פיג'ו 3008 הוא כבר שחקן די וותיק בקטגוריית הג'יפונים שנראה שאופפת אותנו מכל עבר בשנתיים האחרונות. עד כדי כך הוא הפך פופולרי הסגמנט הזה, שאחד מחבריו - הלא הוא קיה ספורטז' שאף כתבת ג'יפונים לא תהיה שלמה בלעדיו - הפך לאחרונה לרכב הנמכר ביותר על אדמת ארץ הקודש.
ולא בכדי הספורטז' עומד בפתח דברי הכתבה הזו, הוא הוא ולא אחר היה זה שהנגיש את הקטגוריה לרוכשי האלף ששמאות אוטומט ב-130 אלף שקל פלוס מינוס. עתה, אחרי שעבר עדכונון מינורי לטובת עמידה בתקן יורו 6, מצטרף גם ה-3008 של פיג'ו למאבק על הכיס הישראלי כשהוא מציע מתכון אחר בתכלית מזה של הקוריאני המפורסם. מנוע שנפחו גם כאן 1.6 ליטר אולם עליו מוברג מגדש טורבו שמעלה את ההספק ל-165 כ"ס "שני ליטריים" למהדרין ומחיר התחלתי שיורד עד 135,000 שקל במסגרת מבצעים כאלה ואחרים. מעט גבוה מהספורטאז' אבל לא גבוה מספיק כדי למנוע את פתיחת הארנק.
עיצוב
אין חדש תחת השמש - כפי שהיה הדגם היוצא, וכפי שהיה לאחר מתיחת הפנים, גם כאן העיצוב נעים ומשדר "עירוני" בניגוד לאופנת ה"בואו נעשה ככה שהמשפחתית המוגבהת הזו תיראה כמו לועסת שטח אימתנית". אין פה פגושים שחורים (יש, אבל החלק השחור מובלע בתוך פגוש בצבע המרכב), אין חצאיות צד בומבסטיות ואין בתי גלגלים מנופחים.
אחד השינויים העיצוביים המשמעותיים - והיחידים - שעבר ה-3008 במסגרת מתיחת הפנים היה החלפת הפנסים. אלה שמלפנים קיבלו צורה מעט מפוסלת יותר ואלה האחוריים קיבלו את חתימת האור הנוכחית של פיג'ו: שלושה פסי לד שאמורים להזכיר לנו את טפריו של מלך החיות.
התמונה שמתקבלת היא של רכב מאוד "חמוד". לא בדיוק האימג' שהיינו רוצים שג'יפון שאמור להיות מחוספס, קשוח וגברי יותר מהקורולה של השכנים, אבל לפחות הוא לא מתיימר להיות רכב שטח מסוקס וחסר פשרות. הוא רכב עירוני. הוא יודע את זה והוא לא מנסה לעבוד על אף אחד.
פיג'ו 3008. חמוד
תא הנוסעים
היכן שבחוץ היו שינויים קטנים, הרי שבפנים השינויים מזעריים עד לא קיימים. ולא רק ביחס ל-3008 הקודם, אלא בכלל ביחס לליין המכוניות של פיג'ו מהעשור וקצת האחרונים. ההגה הוא אותו הגה גדול ממדים (נראה שלפיג'ו קשה לקלוע לאמצע - או הגה ענק או כזה פצפון) מהפיג'ו 307, וכך גם המסך המונוכרומטי הכתום הקטנטן שמעטר את מרכז הקונסולה המרכזית, ידיות השליטה על מערכת השמע ובקרת השיוט שנמצאות מאחורי ההגה.
רשימת האבזור של הפיג'ו הזה היא - ובאמת שחיפשתי מילה עדינה יותר - הזויה, ולא קצת. יש כאן בקרת אקלים מפוצלת, חיישני גשם ותאורה ואפילו תצוגה עילית שמראה לנהג את המהירות הנוכחית ואת המהירות הקבועה בבקרת השיוט או במגביל המהירות - אם יבחר בהן. אבל מצד שני, אפילו בגרסה הבכירה שנבחנה הוא נעדר דברים בסיסיים במיוחד כמו דיבורית בלוטות', חיישני חניה (שלא לומר מצלמה) ואפילו שקע USB אין בנמצא. הזוי. מאוד אפילו.
בתקופה בה מכוניות, ובמיוחד מכוניות באותה הקטגוריה, מגיעות עם מסכי מולטימדיה אולטרא מתוחכמים, מצלמות שמעניקות לנהג מבט-על על הרכב, כפתורי התנעה, קיפול חשמלי למראות.... הבנתם את הרעיון, קשה לחשוב על תירוץ הגיוני לחסרונם של אפילו חלק מהאביזרים הללו ב-3008. ולא, "זול מהם" זה לא תירוץ מספק.
מאידך, אפשר להסתכל על זה מנקודת מבט פחות שיפוטית וקנטרנית (תודה) ומעט יותר יצירתית. את כל חוסרי האבזור האקוטיים של ה-3008 אפשר לפתור בביקור אחד אצל מתקין מערכות הסטריאו/מיגון החביב עליכם. התקנת מערכת תצוגה עילית וחיישני תאורה וגשם, מאידך, יכול להתברר כאופרציה מעט בעייתית יותר.
איזור המחיה במושבים הקדמיים נותן תחושה מעניינת. הקונסולה הקדמית נוטה קדימה ופותחת את המרווח שבין שני הנוסעים מלפנים ובו בזמן גם מקלה על תפעול הכפתורים שעליה. בצידה הימני של הקונסולה נמצאת ידית אחיזה - שלא ממש ברור מה המטרה שלה, אבל זה שהיא שם נותן טאץ' די מגניב.
המרווח לנוסעים בפיג'ו 3008 טוב למדי. מלפנים תנוחת הישיבה מאוד גבוהה ושולטת עם טווח כוונון רחב מאוד למושבים, אך מעט אפשרויות כיוונון באופן כללי (שישה כיוונים בסך הכל). המושבים הקדמיים לא מאוד נוחים ברגעים הראשונים ודורשים קצת הסתגלות. התמיכה לגב התחתון מרגישה בולטת מדי והמושב עצמו קשה מדי. אך אחרי כמה שעות רצופות של נסיעה, אחרי שהגוף שלכם עיצב עצמו לצורת המושב, מסתבר שלא תמיד מה שלא נוח בהתחלה לא נוח גם בסוף - או להיפך.
גם מאחור המצב טוב. מרווח הראש מצויין וכך גם המרווח לברכיים. שני נוסעים יהנו משפע של מקום ואפילו נוסע שלישי יוכל להתמקם ביניהם בלי יותר מדי תלונות על צפיפות.
תא המטען של ה-3008 סביר. את גובה הרצפה אפשר לקבוע באחד משלושה גבהים, וסף ההטענה כשלעצמו גבוה, אך הדלת המפוצלת מאפשרת לבטל אותו לחלוטין ואפילו לאלתר אותו לכסא נחמד לפיקניק בצד הדרך. בצידי תא המטען ישנם שני מנופים שמקפלים את המושבים האחוריים ומייצרים רצפת הטענה כמעט שטוחה לחלוטין.
פיג'ו 3008. המחיר הנמוך הוא לא תירוץ מספק למחסור באבזור
נוחות נסיעה
המושבים הקשים והתומכים - אם כי בגופים מעט גדולים יותר מזה הצר שלי - כבר נתנו אי אילו רמזים באשר לאופיו של ה-3008, ונוחות הנסיעה בסמטאות המצולקות של בני ברק סותמת על הספקולציות את הגולל. פיג'ו 3008 הוא לא רכב נוח בסביבה עירונית. הוא נוקשה, מקפץ וכל מעבר על שיבוש קצת גדול עובר כמעט ללא תיווך לישבן של הנוסעים.
בשנייה שמחוג המהירות עובר לטריטוריה תלת-ספרתית, ה-3008 כאילו הופך את עורו. הוא הופך לנטוע, יציב, ונעים מאוד לשיוט. שברים רציניים ורוחביים באספלט עדיין עוברים לתוך התא, אבל כאן המצב טוב פי כמה וכמה.
ההגה, שמרגיש כבד בצורה מוגזמת בתוך העיר, גם הוא מזמר מזמורים אחרים לגמרי בכביש הבינעירוני. המשקל שלו תורם ליציבות של הרכב במהירויות גבוהות והשטח המת באמצע גדול בדיוק מספיק כדי שלא יהיה צורך בתיקונים מעצבנים.
פיג'ו 3008. נוקשה בעיר, מעולה בכביש המהירמנוע ותיבת הילוכים
השינוי הגדול ביותר בעדכון האחרון של פיג'ו 3008 הוא כאמור המנוע, שעבר מקצה שיפורים שהכין אותו לקבל את תקן יורו 6 בזרועות פתוחות. עיקר השיפור הוא הורדת מידות הזיהום בעזרת מערכת עצור וסע, ועל הדרך קיבל ה-3008 גם תוספת של 9 כ"ס (ל-165 כ"ס בסך הכל). המומנט נשאר כשהיה - 24.4 קג"מ וכך גם נתון המיאוץ למאה קמ"ש - 9.5 שניות. בזכות השדרוג, השתפרה צריכת הדלק המוצהרת שעומדת כעת על 13.1 ק"מ לליטר אולם הצריכה במבחן הייתה מעט פחות טובה, אם כי לא מהותית - 11.3 ק"מ לליטר.
השיפור הקטן בהספק הוא בדיוק זה: קטן. אין כאן באמת איזושהי בשורה או חידוש. הוא עדיין מרגיש מעט חזק ממנוע 2.0 ליטר אטמוספרי ועם הרבה יותר כח זמין בסל"ד נמוך ובינוני. מאידך, בידוד רעשי המנוע רחוק ממושלם ובכל פעם שמחט הסל"ד נודדת צפונה מ-3,000 מגיע אל התא הרבה יותר רעש ממה שהיינו רוצים.
תיבת ההילוכים שמשודכת למנוע היא אוטומטית עם שישה הילוכים. פלנטרית כזו, אוטומטית "מלאה", של פעם, וזה מורגש. פעולתה מעט מחוספסת, היא מרבה לבעוט בנוסעים בשילוב להילוך הראשון בתחילת הנסיעה וכשזה משתלב עם ההנעה הלא מאוד חלקה של מערכת העצור וסע מתקבלת חוויה לא נעימה בכלל בנסיעה פקוקה.
האופי ה"חכם" של התיבה גורם לכך שהיו לא מעט אי-הבנות בין הנהג לבין הרכב. בבעיטה חזקה בדוושת התאוצה התיבה מורידה הילוך או שניים, אבל מהר מדי היא גם קופצת למסקנה שעברנו למצב "אטרף" והיא מסרבת להעלות הילוך שניות ארוכות. אפשר להעלות הילוך באופן ידני, אבל זה הופך למאוד מעיק מאוד מהר.
פיג'ו 3008. המנוע גמיש אך לא חזק מ-2.0 ליטר אטמוספריהתנהגות כביש
תשכחו מכל מה שקראתם עד עכשיו, ובעיקר את התלונות. אם אתם מחפשים ג'יפון ובמקרה גם אוהבים לנהוג, אתם יכולים להפסיק לקרוא עכשיו, להזמין נסיעת מבחן ולהיווכח בעצמכם. ה-3008 של פיג'ו הוא אחד הג'יפונים המהנים יותר לנהיגה בצד הזה של מאתיים אלף שקל, וגם לא מעט צפונה מזה.
ההגה הכבד שהפך נסיעה עירונית לאימון כושר מחזיר די והותר פידבק לאצבעות על מה שקורה מתחת לגומי, הוא זריז ומדוייק מספיק כדי לשלוח את האף לתוך פניה כזו או אחרת והתיבה שעיצבנה קודם לכן הופכת לפרטנרית מצויינת שמצליחה לשמור על המנוע בסל"ד אפקטיבי מספיק זמן לצלוח את אותה פניה.
המתלים הקשיחים שהרסו את חוויית הנסיעה בתוך העיר שומרים על המרכב הגבוה והכבד מרוסן ומפחיתים את זוויות הגלגול למינימום ההכרחי.
פיג'ו 3008. רכב הפנאי המהנה ביותר בצד הזה של 200,000 שקלסיכום
פיג'ו 3008 הוא רכב שלא מתבלבל ממה שקורה בקטגוריה שלו. הוא יודע בדיוק למי הוא מכוון ואת מי חשוב לו לרצות. הוא רכב לנהג שמצליח להפיק לא מעט חיוכים בכבישים הנכונים. הבעיה היא, שרוב הרוכשים בסגמנט לא בדיוק מחפשים מכונית להשחיז איתה צמיגים אלא פשוט רוצים מכונית משפחתית נוחה, שימושית מאובזרת וגבוהה. אם אפשר שיהיו לה או אי אילו יתרונות או אסים בשרוול, מעולה. אם לא, לא נורא.
וכאן בדיוק ה-3008 מוצא את עצמו בבעיה. הוא לא מספיק נוח בעיר, הוא מרגיש מיושן ולא מספיק מעודן. הוא לא מספיק מאובזר בגרסה הבכירה ולחילופין לא מספיק זול בבסיסית כדי להצדיק את זה. גם מוניטין שמירת הערך והאמינות (מוצדק או לא זה פחות רלוונטי) של פיג'ו לא בדיוק עוזר לו ולכן כנראה שגם אחרי העדכון האחרון הוא לא עומד לכבוש את טבלאות המסירות. אם במפגש הקודם שלנו איתו מצאנו ג'יפון מודרני, מאובזר ואיכותי, המסקנות מהמפגש העכשוי הן הוכחה ניצחת לשינויים הדרסטיים שעבר הסגמנט מאז.
לדגמי פיג'ו בישראל -
פיג'ו
למאמר זה התפרסמו 6 תגובות
