מרשים בהחלט, אני חושב לעצמי. אפילו מעוצב. הקימורים הנעימים תפסו את עיני מיד. הריפוד רך ונעים. בהחלט יש כאן מרחב רגליים מצויין. אי אפשר להגיד שאין לי מקום להתרווח. הרמקולים הצמודים לאוזן נשמעים מצויין. גם נוחות הנסיעה לא רעה בכלל - בהחלט מקום שלא היה לי אכפת לבלות בו פרק זמן בלתי מבוטל.
אוקי, הגיע הזמן להפסיק להתברבר על תא המטען ולהתעסק בדברים החשובים באמת. אם הייתי צריך לנחש, הייתי אומר שאני נמצא באחוריה של פולקסווגן גולף. או אולי פיג'ו 308. קיה סיד אם נקצין. אלא שיציאה אל אוויר ההרים הירושלמי טומנת בחובה הפתעה: את עשר הדקות הראשונות של מבחן הרכב ביליתי ספון בתא מטענה של פיאט בראבו.
פיאט? מה לפיאט ולמכונית האצ'בק משפחתית? לא רק הצרכן הישראלי חושב שמדובר באוקסימורון. חלק ממכם זוכר את פיאט בראבו המקורית מסוף שנות ה-90 ואת עלילות האמינות הבלתי נפרדות ממנה. מאז, לא נעה משפחתית קונבנציונלית מבית פיאט על כבישי ישראל, למרות שלמעשה היתה אחת - פיאט סטילו. סטילו לא היתה, בלשון המעטה, הצלחה גדולה בשוק האירופאי. אבל עכשיו, מבטיחים האיטלקים, זה העסק האמיתי. הכירו: פיאט בראבו. שם עם משמעות.
פיאט בראבו. קווים זורמים / צילומים: דניאל אוזרן
אחד הקלפים החזקים של האיטלקים בתחום הרכב היה ועודנו עיצוב, והבראבו אינה שונה. קשה שלא להתחבר לקווים הזורמים והנאים, בהם משולבת שבכה קדמית המזכירה את פיאט גרנדה פונטו ונושאת רמיזה מובהקת לחברה אחרת בקונצרן פיאט - מזראטי. מאחור, יש גם נגיעת רטרו עם יחידות תאורה עגלגלות המזכירות את זו של הבראבו המקורית הזכורה לנו משנות ה-90. מעניין לגלות שעל העיצוב אחראי דווקא מעצב אמריקאי שבכלל נולד במרוקו והתלמד בספרד. גלובליזציה או לא?
כניסה לתא הנוסעים מגלה הפתעה חיובית בהחלט. משכן הנוסעים נאה מאוד והנדסת האנוש מרשימה. יש כאן אפילו תחושת איכות ומוצקות שנעדרה מדגמים רבים של פיאט בשנים האחרונות. הדלתות נטרקות בצליל סמכותי שממזמן לא שמענו בפיאט ואיכות החומרים - לפחות במקומות הנגישים יותר לידיים החוקרות שלנו - טובה למדי, אבל היינו שמחים ליותר חומרים רכים למגע. הגימור המטאלי דמוי הקרבון נראה טוב אך ללא ספק ירתח בקיץ וישניא את עצמו על הבעלים.
האבזור הסטנדרטי נדיב - לא שיש כאן משהו שיגרום לחובבי הגאדג'טים לצווח מאושר. יש בקרת אקלים דיגיטלית מפוצלת עם פתחי מיזוג מאחור ומערכת שמע מקורית עם שליטה מההגה. החישוקים הקלים על רכב המבחן, אגב, הם התקנה מקומית של היבואן ולא ישווקו עם המכונית במפרט הישראלי שלה. במקומם יהיה סט צלחות (טסות) רגיל.
פיאט בראבו. אבזור נדיב
כפתורי השליטה ותא הנוסעים עצמו מוארים באור כתום נעים לעין - אהבנו במיוחד את התאורה מסביב לידית ההילוכים. חבל שתנוחת הנהיגה רחוקה מלהיות מושלמת, עם דוושות המרגישות מעט רחוקות מרגלי הנהג. דברים דומים אפשר להגיד גם על מרווח הרגליים מאחור: הוא מצומצם, ובהחלט לא מהטובים בקטגוריה, בעוד המושב השלישי צפוף גם במימד הרוחב. המושבים עצמם קשיחים למדי אך מתגלים כנעימים ותומכים לאחר התרגלות ראשונית. חבל שהחלון האחורי שנראה כל כך טוב מבחוץ, מצמצם מאוד את שדה הראייה לאחור.
בקרביה של האיטלקיה שלנו נמצאת יחידת בנזין בנפח 1.4 ליטרים, המכונה T-JET ומפיקה 120 כוחות סוס באמצעות שימוש במגדש (טורבו). בדיוק ההספק של פולקסווגן גולף 1.4 TSI, ולא במקרה: כמו הגרמנים, הבינו בפיאט כי העתיד הבנזיני טמון במנועי טורבו קטנים. באירופה מוצעות מספר גרסאות של המנוע הזה, בעלות 90, 120 ו-155 כוחות סוס - כאשר כולן פרט לראשונה נעזרות במגדש טורבו. היצע הדיזל האירופאי נעזר במנוע 1.9 המוכר לצרכן הישראלי מפיאט דובלו, למשל.
פיאט בראבו. מנוע 1.4 טורבו - זריז וחסכוני
אלינו מגיעה - לפחות בשלב הזה - רק היחידה שנמצאת ברכב המבחן, וזאת בהחלט לא תלונה. על אף נתון הספק גבוה רק במקצת מהממוצע בקטגוריה, פיאט בראבו מרגישה זריזה יותר ממשפחתיות ה-1.6 האסטמתיות- גם על הנייר (9.6 שניות מאפס למאה קמ"ש) וגם על הכביש (זמינות כוח מצויינת כמעט בכל טווחי הסל"ד). השהיית הטורבו כמעט ולא מורגשת, והרמז היחיד לזהות הבלתי-אטמוספרית של המנוע הזה הוא צליל שריקה חלוש, אם ממש מתרכזים.
למרבה הצער, קשה לומר דברים דומים על תיבת ההילוכים. כן, אנחנו כבר מכירים את התיבה הרובוטית משושת ההילוכים של פיאט (Dualogic) מפיאט 500, אך עם הכוח המוסף היא מרגישה פחות נעימה מאשר ב-500 החלשה יותר. לא ציפינו להפתעות: הרי זו תיבה רובוטית בעלת מצמד בודד (ולא שניים, כמו ב-DSG של פולקסווגן). ובכל זאת התאכזבנו - העברות ההילוכים קופצניות והססניות, ומציקות מאוד בתנועה עירונית. בכביש המהיר - פחות. אבל זה לא הכל: לבראבו אין מנגנון לסיוע בזינוק בעלייה, והתוצאה היא שאפילו השיפוע הקטן ביותר גורם לאיטלקיה להדרדר לאחור בגסות.
ובכל זאת, לא הכל שחור. ברגע שחושבים עליה כמו על תיבה ידנית ולא זוחלת-רמזורים קונבנציונלית, אפשר להסתדר איתה. אז נכון, כדאי לתפעל את התיבה באופן ידני באמצעות הידיות מאחורי ההגה (או מידית ההילוכים עצמה) ולהוריד את הרגל מהגז בהעברות הילוכים - טוב או רע? תלוי רק בכם. התיבה הזו מסוגלת גם לתגמל את הנהג השאפתני עם תפקוד מצויין בנהיגה אגרסיבית, והורדות הילוכים בשילוב עם גז ביניים. ומה מעבר? בעיר, פיאט בראבו מקפצת מעל מהמורות קטנות - אבל ככל שהמהירויות עולות, היא מרגישה יותר ויותר נעימה ובכל שלב אי אפשר לקרוא לה בלתי נוחה. מה שאי אפשר להגיד על רעשי הרוח, אשר חודרים לתא הנוסעים כבר במהירויות שיוט חוקיות לגמרי.
פיאט בראבו. כיתה אחת מעל למאזדה 3 וטויוטה קורולה
עם רוב המכוניות המשפחתיות מן המניין, לא היינו טורחים לבקר בכבישים ההרריים ההם, אי שם בירושלים. אלא שפיאט בראבו מגיעה מבית עם מורשת מוטורית ענפה, ולאור הבטחות היצרן למכונית שתקרוץ גם לנהג, נבנו ציפיות בליבנו.
הציפיות התנפצו מהר. נכון, ההגה מצופה העור נאה ונעים לאחיזה, אבל מעבר לכך החוויה פלייסטיישנית משהו. במהירויות נמוכות ההגה מרגיש מעט כבד, אך בנסיעה הוא קליל ומתוגבר מדי, ואין מה לדבר על תחושה. מקסימום רטט. יש גם כפתור City המגדיל את התגבור להגה לרמות קומיות ממש. למעשה, ההגה פוגם בשאר התכונות הדינמיות של הבראבו - שאינן רעות כלל, הגם שאינן הטובות בקטגוריה. בזכות האף הקל, הבראבו לא תמהר להכנס לתת היגוי והתחושה הכללית בטוחה ונקייה, הגם שלא מרגשת מדי. לחובת הבראבו עומדים בלמים בעלי נשיכה ראשונית סבירה המתעייפים מהר מדי ודוושת דלק מלאכותית ולא מדויקת.
סוף היום הגיע. השמש שוקעת. הצליח להם, לאיטלקים - למרות הכל, פיאט בראבו היא מכונית מוצלחת - אך לא מושלמת - ויחד עם זאת, ללא ספק המכונית המשפחתית הטובה ביותר שיצאה משערי החברה האיטלקית בעשור האחרון. לחובתה עומדת תיבת הילוכים בינונית שלא תתאים לכולם (בעתיד תהיה גם אופציה ידנית) ויכולת דינמית ממוצעת לכל היותר. ובכלל, התחושה הכוללת אינה מתקרבת לתחושת השלמות שאפשר למצוא בפולקסווגן גולף. אלא שעם תג מחיר של 119,990 שקלים, פיאט בראבו לא מתחרה מול פולקסווגן גולף. היא מתחרה מול משפחתיות 1.6 מן המניין, כגון מאזדה 3, פורד פוקוס וטויוטה קורולה - והבראבו נמצאת כיתה אחת מעליהן, בזכות העיצוב היחודי והמושך, המנוע המוצלח והתחושה האיכותית והמוקפדת בתא הנוסעים. בראבו.
על מה אתה מדבר לעזאזל תיבת ההילכוים הרובוטית היא בכלל לא קופצנית פשוט מדמה גיר ידני אם היית מקבל הדרכה ראשונית לנהיגה מאחד הנציגים של פיאט היית מבין איך להעביר הילכוים נכון
אהה כן ואולי כדאי שתכוון את הכיסא כי לי נוח מאוד!!!!!!!
מדובר ברכב בעל תיבה אוטומטית, ללחוץ גז וההילוכים מתחלפים.
לא צריך שום הדרכה מנציג פיאט, תיבה רובוטית שכזו היא תיבה בעלת החלפת הילוכים לא רהוטה וזה החסרון העיקרי שלה.
אגב, טל כיוון את המושב, הוא תמיד מכוון.
תסביר לי איך סטודנטית בת 22 מצליחה לסוע על הרכב ללא קופצניות ובחור בעל ניסיון של כמה שנים טובות בתחום הרכב לא מצליח
- זה עניין של סטיגמה שנבנתה על בסיס של שם המותג לדעתי ההערכה שלו היא לא אובייקטיבית או אפילו מציאותית , התיבה הרובוטית קיימת בפיאט כבר 4 שנים ובהצלחה
המבקר היקר, מה הקשר לגולף ? המחיר של גולף עם מנוע שיותר מ 120 כ"ס הרבה יותר ממחיר 120 אלף ש"ח של בראבו. במחיר של בראבו אפשר לקנות אך ורק גולף של 105 כ"ס וזה הרכב הדינאמי מבחנתך?
רכב מצוין,נהיגה מהנה!
פשוט צריך להתייחס לרכב כרכב עם גיר ידני,
הרכב מתאים לאנשים שרוצים רכב עם איכויות של גיר ידני בלי להרוס את רגל שמאל עם החלפת המצמד (קלאצ')
או בקיצור - לנהוג בגיר ידני,בלי הידיים! :)
נסיעה רגועה ביום יום והגיר לא מעצבן , רק עם פיתול חזק שמדביק אותך לכיסא , בלי בעיות כבר 4 שנים , יציב בנויי טוב , חסכוני 1-13.5 ממוצע בעיר ומחוצה לו 1-15 , טיפול כל 30000 או שנתיים , מרוצה מעל הגג.
