שברולט מאליבו (מתיחת פנים) - מבחן רכב

במבט הראשון התחושה יוקרתית. ריפוד העור הבהיר שבמושבים, בדלתות ובמשענת היד הגיע אפילו לחלקו התחתון של הדשבורד. מאידך, דיפון הדשבורד העליון עשוי פלסטיק שמרגיש קשיח וחלול. כך גם הפלסטיק המגורען שבדלתות ובמסגרת ידיות האחיזה. גם הגימורים דמויי העץ לא מרגישים איכותיים. הוסיפו לכך גם איכות הרכבה לא גבוהה (כמו למשל חלקי עור בהגה שיצאו ממקומם) ותחושת היוקרה הראשונית מאבדת גובה.

שדה הראייה לפנים לא מצטיין. קורות A רחבות ואליהן מחוברות גם מראות הצד, כך שנותר שטח מת וקצת קשה לראות את קצה הרכב. בנוסף גם מפתח השמשה האחורית קטן יחסית, אך החלון הקטן שבקורה C מסייע להשלים את התמונה.

ליושבים מלפנים יש לא מעט תאי אחסון ובכל דלת יש תא עמוק (אך צר), מחזיק כוסות ותא קטן נוסף. יש גם שני מחזיקי כוסות בין המושבים ותא קטן לפני ידית ההילוכים, משענת יד נוחה מאוד עם תא גדול בתוכה ותא קטן למטבעות לפניה. תא הכפפות בגודל סביר ובכל דלת יש גם תא ייעודי למטריה.

המושבים מאחור נוחים ויש מקום רב לרגליים. מרווח הראש טוב גם הוא למרות הגג הפנוראמי ועיצוב הדמוי-קופה. גם אותה "כתף" שפוגשים בכניסה ויציאה מהרכב, עטופה כולה עור בהיר וכוללת את כריות האוויר הצידיות ליושבים מאחור.

היושבים מאחור יהנו מפתחי מיזוג, שקע 12 וולט, משענת יד בין המושבים עם שני מחזיקי כוסות, תאורת תקרה נפרדת, וו תקרה לכל נוסע ושני תאים בכל דלת. ידיות אחיזה בתקרה יש רק לנוסע מלפנים. כאשר מדוממים את הרכב קופצת תזכורת בלוח המחוונים למניעת שכחת ילדים מאחור. את ההתרעה הקולית והכתובה ניתן לבטל אם אין בה צורך.

שברולט מאליבו המחודשת משווקת בשתי רמות גימור: +LT ו-LTZ (בעבר LT ו-LT Luxury). בגרסת הכניסה תקבלו מערכת מולטימדיה עם מערכת הפעלה חדשה וקלה לתפעול. למערכת מסך מגע וכיתוב ברור וגדול, לצד קישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי. המערכת לא משוכללת כמו זו של קונצרן פולקסווגן או זו של מאזדה, ולא כוללת שליטה בהגדרות הרכב למשל.

בנוסף יש מושב נהג חשמלי, חימום למושבים הקדמיים ולהגה, כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת אקלים מפוצלת, חיישן תאורה, חישוקי 17 אינץ', חיישני חנייה אחוריים ומצלמת רוורס מוצלחת למדי עם קווי הנחיה.

רמת הגימור LTZ מוסיפה ריפודי עור, גג פנוראמי נפתח חשמלית ומראה פנימית נגד סנוור. האם זה מצדיק תוספת של 15,000 שקלים? יחליט הלקוח.

נציין כי למערכת השמע איכות צליל טובה. באופן מוזר לא כל החלונות אוטומטיים - רק חלון הנהג עולה ויורד אוטומטית בעוד שאר החלונות רק יורדים בלחיצה ארוכה. כמו באמריקאיות רבות אחרות, אין כאן מראות מתקפלות חשמלית.

שתי רמות הגימור כוללות 10 כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית, התרעת שמירת מרחק המוקרנת על גבי השמשה הקדמית ומערכת בקרת סטייה מנתיב אקטיבית מצויינת. בנוסף יש גם התרעת רכב בשטח מת שבהחלט נחוצה בשל מראת הצד השמאלית המגדילה, התרעת תנועה חוצה מאחור ומערכת Teen Driver המאפשרת לקבוע מהירות ועוצמת שמע מירבית לנהג הצעיר (הזיהוי מתבצע על פי המפתח). באופן חריג, אין ברכב בקרת שיוט אדפטיבית.

תא המטען של שברולט מאליבו רושם נפח של 445 ליטרים ובמבט ראשון הוא די גדול, אך לעומת אופל אינסיגניה (אחות לפלטפורמה של המאליבו) שנהנית מדלת חמישית, למאליבו דלת תא מטען קטנה. הפתח עצמו רחב יחסית אך התא עצמו אינו מצטיין - הוא חסר ווי תלייה או רצועות עיגון וגם רווי בליטות שיקשו על הטענת ציוד רב.

נוחות נסיעה

נוחות הנסיעה העירונית בהחלט טובה. המאליבו מצליחה לספוג שיבושים קטנים וגדולים והמפגש הראשוני עם בורות עובר בצורה חלקה הודות לחישוקי 17 אינץ' עם מספיק "בשר" בצמיג. המאליבו גם מספקת רמת ריסון טובה.

