קיה סורנטו (פלאג-אין הייבריד) - מבחן רכב

רשימת האבזור ארוכה יותר מהתלונות שיש לאופוזיציה כנגד הקואליציה, ולהיפך. זה מתחיל בבקרת אקלים מפוצלת, שכוללת יציאות מיזוג בשורה השנייה והשלישית ושליטה נפרדת בשלישית. למושבים כוונון חשמלי עם זכרונות, הכניסה וההתנעה ללא מפתח, יש כמות יציאות USB עצומה ויש כאלו בכל שורה. בחנייה יש מצלמת 360 מעלות עם תצוגת "מבט על" וחיישנים מלפנים ומאחור. גג השמש הפנוראמי אדיר בגודלו ויש תצוגה עילית ברורה על השמשה. פחות אהבנו את איכות מערכת השמע.



גם בסעיפי הבטיחות הסורנטו מרשים באופן חריג. המפרט כולל בלימה אוטונומית, בקרת סטייה אקטיבית מנתיב ובקרת שיוט אדפטיבית, שהן כמעט סטנדרט. בנוסף יש התראה על רכב בשטח מת שמופיעה גם בתצוגה העילית. בעת האיתות, מצלמה מציגה בלוח המחוונים את השטח המת ויש גם התראה ויזואלית וקולית. התפעול, כמו במרבית דגמי קיה, נוח וידידותי מאוד.



המרווח לנהג ולנוסע מצוין. יש הרבה מקום לרגליים ולראש אך הקונסולה העצומה בין המושבים מרחיקה את השניים זו מזה. כפתור הווליום מרוחק מאוד ממושב הנוסע והגישה אליו לא נוחה. המושב עצמו מעט נוקשה אך הוא תומך באופן נפלא בנסיעות ארוכות. תמיכה נוספת בצידי הגוף היתה מתקבלת בברכה.

בשורה השניה המרווח פשוט נפלא. אפשר לשנות את המרחק שלה מהמושבים מלפנים / אחור, הרצפה שטוחה, המושבים תומכים בירכיים והמושב האמצעי, גם אם לא גדול, יכיל מבוגר בגודל ממוצע. נסענו מאות קילומטרים עם שלושה מבוגרים מאחור והנסיעה עברה בנעימים.

המושב האחורי נהנה גם מתחושה מוארת ואוורירית הודות לריפודים בהירים, חלונות ענקיים עם וילונות הצללה וגג השמש הגדול.



השורה השלישית כמובן יותר מצומצמת. אם המושב האמצעי מוסט מעט לפנים, יש סיכוי למרווח סביר לראש ולרגליים אפילו למבוגרים, אך המיקום הנמוך של המושב הופכים את הישיבה ללא נוחה. הכניסה והיציאה קלות ויציאות ה-USB והמיזוג ישפרו את החוויה.



תא המטען נפתח חשמלית כמובן, אך כאשר כל המושבים בשימוש הנפח לא גדול. המבנה האנכי של הדלת יאפשר להכניס מזוודה קטנה או ציוד רך, אך לא תוכלו להעמיס כמויות ציוד. במקרה ותרצו להעזר בכל המושבים וגם לקחת כבל טעינה תגלו שהשטח מאחור יהיה גבולי ומתחת לרצפה אין שטח מספיק כדי להחביא את הכבל. קיפול של המושבים האחרונים יהפוך את הסורנטו לרכב הובלות מעולה.

נוחות נסיעה

לאבזר רכב פלאג-אין בכל האבזור האפשרי זה קל. הרכב כך או כך יקבל הטבת מס אדירה שתאפשר להוסיף כמעט כל גאדג'ט ולשלם על זה מעט יחסית. לגרום לרכב PHEV להיות נוח, זה הרבה יותר קשה. לעשות את זה ברכב שפונה לשוק האמריקאי זה מורכב פי כמה.

רכב פלאג-אין תמיד יהיה כבד יותר, בשל המשקל של הסוללה הגדולה. הסורנטו פלאג-אין מגיע עם תג של 2 טון ועוד 50 ק"ג. כדי לאזן את כל המשקל הזה צריך כיול נוקשה של המתלים. מהעבר השני, השוק האמריקאי אליו הסורנטו פונה, מאוהב במתלים רכים עד כדי רכרוכיים.



השילוב הזה, בעיקר בתוך העיר, לא עובד בצורה אידיאלית. התנועה הראשונה של המתלה מאוד רכה והרכב סופג את המהמורות, אבל המשקל הגבוה מביא את הרכב לסוף מהלך המתלה די בקלות ואז הוא פוגש בולם נמרץ שממהר להחזיר אותו למקום. כך המתלה ממשיך לעבוד כל הזמן בין תנועה רכה וחזרה ברורה.

מה שמפתיע זה שלמרות כל התנועה הזאת, הסורנטו הנטען כמעט ולא חובט או מעביר מכות כואבות פנימה. המתלה פשוט מניע את הגוף הגדול ימין לשמאל באופן קבוע ויוצר תחושה עסוקה וקבועה ברכב.

היציאה מחוץ לעיר משפרת את המצב כי יש פחות מהמורות והן קטנות יותר. כך התנועה הרכה לא באה לידי ביטוי בחוסר ריסון קבוע אלא בנדנוד קל, לעיתים. בידוד הרעשים טוב. רעשי רוח מגיעים יחסית מאוחר, רעשי כביש נוכחים אך לא מפריעים ברוב הכבישים.

מנוע ותיבת הילוכים

נתחיל עם החשמל. לא מדובר במנוע מאוד חזק, 91 כוחות סוס בסך הכל, אך עם 31 קג"מ הוא מניע את הרכב הגדול בקצב מרשים. בנהיגה עירונית הוא מאבד טווח במהרה בגלל הצורך להניע משקל כבד אך באופן מפתיע דווקא יציאה מחוץ לעיר במהירות לא גבוהה (עד 100-110 קמ"ש) הביאה לניצול מיטבי של הסוללה. בנסיעה עירונית היינו מכסים לא יותר מ-30 ק"מ (כחצי מ-57 הק"מ המובטחים) אך בנהיגה הפרברית חילצנו כ-45 ק"מ מאוד מרשימים שיספיקו להרבה משפחות לנסועה יומית.



במבחן הבין עירוני ציפינו לקבל צריכת דלק גבוהה למדי, שכן מנוע הטורבו-בנזין, בנפח 1.6 ליטרים עם 180 כ"ס, מוכר לנו היטב מיונדאי טוסון וקיה ספורטז', וכאן הוא צריך להתמודד עם משקל גבוה בהרבה. אבל השילוב שלו עם מערכת חשמלית יעילה מאפשרת לרכב לשייט לפרקים בכוח החשמל (שאוגר אנרגיה בבלימה או בסיבוב מנוע הבנזין) ותורם רבות לצריכת הדלק. בסוף המבחן הבין עירוני הממושך צריכת הדלק עמדה על כ-12.5 ק"מ לליטר מרשימים מאוד. וזה לא בא על חשבון הביצועים – לרמת הגולן הרכב העפיל בלי בעיה והוא נסע בקצב טוב גם עם 5 מבוגרים וציוד רב.

שני דברים חסרו לנו במערכת החשמלית. ראשית, אין כאן מצב ששומר את הסוללה לשימוש מאוחר יותר וכך אתם עלולים להגיע לעיר בסוף הנסיעה עם סוללות ריקות ולבזבז בה יותר דלק. דבר שני, אין מצב של בלימה מוגברת באמצעות המנוע שיסייע בבלימות ובטעינת הרכב. יכול להיות שמצב כזה ביחידת ההנעה היה משפר עוד יותר את הטווח החשמלי בעיר או את צריכת הדלק במסלולים בין עירוניים.

התנהגות כביש

הסורנטו הגדול והכבד רוכן יותר ממה שהיינו רוצים, אבל פחות ממה שציפינו. ההגה מעט קל אך הוא הפתיע עם דיוק מרשים. הבלמים היו טובים ולא התקשו להתמודד עם המשקל.

בזכות העובדה שהמנוע החשמלי נח לו על הציר האחורי, לסורנטו PHEV יש הנעה כפולה. זו מעניקה לו אחיזה טובה מאוד והוא ממעט לצאת לתת היגוי. בכבישים מפותלים הסורנטו הרגיש קטן מגודלו האמיתי וזאת למרות הרכינה המורגשת. משהו בשילוב של ההיגוי והתגובות הברורות להעברת המשקל מאפשר לנווט אותו במקומות מאתגרים בקלות מפתיעה.

סיכום

אם לסורנטו היו רק 5 מושבים הוא כנראה היה רכב פלאג-אין הייבריד מרשים, אבל לא מפתיע. העובדה שיש לו 7 מושבים הופכת אותו לרכב שניצב כמעט ללא מתחרים של ממש.

אם הנסועה היומית שלכם לא עוברת את ה-45-40 ק"מ, הסורנטו הוא רכב הפנאי היחידי (למעט רכבים חשמליים מלאים) שיסיע אתכם במהלך שבוע שלם בעלות של כמה עשרות שקלים בודדים ולא יזהם כלל. אם תצאו מהעיר תגלו שמעטים רכבי 7 המושבים מונעי הבנזין או הדיזל שיצליחו להציג צריכת דלק כוללת שמתקרבת לנתונים של הסורנטו. בטח שלא במימדים האלה.

נכון, הסורנטו הנטען הוא רכב יקר, בפער של עשרות אלפי שקלים מהגרסה ההיברידית הקלאסית שלו. את ההפרש בעלות האנרגיה יקח הרבה מאוד זמן להחזיר, אך את חוויית הנסיעה על החשמל, עם שקט מופתי וללא זיהום, הוא יעניק במזומן מיד.

לדגמי קיה בישראל - קיה

פורסם לראשונה ב- 02.05.22

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות