לקטגוריית רכבי הפנאי מסגמנט C משתייכים כל אותם ג'יפונים המבוססים על מכוניות משפחתיות, פחות או יותר. לקבוצת המכוניות הזאת נוספו כל כך הרבה מכוניות, שכבר ניתן לחלק אותה לשתיים: לצורך העניין נקרא לראשונה: +C (או ג'יפונים אמריקאים) ולשנייה: -C (או ג'יפונים אירופאיים).
הג'יפונים האירופאיים המוכרים הם טויוטה CH-R (למרות מוצאו), סיאט אטקה, ניסאן קשקאי, רנו קדג'אר ופיג'ו 3008. בדרך כלל אלו רכבים בעלי מימדים קטנים יותר ויחידות הנעה מוגדשות טורבו. המחירים בארץ נעים סביב 145 אלף שקל פחות או יותר.
הג'יפונים המיועדים לשוק האמריקאי הם טויוטה ראב4, הונדה CR-V, סובארו פורסטר, ניסאן אקסטרייל עוד. הם בדרך כלל הרבה יותר גדולים, מונעים במנועים אטמוספרים במקרים רבים ומציעים תאי מטען ענקיים. המחירים של רכבים אלו בארץ מתחילים בסביבות ה-170 אלף ונעים צפונה במהירות.
באמצא שוכנות מכוניות שיכולות לפנות לשני השווקים כמו יונדאי טוסון ואחותה הספורטאז', פולקסווגן טיגואן ומאזדה CX-5. מחיריהן מגוונים מאוד.
שברולט אקווינוקס נמצא, מבחינת גודלו, בחלק הגבוה של קטגוריית ה-+C. רוב רכבי הקטגוריה קצרים, צרים ונמוכים ממנו. הוא שונה מחבורת האמריקאיים גם בעובדה שהוא מגיע עם מנוע טורבו קטן נפח שנמצא בדרך כלל בקטגוריית האירופאיים, ואם זה לא מספיק מבלבל - אז נספר כי המחיר נמצא בדיוק באמצע בין הקבוצות.
השאלה הראשונה שעולה לנו בראש היא - איך שברולט הצליחה להתאים רכב כל כך גדול למחיר כל כך נמוך? האם נעשו פשרות משמעותיות כדי להביא את הגודל והביצועים האלו במחיר כזה?
עיצוב
שברולט אקווינוקס מקבל קרדיט על היותו גדול ומרשים. אין לו את קווי הג'יפון הקלאסיים. אין כאן פסי גגון, מגיני בוץ או פלסטיקה מעוררת תחושת קשיחות בה מצויידים חלק מהרכבים בחבורה. יש פה מבנה מיניוואני אמריקאי קלאסי עם הגבהה קלה לתחושת הגובה והקשיחות. וזהו בעצם.
על החוסרים בתחום הזה מפצה השברולט עם חזית מרשימה ועטורת ניקל. קווי הצדודית שלו נקיים, ונעזרים בקורת C (הקורה שמאחורי הדלת האחורית) בסגנון "לנדרובר". האחוריים מרשימים יותר בגודלם ופחות בעיצובם.
תא הנוסעים
תא הנוסעים של השברולט המגודל דומה מאוד למה שהתרגלנו לקבל מהמותג. הכפתורים הענקיים מזוהים בקלות והגרפיקה במולטימדיה היא אותה אחת, עם שיפור ניכר ברזולוציה. נראה שנעשה מאמץ ניכר לצמצם את כמות הכפתורים ורק מערכת בקרת האקלים עמוסה כפתורים למכביר.
האבזור טוב ביחס למחיר, לפחות בגרסת ה-LT הבכירה. מערכת המולטימדיה מגיעה עם כל האבזור הנדרש, כולל שיקוף של Waze באמצעות Android Auto למי שמתקין את האפליקציה. במקביל יש כמובן מערכת Apple Car Play. בנוסף, כמובן שיש גם דיבורית בלוטות', מערכת שמע נשלטת מההגה ועוד. בקרות אקלים ושיוט קיימות, תא המטען נפתח חשמלית וניתן להניע את הרכב מהשלט.
בחו"ל הגרסאות הבכירות מגיעות עם מערכות בטיחות אקטיביות. גרסאות אלו לא עושות את דרכן לישראל, ובשברולט מבטיחים (נובמבר 2017) לנסות ולהביא אותן. נכון לעכשיו הרכב מוצע עם מערכת "מובילאיי" בלבד. בנוסף יש מערכת למגבלת מהירות ודיווח על נהיגה של נהג צעיר.
שדה הראייה מפתיע לטובה. הראות לצדדים ובעיקר אחורה פשוט מצויינת. מבט קצר מספק תמונה מלאה של המצב מאחורי הרכב, ומה שלא נפתר כך יפתר באמצעות המצלמה והחיישנים. מלפנים החרטום קצת נעלם וצריך להתרומם כדי לראות את קצה הרכב.
מושב הנהג עצמו גדול ונוח. וחשמלי. זה מאפשר להגיע לתנוחת ישיבה מדוייקת. המרווח לרגליים ולראש פשוט מעולה, וזה כלום לעומת המושב האחורי. עד שלא נעשה מבחן השוואתי לא נוכל להגיד את זה בביטחון, אבל לתחושתנו מדובר באחד המושבים האחוריים הגדולים בקטגוריה.
עם בסיס גלגלים של למעלה מ-272 ס"מ, זה לא מפתיע. רוב המכוניות המתחרות לא מתקרבות לנתון הזה. הסיבה העיקרית היא כי לא צריך. רכבי פנאי מנצלים את הגובה למבנה מרווח יותר ולכן אין צורך בבסיס גלגלים עצום. במקרה של האקווינוס, ניצול השטח פועל בכל המימדים ומתקבל מרחב מעולה לרגליים ולראש. המושב האמצעי קצת יותר גבוה ונוקשה משני חבריו וזה אומר שבו ניתן יהיה להושיב מישהו ממוצע בגובהו, כשאפילו במרכז יש מקום סביר לרגליים. במימד הרוחב נראה שיהיה מספיק מקום לשלושה אבל היתרון ביחס לקטגוריה יענה רק לאחר מבחן השוואתי מקיף.
אלמנט נוסף במושב האחורי הוא האבזור. יש פתחי מיזוג, 2 כניסות ל-USB ושקע 12V. תוספת ברוכה נוספת היא מערכת פשוטה שנועדה לתזכר את הנהג במקרה שעשוי להיות תינוק באוטו: אם פתחתם את הדלת האחורית לפני שנכנסתם והנעתם, המכונית פשוט תתן לכם תזכורת כאשר חניתם ביעד.
תא המטען, בדומה לתא הנוסעים, עצום. הנתון הרשמי מעולה עם למעלה מ-800 ליטר. בתא מתחת לרצפה הצלחנו להחביא את כל השקיות של הקניות (זה לא היה ביקור שולי בסופר-מרקט) ולהוסיף תיק עם מחשב נייד. מעל המדף השטח גדול בהרבה וכנראה ששום נסיעה משפחתית, בכל הרכב שלא יהיה, לא תאתגר אותו. תא המטען חשמלי, ויש אפשרות לפתיחה במצב 3/4 שימנע דפיקה של הדלת בחניונים נמוכים.
נוחות נסיעה
איכשהו בשנים האחרונות נתקלנו בהרבה רכבים אמריקאים שהחליפו את הרכות המתנדנדת בקשיחות מוגזמת. השברולט מתמקם במקום די טוב באמצע. על מהמורות שגרתיות ובטח במהירויות גבוהות הוא מציג טיפול נאות בשיבושים. נראה שיש לו מהלך קצר ואחריו מגיע שלב יותר קשוח. כשהשברולט עובר לאותו טווח קשוח הוא מגיב באופן יותר נוקשה ומעביר מהמורות בהחלטיות רבה מדי לתא הנוסעים. בדרך כלל שבר אספלט גדול בעיר יביא אותו למצב הזה, אך כמכלול התוצאה הסופית לא רעה.
בתוך העיר הוא מרגיש גדול אבל לא יוצא דופן. רדיוס הסיבוב אולי גדול מרכבים אחרים אבל הוא לא מפריע יתר על המידה. בהתחשב במידה, קל יחסית להכניס אותו לחניות.
בשברולט מתגאים במערכת המשדרת תדרים מהרמקולים ומנטרלת רעשי דרך. כך הם טוענים שהם חוסכים במשקל ועדיין משיגים בידוד רעשים טוב. לצערנו, התוצאה לא ממש מרשימה. לא מדובר ברכב רועש מדי, אבל הוא בהחלט לא מבודד רעשים, ובעיקר רעשי דרך, ברמה שעושות זאת המתחרות.
מנוע ותיבת הילוכים
צריך להסתכל על דף הנתונים פעמיים כדי לגלות שהשברולט הגדול מציע את אחד המנועים הקטנים בקטגוריה. אם חבריו לקבוצת +C מתפארים במנועי שני ליטר, השברולט מציג מנוע טורבו מינוס חצי ליטר. העובדה הזאת לא מונעת ממנו להיות אחד החזקים בקבוצה. 170 כוחות סוס הם באמת משהו שאין מה להתבייש בו, אבל הנתון היותר משמעותי הוא נתון המומנט: 28 קג"מ יש לאמריקאי.
בחיפוש קצר קשה למצוא רכב מונע בנזין בקטגוריה שמציע יותר מומנט מזה, בטח בטווח המחיר הרלוונטי. למעשה היחיד שמצליח לחלוף על פניו מבחינה זו הוא ה-3008 דיזל שמציע עוד 2 קג"מ אבל מציג נתון הספק נחות משמעותית.
הביצוע בפועל טוב מאוד. למרות שהשברולט הוא לא האחד שהייתם רוצים על האלונקה (או באזרחית: הוא די כבד), הוא מציע יציאה סבירה מספיק מהמקום. הקלף החזק מגיע בעקיפות ביניים שם הוא לא צריך דרבון יוצא דופן כדי לחלוף במהירות על הרכב שלפניכם. המנוע גם לא מהסס לטפס בסל"ד ולמרות שהצליל שלו א מבריק הוא בהחלט עושה את העבודה גם שהוא נקרא למלוא התפוקה.
אבל הוא היה יכול להיות יותר טוב, שכן תיבת ההילוכים קצת מוציאה ממנו את הפאנצ'. היא לא ממש ממהרת להחליף הילוכים או להגיב במהרה.
צריכת הדלק לא רעה בשביל היכולת והגודל, אבל אל תצפו לנתונים של המובילות בקבוצה. בערך 10 ק"מ לליטר יצאו לנו בנהיגת המבחן הרגועה יחסית.
התנהגות כביש
... נסיעת המבחן הרגועה. השברולט לא מעודד לנהיגה פוחזת, דינאמית או מהירה. אל תצפו פה להתנהגות חדה בסגנון מאזדה CX-5 או המתחרות האירופאיות. המשקל והנטייה של המרכב לנטות בפניות חדות מנטרלות את המחשבות על כיסוח פניות.
היות וזה ממש לא מה שהנהג הממוצע מצפה לו, זה גם לא הפסד משמעותי. לנהג הממוצע יתגלה רכב אוחז וצפוי. ההגה לא מדוייק וללא משקל מוצלח, ועדיין ספק אם זה מה שיפריע לו להתחבב על מי שיושב במושב השמאלי מקדימה.
סיכום
שברולט התקשתה בשנים האחרונות להביא רכבים שהצליחו לשלב מוצר טוב עם מחיר טוב. הספארק הייתה כזאת וגם המאליבו, אך בקטגוריות העמוסות והחמות היא פחות הבריקה. ההגעה של האקווינוס מספקת הזדמנות מעניינת למותג.
את מבחן יחס הפח-לשקל השברולט צולח בקלילות. יחידת ההנעה טובה ממרבית המתחרות, נוחות הנסיעה לא רעה והאבזור מרשים. נכון שיש מעוצבות ממנו וכאלו המצויידות במערכות בטיחות יותר מתקדמות, אך הפעם שברולט באמת הביאה מוצר ראוי לקטגוריה חמה ובמחיר תחרותי. עכשיו נותר לחכות ולראות איך העם היושב בציון יגיב למהלך.
לדגמי שברולט בישראל -
שברולט
למאמר זה התפרסמו 1 תגובות