בנסיעה בין עירונית נוחות הנסיעה נשמרת. הריסון אינו נוקשה כמו בגרמניות למשל, אך בהחלט מספק. אין כאן את תחושת הנדנוד של אמריקאיות מפעם.

לצד הנוחות הטובה, בידוד הרעשים פחות מוצלח. רעשי רוח פחות נשמעים אך רעשי כביש נשמעו בהחלט. התחושה הייתה כאילו דאגו לבודד היטב את כל הרכב אך שכחו את הרצפה. הרעשים חדרו לרכב ויצרו תהודה קבועה שקצת פגמה באיכות הנסיעה.

מנוע ותיבת הילוכים

המנוע במאליבו המחודשת לא השתנה באופן מהותי. מדובר עדיין במנוע 1.5 ליטרים מוגדש, שעבר שינויים קלים בלבד. הוא התחזק ב-3 כ"ס (163 בסך הכל) שמושגים 100 סל"ד מאוחר יותר. המומנט ירד ב-0.2 קג"מ (25.3 קג"מ) והוא מושג 500 סל"ד מאוחר יותר. לצד זאת נתון ההאצה ל-100 קמ"ש נותר על 9.5 שניות.

למרות נפחו הצנוע של המנוע הוא מצליח להזיז את המאליבו באופן משכנע. היציאה מהמקום זריזה, אך מהר מאוד מגלים כי את עיקר הכוח מקבלים בסל"ד הגבוה. אין כאן גמישות וזמינות כוח כמו במנועי הטורבו המקבילים של קונצרן פולקסווגן או פיג'ו-סיטרואן. כל דרישה לעקיפה או טיפוס עליה דורשת לחיצה בריאה על הדוושה, ואז גם מתקבלים ביצועים טובים מאוד. לכך מסייע משקל עצמי נמוך יחסית (1,445 ק"ג). לזכותו של המנוע נציין כי גם במאמץ הוא לא רועש יתר על המידה. את זה הוא משאיר לתיבת ההילוכים.

עוד לפני הרעש, ראשית נציין כי השילוב בין מנוע הטורבו לתיבה הרציפה עובד נהדר. המנוע מוריד את הכוח לגלגלים בצורה חלקה מאוד והתיבה מגיבה בזריזות לפקודות הדוושה.

לצד זאת, תחת מאמץ נשמע קולה של התיבה הרציפה. היא אומנם לא רועשת במיוחד אך בהחלט נשמעת ברכב. לעומת התיבות הרציפות של סובארו למשל, זו של המאליבו אינה מכויילת להעברת הילוכים מדומה, אך כוללת אפשרות חלוקה ל-7 הילוכים מדומים במצב ידני.

נציין גם כי המצב הידני אינו נוח לתפעול. המעבר אליו מתבצע על-ידי לחיצה על כפתור ידית ההילוכים והעברה למצב L ולאחר מכן יש צורך להשתמש בכפתור שעל ידית ההילוכים עצמה להורדה או העלאה של הילוכים. מנופי שליטה מגלגל ההגה היו עדיפים.

אז האם התיבה הרציפה אכן תרמה לשיפור בצריכת הדלק? התשובה היא לא. על-פי נתוני היצרן חל שיפור בצריכת הדלק העירונית בלבד. במהלך ימי המבחן נמדדה צריכה ממוצעת של 11.5 ק"מ לליטר, נתון דומה לזה שהושג בדגם טרום מתיחת הפנים בעל התיבה הפלנטרית.

התנהגות כביש

התנהגות הכביש במאליבו בטוחה מאוד. ישנה רכינה קלה ולא "אמריקאית" בסיבובים, רכינה שגם מאפשרת להבין מהן מגבלות הרכב לאור נטיה לתת היגוי.

אם תגבירו את הקצב בכביש מפותל לא תסבלו ממחלת ים; המאליבו מתנהגת באופן צפוי. היא אומנם לא דינאמית כמו האחות לשעבר אופל איסיגניה ובוודאי שהיא גם רחוקה ממאזדה 6, אך להגה משקל טוב והוא מדויק.

נזכיר גם כי ההגה ארוך, עם כמעט 3 סיבובים מנעילה לנעילה.

סיכום

מתיחת הפנים של שברולט מאליבו שיפרה בעיקר את תחום הבטיחות האקטיבית הכל כך חשוב וגם העניקה עדכון מוצלח לעיצוב החיצוני. המעבר לתיבה רציפה לא שיפר את צריכת הדלק אך גם לא פגע בה, ובסך הכל החבילה נותרה דומה.

הייחוד של המאליבו הוא בהגשה של אמריקה בתיבול אירופאי - רשימת אבזור מכובדת עם מספר פריטים "אמריקאיים", מימדים גדולים ועיצוב מכובד, לצד מנוע טורבו קטן וצריכת דלק לגמרי הגיונית. לא רע.

לדגמי שברולט בישראל - שברולט

למאמר זה התפרסמו 6 תגובות