קיה קרניבל - מבחן רכב

קיה קרניבל. האפור היום אפור מאוד / צילומים: אייזיק דוידוביץ'

קיה קרניבל: אדום

עוד לפני שיצאנו לדרך, הבטנו, בדקנו ומיששנו: היא לא כל כך יפה, אבל גם לא מכוערת. נראית בסדר. הפרופורציות בסה"כ טובות. קיה קרניבל הקודמת הייתה מגושמת, מסורבלת משהו, ארוכה מדי, ובעיקר - נראית גדולה יותר. קרניבל שלנו הושקה בשנת 2006, ועברה לאחרונה מתיחת פנים קלה. פתיחת הדלתות, מהן שתי דלתות הזזה נוחות לתפעול, מציגה לראווה את תא הנוסעים. הרי זוהי מהות המיניוואן - תא הנוסעים שלו.
להבדיל ממיניוואנים קטנים (כדוגמת מאזדה 5 וסיטרואן C4 גרנד-פיקאסו), הקרניבל באמת מיועד להסעת שבעה מבוגרים. גם בשורת המושבים האחוריים ניתן להוביל מבוגר במצב צבירה אנושי. בנוסף, יישאר מעט מקום למטען - 135 ליטרים מצומקים. קיפול מושבים מודולארי מאפשר שינוי במבנה תא הנוסעים ע"פ הצרכים.

איכות תא הנוסעים מרשימה, קיפול המושבים נוח, ופתחי מיזוג האוויר האחוריים ממוקמים בתקרת הרכב - אהבנו. פתיחת דלת תא המטען מגלה כי מנגנון הפתיחה הינו מכאני ולא חשמלי כמקובל היום. הרעש שבוקע ממנעול הדלת מיושן משהו, קצת מעליב.

תא הנוסעים. אפור, כבר אמרנו? / תמונת יצרן

קיה קרניבל: אדום כתום

מתכוננים לנסיעה. תנוחת הנהיגה טובה, למרות שכיוון טלסקופי להגה לא קיים. הקיה הזו מחזירה אותנו מספר שנים לאחור - בלם חניה המופעל ברגל (הגיע הזמן לתפעול חשמלי, לא?), גלגלות מכאניות לכיוון טמפרטורת המזגן, ובכלל - עיצוב ללא מעוף. "הכל כאן מוכר וצפוי", יטענו השמרנים ובצדק. אנו היינו רוצים קצת יותר תעוזה, מקוריות, אומץ.
כך, עם רגשות מעורבים, סובבנו את מפתח ההתנעה (למעשה רק אני סובבתי, לא כולם השתתפו בחוויה הזו) והאזנו לקול גרגורו העמוק של מנוע הדיזל (קר בחוץ).
שדה הראיה לפנים, לאחור ולצדדים הינו רחב, ההגה דק ופלסטי, ידית ההילוכים קרובה ונגישה, והנוסעים - כולם כולל כולם, חגורים כמובן. את הדיסקים מיקמנו בתא המיוחד למרגלות הקונסולה המרכזית, מעליהם הצבנו את בקבוקי המשקה בתא הייעודי, בדקנו בתא הכפפות (שאינו מקורר) כי הרישיונות נמצאים, העברנו לD- ו...
רגע לפני היציאה לדרך, נשלפת מראה ייעודית הממוקמת מעל המראה המרכזית, ומבהירה לנו, המבוגרים האחראים מלפנים, כי נוסע מספר 5 פלט את המוצץ ועומד בתוך רגעים ספורים למחות על כך ביבבה קולנית. המרווח בין המושבים הקדמיים מאפשר למבוגר האחראי מלפנים גישה קלה יחסית לשורה השנייה, והמוצץ חוזר בשלום למוצצו.

קיה קרניבל: ירוק

כאמור, אנחנו על D. לחיצה החלטית על דוושת ההאצה, ו...
שנייה ארוכה עוברת, ואין תגובה. או אז מטפס לו המנוע במעלה הסל"ד באיטיות, ממתין  למגדש הטורבו שינשים אותו, ותזוזת הרכב מורגשת לה אט אט. התנועה מתגברת לאיטה, הקצב מתגבר גם הוא, ואנחנו שועטים בעזוז קדימה. הקרניבל דיזל יודעת בהחלט לשעוט קדימה - במיוחד כשהיא בתנועה, ומגדש הטורבו כבר נכנס לעניינים. רק תנו לה מעט זמן בהתחלה, בסוף זה יגיע. מצחיקה קצת העובדה שניתן  להתחיל נסיעה גם בהילוך שני, על מנת לאפשר האצה מתונה עוד יותר בכבישים חלקלקים.

למרות היציאה המהוססת מהמקום, ביצועי הקרניבל בהחלט מספקים - גם כשהרכב עמוס. תיבת ההילוכים מחומשת המהירויות מתפקדת היטב, אם כי החלפות ההילוכים, ובמיוחד הורדות ההילוכים, אינן רהוטות. עוצמת המנוע המועברת לגלגלים הקדמיים גורמת ללוחמת הגה מורגשת תוך האצת הרכב בסיבוב, ייתכן ואף מורגשת מדי.  דוושת הבלם חסרה את ההיזון החוזר לטובת בלימה ליניארית ומדודה, ויש צורך להתרגל לתפעולה.
ההיגוי חסר התחושה ורכות הנסיעה מובילים למסקנה ברורה - הקרניבל הוא מיניוואן למשפחה, לא לנהג. המשפחה זקוקה לשקט ולנוחות, ואת זה מספק הקרניבל.

משפחה זו גם דרישה לבטיחות, ואם הנהג חסר האחריות יכנס חלילה מהר מדי לסיבוב - ישמיעו הצמיגים את מחאתם הקולית בתת היגוי בולט אך בטוח. האישה תכעס על בעלה, הילדים יביעו את דעתם גם הם (חלקם יבכו, אך האהובים יותר יצרחו בשמחה: "יופי אבא") ובכל מקרה בקרת היציבות תעמוד על המשמר. 4 כוכבי ריסוק, שלא נדע, יהוו את קו ההגנה האחרון במקרה ואבא בכל זאת התלהב יותר מדי.

קיה קרניבל: ירוק מהבהב

אנחנו רגע לפני החלטה. לעצור או להמשיך? לרכוש את הקרניבל או לא? קיה קרניבל מציעה במחיר של 199,000 ? את האופציה היחידה כמעט למיניוואן בעל שבעה מקומות אמיתיים, מנוע דיזל וגיר אוטומטי.
קוריאנית אחרת במחיר דומה, היא סאנגיונג רודיוס המרווחת בהרבה מן הקרניבל, אך זוהי מכונית גדולה ומגושמת יותר (והשלמה עם המראה השנוי במחלוקת תלויה בחוזקה של קיבתכם). קיה קרניבל מוצעת במחיר זהה גם בגרסת 2.7 ליטרים בנזין, עם ביצועים נחותים וצריכת דלק גבוהה יותר (רכב המבחן צרך 11 ק"מ לכל ליטר של סולר, בנהיגה מתונה יחסית). כמתחרות לגרסת הבנזין יכנסו לתמונה מיצובישי גרנדיס ופורד גלאקסי, למשל.
רמת הגימור היחידה בה משווק הקרניבל היא LX, והיא כוללת מזגן מפוצל, חלונות חשמליים, וזהו בערך. רשימת האבזור דלילה למדי, ועזרים מינימאליים כמו תאורה למראת האיפור, ציפוי עור להגה ולידית הילוכים, או אפילו עמעם תאורה ללוח השעונים, אינם בנמצא כאן. חבל.

קיה קרניבל הוא בסך הכל מיניוואן טוב. גרסת הדיזל היא ייחודית בהיצע הקיים בארץ. פינוקים ומותרות לא תמצאו בקרניבל, הגוון הוא אפור, אבל בשורה התחתונה - התמורה טובה.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

החיים עם קיה קרניבל / מאת יתיר דוידוביץ' (אין קשר לאייזיק. נשבעים)

כחובב רכב, מעולם לא הייתי מרוצה משלל המיניוואנים שעברו לאורך השנים במשפחתי. אמנם מנוע בריא תמיד היה שם, אולם התנהגות כביש מהנה לא הייתה מנת חלקי כל עוד נהגתי ברכבי המשפחה. גם הקרניבל החדשה לא יצרה אצלי ציפיות יוצאות דופן, וזאת למרות הביקורות הטובות להן היא זכתה בעיתונות הרכב. עם זאת, לאורך השנים התבררה הקרינבל כבחירה מצויינת: אמינה, בטוחה, ונוחה - כל עוד נוסעים מחוץ לעיר.
להפתעתי התברר לי כי מדובר במכונית מהנה למדי, ביחס למתחרות מהקטגוריה, כמובן. התנהגותה של הקרניבל צפויה ובטוחה, וקשה להגיע למגבלות שלה. תת היגוי אמנם הרים את ראשו בכבישים חלקלקים או מפותלים מאוד, אך בכל מצב אחר לא היו תלונות, ואפילו עלה חיוך על שפתיי - לא פעם ולא פעמיים.
לאחר 3 שנים, 100,000 ק"מ וביקור כפוי אחד במוסך, הגיעה העת לבחור מחליפה. הפעם לא היתה כל התלבטות. לפני שבוע קיבלנו קיה קרניבל חדשה.
עד כמה שהספקתי לחוות בשבוע שהיא ברשותנו, הקרניבל הנוכחית מצדיקה, כמו כל אחיותיה הצעירות למותג, את השם הטוב שיצא בזמן האחרון לחברה הקוריאנית. ומה תגידו - למרות שהיא מעט פחות נוחה, היא מגיעה עם ESP והיא אפילו מהנה יותר לנהיגה.

לדגמי קיה בישראל - קיה

היכנסו לערוץ הוואטסאפ של