בחודשים הספורים מאז השקתה בישראל, אספה שברולט ספארק יותר מ-10,000 "לייקים" לעמוד הפייסבוק של שברולט. 1,800 ספארקים עלו על כבישי ארצנו בתקופה הזו, מה שאומר שעל כל לקוח שרכש שברולט ספארק היו 5 אנשים שלחצו "לייק". את מרבית ה"לייקים" אספה הספארק במהלך מסעות השיווק במוסדות אקדמיים שונים, שם צילמו אנשי השיווק את הסטודנטים עם המכונית, אספו "לייקים", ובעיקר – ניהלו מסע יחסי ציבור מוצלח מאין כמוהו, שעוד יילמד בבתי הספר לשיווק. יצאנו אל האוניברסיטאות והמכללות, לקחנו את הסטודנטים לסיבוב בשברולט ספארק, והצבנו להם שאלה: האם גם לאחר נסיעת המבחן הם ילחצו על ה"לייק"?
שברולט ספארק, 1.2 ידני, 67,500 שקל |
יתרונות | חסרונות |
עיצוב צעיר ורענן | מנוע רועש וחלש |
צריכת דלק נמוכה, גם תחת עומס | מושבים קטנים וקשים, לא נוחה לנסיעה |
רמת בטיחות גבוהה לקטגוריה | תא מטען מינימאלי |
שברולט ספארק. האוטו שלנו קטן וירוק / צילומים: נועם ריין
תחנה ראשונה – אוניברסיטת בר אילן
בשערי האוניברסיטה, בסמוך לטרמפיאדה העמוסה, נכנסו אל הספארק הירוקה 3 סטודנטיות צעירות: אפרת, ליאורה ומוריה.
"יוו, איזו חמודה!", התלהבה אפרת. "זאת המכונית הכי מכוערת שראיתי", פסקה ליאורה בנחרצות, בעוד מוריה התפעלה מגג השמש החשמלי. "איזה מגניב, אפשר לעשות שלום מהגג!"
הסברתי לה שהגג לא מגיע כסטנדרט, אבל היא כבר היתה עם הראש מחוץ לרכב.
"זה עם הילוכים?", שאלה ליאורה. "זה אוטו חדש, לא?" "אבחנה יפה", עניתי. בימים של מיסוי ירוק ומחירי דלק מרקיעי שחקים, אמרתי לה, אנשים קונים גם מכוניות ידניות. זה יותר זול, יותר אמין ויותר חסכוני. "פחחח. אני לא נוסעת על אוטו ידני", היא סיכמה. אפרת גילתה יותר פתיחות באשר לידית המוזרה ששכנה בין המושבים. "זה דווקא לא כזה ביג דיל. כמה אמרת שהיא עולה?"
"67,500 שקל", עניתי. "במחיר הזה, המכונית הזאת ממש סבבה", אמרה אפרת. "כאילו, היא לא הכי נוחה, וגם קצת מרעישה – אבל זה ממש זול". "אני לא מבינה מה אתם רוצים", התערבה מוריה. "נתנו לכן אוטו? סעו ותהנו. כאילו שאתן מבינות משהו ממה שקורה פה. וחוץ מזה, נועם, הרדיו פה הרבה יותר טוב מזה של האוטו שלך". 1-0 לספארק בסעיף מערכת השמע, רשמתי לעצמי.
נסענו לאכול צהריים באזור התעשייה של פתח תקווה. הבנות בחרו פה אחד בבית קפה מקומי, ואני נכנעתי ונהגתי אל היעד. "מה זה הכבישים האלה?", התלוננה ליאורה. "באוטו של אמא שלי אני לא מרגישה את כל הבורות האלה". "אמת", השבתי לה. "אבל האוטו של אמא שלך, סקודה פאביה, עולה 30,000 שקל יותר מהספארק. היית משלמת את הסכום כדי לא להרגיש את הבורות?"
יותר מדי מספרים עפו באוויר, וליאורה איבדה אותי. חזרתי לתחקר את אפרת. "תראה, מרגישים שזה אוטו זול. די צפוף פה מאחורה, וגם אין בגאז' בכלל. מצד שני, מי שלא צריך לנסוע הרבה, ולא לוקח איתו נוסעים למרחקים ארוכים – יכול להסתדר עם האוטו הזה. לא נראה לי שצריך להיות קטנוני ולהתלונן על כל דבר פה. במחיר הזה, אני הייתי קונה אותו".
כשהגיע תורה של מוריה לסכם, כבר ישבנו על סלט יווני ורביולי בטטה. "היא מכונית חמודה", אמרה מוריה. "כולם הסתכלו עלינו כשנסענו, אבל אולי זה בגלל הצבע הירוק. אתה אומר שהיא מגיעה בלי הגג? לא יודעת אם הייתי קונה".
החזרתי את הבנות לאוניברסיטה, והלכתי להשלים פערים בדוכן השווארמה הסמוך. בערב מצפה לספארק החביבה משימה נוספת, לא פחות מורכבת.
תחנה שניה – המרכז האוניברסיטאי באריאל
בכניסה למכללה באריאל חיכו לי 3 סטודנטים: ניר, עמיחי וצביקה. "שברולט ספארק?", שאל צביקה. "היא היתה אצלנו בקמפוס בחודש שעבר. אוטו מגניב, אבל הוא די מצ'וקמק, לא?"
ניר בחר את היעד – מזללת המבורגרים ירושלמית. אני בחרתי את המסלול – כביש 60, מהעמוסים והמאתגרים שבכבישי השומרון. היום לא נעשה חיים קלים לספארק.
"מה זה המושב הקטנצ'יק הזה?", התלונן עמיחי מהספסל האחורי. "אני מקווה שאתה לא מצפה שאני אשב פה גם בחזור."
"זה טריק ידוע", הסברתי לו. "כשרוצים לייצר רכב קצר וקומפקטי, אבל רוצים שגם יישאר מספיק מקום בתא הנוסעים – מגביהים את הרכב, ומקצרים את בסיס המושב. בעוד מימד הגובה תורם למרווח הראש ולתנוחת הישיבה, קיצור המושב דווקא פוגע בנוחות".
ניר שם לב מיד למנוע הרועש. "זה כמו הטנדרים בקיבוץ שלי, אבל לא נראה לי שהאוטו הזה עשה 400,000 ק"מ". הסכמתי. הספארק היא מכונית רועשת, גם בנסיעה עירונית וגם בשיוט מהיר.
המזגן המוצלח הקפיא את צביקה, שישב מאחור והחליט לפתוח חלון. "הפלסטיקים פה מזכירים לי סובארו ישנה", הוא התלונן. "מקדימה זה לא יותר טוב", הנהנתי בהסכמה. הכפתורים והידיות, ובעיקר גלגל ההגה, עשויים מחומרים לא משכנעים באיכותם. הספארק מחפה על האיכות הבינונית בעזרת העיצוב של סביבת הנהג ולוח השעונים 'דמוי האופנוע', ע"פ שברולט, אבל התחושה הזולה מותירה את רישומה על הנוסעים.
תחנה שלישית – האקדמיה לעיצוב "בצלאל"
בירושלים פגשנו את יותם, סטודנט לאומנות, שנתן את דעתו על העיצוב הייחודי של המכונית. "היא נראית נכון", פסק יותם. "יש לה את המראה הצעיר, המגניב – וזה לא נראה כאילו היא התאמצה מאוד להיות כזאת. הידיות הנסתרות של הדלתות האחוריות, שאמורות לתת מראה של רכב עם 3 דלתות, קצת מגוחכות בעיני. אבל המכונית נראית מצוין, ומתאימה בהחלט לקהל היעד שלה".
את הנסיעה בחזרה הביתה עשינו דרך כביש מספר 1. בעליות של הקסטל השתנקה השברולט הקטנה והעמוסה, והמחוג גירד מלמטה את ה-80 קמ"ש. "מרגישים שנוספו כמה המבורגרים", ציין עמיחי. הספארק היא מכונית חלשה למדי – למרות שבנסיעה עירונית היא מצליחה לחפות על חולשת המנוע בעזרת משקלה הקליל. בהמשך הכביש הפתיעה השברולט כשהצליחה לשייט במהירויות גבוהות מהמצופה, אם כי בשביל להגיע לשם נצרכנו למשוך את ההילוכים עד תום. בעליה לכביש המהיר, ההילוך השלישי נסחט עד ל-90 קמ"ש בכדי לייצר תאוצה סבירה, מה שהביא גם לרעש מנוע מטריד. "אתה בטוח שהדבר הזה לא הולך להתפוצץ?", שאל צביקה. "שום דבר לא יתפוצץ פה", הרגעתי אותו. "אבל האבחנה שלך נכונה – צריך באמת להוציא את המיץ למנוע הזה כדי להרגיש את כל 82 הסוסים".
הנוסעים לא הרגישו בבעייתיות של תיבת ההילוכים, שהרגיזה אותי לא פעם. יחסי ההעברה ארוכים מדי, וזה אמור לתת תחושה של שיוט נינוח – מה שבאמת קורה – אבל התוצאה היותר מורגשת היא מין עצלות של שבת בצהריים, כאילו המנוע לא באמת מעוניין לתת את כל מה שיש לו. הפספוס גדול, בעיקר בגלל העובדה שלספארק יש יותר כח מנוע ממתחרותיה.
על הנאה מנהיגה אין מה לדבר, ואי אפשר להגיד שלא ניסיתי. "אתה רוצה להרוג אותנו?", שאל ניר כשניסיתי להכניס את האף של הספארק לעיקול תוך הרפיית מצערת, מה שהסתיים בתת היגוי חריף. "התשובה היא לא", עניתי לו, "אבל גם אם הייתי רוצה – בקרת היציבות מתערבת פה אפילו בתוך כיכרות, כך שאין באמת סיכוי לאבד אחיזה עם הרכב הזה".
תחנה אחרונה
הסטודנטים חזרו אל הקמפוסים, לשגרת הלימודים המתישה. בסופו של יום, ניצחה שברולט ספארק במבחן הבנות של בר אילן – אבל גרפה ציונים הרבה פחות טובים אצל הבנים מאריאל. ההבדל הוא בזירת ההתמודדות: במרחב העירוני, שם בחנו הבנות את הרכב, הבליטה הספארק את יתרונותיה. היא נראית מצוין, קלה ונעימה לנהיגה ותמרון, זריזה למדי ומאובזרת היטב. אך כאשר נסעו הבנים ברכב, החסרונות זעקו: המנוע החלש והרועש לא מתאים למשימות בין עירוניות מאתגרות, המושבים לא נוחים להסעת מבוגרים לאורך זמן, ומסתבר שזו גם לא המכונית האידיאלית לחובבי נהיגה.
את המשימות שמיועדות לה מבצעת הספארק לא רע בכלל – כך שמי שמעוניין במכונית לצרכים עירוניים בלבד, יוכל ליהנות ממנה. מי שרוצה מהמכונית שלו קצת יותר, יצטרך להגדיל את התקציב ולחפש רכב אחר.
לדגמי שברולט בישראל - שברולט
פורסם לראשונה ב- 03.06.11
למאמר זה התפרסמו 5 תגובות