסעים איכותי למדי.

תא נוסעים

הגישה למושבי הקוגה היא כמו לכל ג'יפון אמיתי - גבוהה ונוחה. אין צורך לכופף ברכיים או לרדת כדי להתיישב בתוכו. גם הגישה לספסל האחורי, למשל כדי לחגור זאטוטים, נוחה. חבל שעדיין צריך ללחוץ (בגרסה הנבחנת) על כפתור בשלט במקום פשוט לפתוח את הדלת (אין כאן keyless מלא). תנוחת הישיבה הגבוהה מעניקה שדה ראייה טוב, אך מבחינת תנוחת הנהיגה לא הצלחנו באופן אישי להגיע לתנוחה אופטימלית. כיוון שלַׇבׅי קבוע מראש מאלץ את הנהג לישיבה בפוזיציה יחסית זקופה שעלולה לעייף לאורך זמן. בנוסף המושבים בגרסה זו נוקשים למדי וחומרי הדיפון לא מהסוג המפנק. חסרונה של כרית מתכווננת לתמיכה בגב התחתון פגע בנוחות הישיבה לאורך זמן.

תא הנוסעים עצמו מציע מרווח סביר, בעיקר מלפנים. בנוהל ממוצע בסגמנט, שני מבוגרים בספסל האחורי ירגישו בנוח עם מרווח ראש טוב ומרווח רגליים סביר, אך תנוחת הישיבה גם כאן מעט זקופה. לרוחב הספסל המצב יהיה טוב לכל היותר עבור שני מבוגרים ועוד ילדון באמצע, אך לשלושה מבוגרים בגודל מלא יהיה די צפוף. מעבר לכך יושבי הספסל האחורי מקבלים פתחי מיזוג משלהם - תוספת מבורכת בימים החמים והלחים של יולי-אוגוסט.

גילו של תא הנוסעים בא לידי ביטוי פעם נוספת כשבוחנים את סביבת הנהג, בעיקר בגלל ממשק המשתמש שכולל המון כפתורים של תפעול - תופעה שהולכת ופסה מן העולם ככל שהזמן עובר. בעקבות כך נרשמים לא מעט פאולים בחווית המשתמש. מעבר למספר הכפתורים, יש גם דמיון רב ביניהם, כך שגם אחרי שימוש ארוך עלולים להתבלבל ביניהם. גם בקרת השיוט לא נוחה בתפעולה ואף מצריכה לעתים להוריד עיניים מהכביש בכדי לבדוק אם הלחיצה שעומדת להתבצע תהיה על הכפתור הנכון - לא יעיל ואף מסוכן. הצג הדיגיטלי בלוח השעונים לא מרשים בגרפיקה שלו, וגרוע מכך, הוא קטן-ממדים וכולל הרבה מידע. כך נוצר מצב שתוך כדי נהיגה צריך לחפש את הנתון לו זקוק הנהג באותו רגע.

ישנם באגים תפעוליים נוספים: למשל, לא הצלחנו בכוחות עצמנו לאתר את סנכרון טמפרטורת בקרת האקלים המפוצלת כך שתהיה זהה עבור שני האזורים. בגרסה זו, המכונה Trend-X, מותקנת גם מערכת מולטימדיה של אנדרואיד בהתקנה מקומית. אמנם פגשנו פחות מוצלחות מזו אבל גם כאן היא לא מהמבריקות - אך לפחות היא כוללת אפליקציית ווייז. שקע ה-USB מתחבא היטב בתא הכפפות. גם תפעול המולטימדיה באמצעות מסך המגע לא ממש נוח בזמן נהיגה עקב מיקומה המרוחק מהיד.

אך יש גם תשבוחות. מערכת העצור-סע יעילה בפעולתה, תורמת לחיסכון בדלק מבלי לגבות מחיר של פעולת התנעה מעצבנת - היא פשוט לא מורגשת. בנוסף ישנם פריטי אבזור מרשימים כגון בלם יד חשמלי (חבל שאין לו פעולה אוטומטית), חיישני תאורה וגשם ומערכת בטיחות אקטיבית (מדי) לתיקון סטייה מנתיב. ההיגוי האקטיבי מייצר תחושה מעט מוזרה שעלולה אף להבהיל בנהיגה כשהמערכת מתערבת. גם בלימה אקטיבית כלולה כאן (במהירות עירונית בלבד). תא המטען מציע נפח של 456  ליטרים - נתון נאה שלצידו גם קלות העמסה ומבנה יעיל.

נוחות נסיעה

הקוגה מצליח להרשים ביכולות המשמעותיות והיסודיות בהן בלט תמיד בקטגוריה: איכות נסיעה ברמה גבוהה ותחושה שקטה, נעימה ומעודנת. הקוגה מעניק רמת נוחות טובה במיוחד מחוץ לעיר, כזו שמשתפרת ככל שהמהירות עולה. בנסיעה עירונית התמורה מעט יורדת, אך גם שם הוא יחסית נוח ונעים לנסיעה ופשוט לוקה במעט נוקשות ופחות יכולת ספיגה. כנראה שגם הצמיגים בעלי המידות הסבירות (17') המוצעים בגרסה זו, תורמים את שלהם לרמת הנוחות הטובה. מערכת המתלים מפגינה יכולת ריסון אך היא גם סופגת היטב את תחלואי האספלט ומצליחה למנוע מהקוגה לקפץ. הקוגה מציע חווית שיוט נעימה במהירויות גבוהות ועושה זאת בקלילות ובשקט מרשימים, למעט רעשי רוח שמרימים את ראשם בהתאם להצטברות הקמ"שים על מד המהירות.

מנוע והילוכים

במסגרת המתיחה הנוכחית מערכת ההנעה נותרה כשהייתה. מבחינת נתוני המנוע והביצועים, מדובר בהחלטה נכונה. מבחינת כיול הגיר וצריכת הדלק היה ועדיין יש מקום לשיפור. מיד נפרט. מנוע הקוגה בנפח של 1.5 ליטר, מוגדש ומשחרר הרבה סוסים - 182 ליתר דיוק. מומנט של 24.4 קג"מ זמין במלואו כבר מתחילת מד הסל"ד, כשהמחוג מסמן 1,500. מספרים מרשימים בהחלט. מנוע הקוגה מרגיש חזק ומגיב היטב, ורק הגיר מחבל מדי פעם בחגיגת הנתונים המרשימים.

מדובר באותה תיבה אוטומטית מוכרת, עם 6 יחסי העברה. איך זה בא לידי ביטוי? למשל בהאצה מהמקום, הגיר משתהה בשילוב ההילוך, ויחד עם השהיית הטורבו נוצר עיכוב בזינוק. ואז, ברגע שהכל התארגן על עצמו - ההילוך שולב והטורבו נכנס למצב הנשמה, בבת אחת מתפרץ הכוח ומזניק את הקוגה קדימה. אבל התהליך כולו מתרחש בחוסר לינאריות מתסכלת. והרי יש גם צורך לפעמים בעקיפות ביניים, לא? אבל גם שם, למרות יכולת המנוע המרשימה, יש לקחת בחשבון מראש את זמן התגובה של הגיר. תהליך ההתארגנות לשילוב הילוך נמוך פשוט לוקח זמן. אך גם כאן, ברגע שהתהליך הושלם, המנוע מוכיח שוב ושוב את יכולתו ועצמתו לדחוף בצורה יעילה את כל המאסה במהירות קדימה. מצב הספורט בהגדרות הגיר לא ממש משפר ורק הופך את ההתנהלות לעצבנית יותר, ללא תוספת של ממש בכוח או בתגובות.

מחיר נוסף הוא רעש מכני פחות נעים שמייצר המנוע בסל"ד גבוה, אך בשימוש סטנדרטי המנוע מעניק פעולה שקטה ונעימה. מבחינת צריכת הדלק, גם במבחן זה הקוגה לא הצליח להרשים יותר מבעבר וסיים את המבחן עם נתון ממוצע של 9.2 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

לאור מבחני העבר, הציפיות מהקוגה גבוהות בפרק הדינאמי. ההגה מציע משקל די טוב אם כי נוטה לכיוון הקל. ההיגוי מעניק דיוק ומייצר תגובות מידיות והחלטיות, אך מבחינת התקשורת בין ההגה לגלגלים, התחושה בכל זאת מלאכותית למדי. יכול להיות שיש קשר גם למערכת ההיגוי האקטיבי שנוספה ונוטה להתערב לא מעט ואולי גם פוגמת בתחושות הטבעיות. גם תגובות השלדה מיישרות קו עם ההגה עם יכולת Turn In טובה. כנראה שגם נכון להיום, מדובר בג'יפון דינמי ביחס לג'יפונים המתחרים. ונסייג זאת קצת בכך שלא מדובר ביכולת מתגמלת במיוחד מבחינת שמחת חיים, אלא בעיקר בכזו שמשרה ביטחון רב. גם זוויות גלגול מוחשיות לא תורמות לתחושת ההנאה.

סיכום

הבעיה של הקוגה היא שבסך הכל מדובר ברכב מרשים, בזכות איכויות נסיעה ברמה גבוהה וביצועים מרשימים, נסיעה שקטה ונוחה ויכולת שיוט בינעירונית מצוינת. אז למה זה בעיה, אתם שואלים? מאחר ותכונות אלה הן תכונות פנימיות שניתן לחוש בהן רק לאורך זמן. אז הרושם הראשוני הוא הבעיה שלו - כשפוגשים את הקוגה על עיצובו החיצוני חסר הייחוד, בשילוב תא נוסעים אפרורי שחלף זמנו, עלולים להתאכזב. ואז גם מציצים ברשימת האבזור שאינה מרשימה במיוחד, אך בסופה מופיע תג מחיר שהפך לאטרקטיבי מבעבר. לכן יכול להיות שביקור שטחי באולם התצוגה, במסגרתו רק מתרשמים מרכב שעומד באולם ומנתונים הרשומים על הנייר, יניב פחות התלהבות מצד הקונה הפוטנציאלי. נסיעת מבחן משמעותית לעומת זאת, כזו שבמהלכה יהיה אפשר להתרשם מאיכויותיו הנסתרות של הקוגה, אולי כן תצליח לכבוש את ליבו ואז את ארנקו של הרוכש. אז אם אתם שוקלים לקנות ג'יפון, קחו גם את הקוגה לנסיעת מבחן, אולי תופתעו לטובה.

לדגמי פורד בישראל - פורד

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות