רנו טווינגו ידנית - מבחן רכב

עיצוב

מתוקה, מעוצבת וחיננית. הטווינגו צרה וגבוהה יחסית, מה שרק תורם ליחודיות שלה. הגרסה הידנית מגיעה רק ברמת הגימור הבסיסית - שמשפיעה גם על הנראות. הגרסאות הבכירות יותר כוללות "חבילת נראות" המשנה את צבע הריפודים, משענות היד בדלתות, תאי האחסון, הקונסולה המרכזית, פתחי האוורור וגלגל ההגה. הטווינגו הידנית פשוטה יותר: יש לה צלחות פלסטיק במקום חישוקים קלים, מראות וידיות בצבע שחור, ללא פנסי ערפל ועם תא נוסעים הרבה פחות צבעוני. ועדיין - זאת מכונית בעיצוב נפלא.

תא הנוסעים

גם בגרסה הזו, שכל חלקי העיצוב הם בלבן פשוט, הטווינגו מושכת את העין ומשובבת את הלב. בדלתות, בלוח השעונים, בהגה  ובמקומות שונים נוספים, קיימת מסגרת לבנה בולטת. הברקה עיצובית, שנראית טוב יותר בדגמים היקרים שם היא בצבעים חזקים יותר כמו אדום או תכלת. החלונות האחוריים, כמקובל לעיתים בארצות קרות ובמכוניות זולות, נפתחים מעט והחוצה (מי אמר רנו 4?). אבל נראה כי בדרך כלל לא יוסעו אנשים במושב האחורי.

המושבים הקדמיים נוחים מאוד ביחס למצופה ממכונית בקטגוריה זו, ויתאימו אף לגבוהי קומה. גובה הרכב מותיר מרווח ראש עצום במושבים הקדמיים, אך שיפולי הגג לא מאפשרים לגבוהי קומה לשבת בנוחות במושב האחורי, הצפוף כשלעצמו. בסיס הגלגלים הארוך של הטווינגו לא מתבטא במרווח פנימי מוצלח.

רשימת האבזור נחותה מזו של הטווינגו האוטומטיות, אך היא טובה מאוד ביחס למתחרות. יש בקרת שיוט עם מגביל מהירות, ובמערכת השמע יש קישוריות בלוטות' וחיבורי USB ו-AUX. שמחנו לפגוש שוב האפליקציה המיוחדת של רנו, אשר מגיעה יחד עם מעמד אונברסלי לכל סוגי הטלפונים החכמים ומקום לחיבור USB מאחורי המעמד. באמצעות הטלפון האישי ניתן להזרים מוסיקה, לראות נתוני הרכב (צריכת דלק, מד  סיבובי מנוע) ולהשתמש באפליקציית הניווט וייז - והכל בפורמט נוח לשימוש בזמן נהיגה. יש מי שיטען שמדובר בחיסכון מיותר של רנו, אבל ברמת המחיר הזו האופציה השניה היא להישאר עם מערכת שמע בסיסית ופשוטה, ולא להתקין מסך מולטימדיה מקורי.

ברמה הפרקטית מציעה הטווינגו, גם בגרסה הזו, תא נשלף מתחת לתא הכפפות, תאי אחסון קטנים וחמודים ועוד אי אלו הפתעות חמודות המפוזרות ברכב. תא המטען קטן וסף ההטענה גבוה, אבל אחרי העמסה מגלים כי הוא פחות קטן מכפי שנראה בתחילה.

נוחות נסיעה

בעיר רנו טווינגו בהחלט מוכיחה את עצמה. כושר התמרון שלה פשוט מעולה, הודות להנעה האחורית שמאפשרת טווח פניה רחב לגלגלים הקדמיים, וספיגת השיבושים הטובה היא נכס עבור מכונית מסוגה. מערך המתלים מפתיע לטובה בהתמודדות עם שיבושים עירוניים בדרגות שונות.  מחוץ לעיר היא פחות זוהרת: בידוד הרעשים הלקוי יחד עם קופצניות יתר על מכשולים ומהמורות במהירויות גבוהות פוגעים בחווית הנסיעה.


 

מנוע ותיבת הילוכים

המנוע נמצא מאחור ומסגיר את שיתוף הפעולה בין רנו לבין הסמארט. בגרסה זו מנוע בנפח 1,000 סמ"ק המייצר 70 כ"ס (ב-6,000 סל"ד) ומומנט מירבי של 9.3 קג"מ (ב-2,850 סל"ד). המנוע נעים, באופן מפתיע, אינו רועש במיוחד והוא שש לטפס לטורים גבוהים בדרך למיצוי ההספק הצנוע. היא אולי פחות זריזה מגרסת הטורבו האוטומטית, אבל לא רעה בפני עצמה.

תיבת ההילוכים הידנית נעימה ומדוייקת אם כי המיקום המדוייק של כל הילוך אינו אינטואטיבי ודורש מעט הרגל בכדי לדייק בשימוש. המצמד נוח לשימוש ונקודת החיבור ברורה ונמצאת בגובה הנכון.

החיבור בין המנוע האטמוספרי והגיר הידני מניב תוצאה משביעת רצון. ביחס למכוניות מיני אחרות, הטווינגו הידנית בהחלט בסדר. לא חוכרת אספלט אבל נעה בקצב הולם בכל תנאי הדרך.

צריכת הדלק הממוצעת, על פי נתוני היצרן, עומדת על 20 ק"מ לליטר. צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על כ-15 ק"מ לליטר, נתון מרשים ביחס לתנאי המבחן המאתגרים.

התנהגות כביש

מנוע מאחור, הנעה אחורית, בסיס גלגלים קצר וסרח עודף מזערי הם מפתחות להתנהגות כביש ספורטיבית ומהנה. אבל, וזה אבל גדול, העדר כוח (גם מחסור בסוסים ועוד יותר במומנט) לא מאפשר להפיק דרמות מהטווינגו החביבה. הניהוג בה טוב ויעיל. ההגה מדוייק, הנהג יודע היכן הוא נמצא אבל ההגה גם אילם - מסרב בעקשנות להעביר מידע לנהג. זאת למרות שהגודל והמשקל שלו בהחלט טובים. אחיזת הכביש משביעת רצון.

סיכום

לטווינגו האוטומטית יש שני יתרונות ברורים על מתחרותיה: מנוע טורבו ותיבת הילוכים כפולת מצמדים. הגרסה הבסיסית והידנית של אותה מכונית מאבדת את היתרונות הללו, ומיישרת קו עם מתחרותיה מבחינת יחידת ההנעה - אבל עדיין נהנית מיתרונות רבים אחרים: יש לה כושר תמרון נפלא בעיר, תנוחת ישיבה גבוהה ושולטת, רשימת אבזור נדיבה וכמובן - עיצוב מקסים שלא השאיר אותנו אדישים. אז אולי בגרסה הזו אין את התחכום הטכנולוגי, אבל אנחנו מכירים לא מעט לקוחות - בטח שבסגמנטים האלו - שדווקא הפשטות המכאנית היא זו שתסייע להם בקבלת החלטת הרכישה.

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות