שברולט קרוז האצ'בק - מבחן רכב

עיצוב

אם כבר בסיסי אז עד הסוף - את רכב המבחן קיבלנו בצבע כסוף-ליסינג, מה שהבליט כבר ברושם הראשוני את היותו בגרסת LT הבסיסית. גרסה זו אמנם מצוידת בחישוקים קלים, אך גודל הגלגלים הוא 16 אינץ' בלבד (לעומת 17 בפרימייר הבכירה), כך שהגלגלים הפשוטים יותר למראה גם קצת נבלעים בבתי הגלגלים הגדולים. כדי לתקן את הרושם הראשוני שנוצר עד כה, נספר שיש באמתחתנו גם מחמאות. הקרוז היא מכונית מאוד נאה והשדרוג לעומת הדגם הקודם הוא כמעט מהפכני. אפשר אולי להלין על כך שהיא יותר מדי דומה לכל מיני משפחתיות אחרות, אבל התוצאה הסופית מוצלחת.

בגרסת ההאצ'בק מתקבל מראה ספורטיבי ביחס לגרסת הסדאן האלגנטית. היה יכול להיות לכך ביטוי חזק יותר בצבע אחר - קרבי יותר ועם חישוקים גדולים יותר, אבל גם במכונית המבחן התוצאה מוצלחת סך הכל. הפרונט זהה לסדאן, אך הצדודית משדרת משהו דינאמי יותר ביחס לסדאן. רק עיצוב האחוריים קצת משעמם יותר, בוודאי ביחס לאופל אסטרה האצ'בק או מאזדה 3 האצ'בק.

תא הנוסעים

בתא הנוסעים ההבדלים בין גרסאות הפרימייר ל-LT כבר מוחשיים ומשמעותיים, לטובת הפרימייר כמובן. מעבר להבדלים באבזור, מה שמספק את התחושה הספרטנית יותר הוא בעיקר השימוש בחומרי ציפוי, דיפון וריפוד פשוטים הרבה יותר. המושבים עצמם גם הם שונים הן במבנה והן בחומרי הריפוד, כך שתחושת הפשטות ביחס לגרסה הבכירה מיד עוטפת את הנהג עם הכניסה לתא הנוסעים.

אז נכנסים פנימה ובדרך מגלים שידיות הפתיחה החיצוניות של הדלתות מצריכות משיכה די מאומצת לפתיחה (לילדים היה קשה לפתוח את הדלתות), אך צליל סגירת הדלת איכותי, גם בדלתות האחוריות. המושבים הקדמיים מעט קטני מידות עבור גבוהים מהממוצע, והתמיכות שלהם לא ממש נמצאות במקומות הנכונים. חסרה תמיכה לגב התחתון והגב העליון נדחף קדימה, בשילוב עם הגה מעט גבוה (גם במצב הנמוך ביותר) נוצרת תנוחת נהיגה לא ממש מוצלחת. ביחס למושבים הכמעט מושלמים של גרסת הפרמייר, מדובר בפער משמעותי.

קווי העיצוב בתא הנוסעים כמובן זהים בשתי הגרסאות - פשוט למדי ופונקציונלי. התא ברובו שופע בפלסטיקה פשוטה ונוקשה ובגווני אפור. רצועת בד-רשת שחורה שעוברת לרוחב הדשבורד ומתפשטת לכיוון הדלתות מצילה מעט את המצב. עוד חסרונות שנרשמו הם היעדר האפשרות לכיוונון גובה חגורות הבטיחות ומיקום גבוה מדי של בלם החניה הרגלי (אותו "הנדברקס" בעברית המדוברת הוא למעשה דוושה רגלית בקרוז).

אחד הדברים החשובים לנהג הישראלי זה רשימת האבזור, ובגרסה זו אפשר להגדיר אותה כמעורבת. מצד אחד ישנם חסרונות כמו חלונות שרק נפתחים בלחיצה אחת (כדי להעלות אותם יש להחזיק את הכפתור), מזגן רגיל, הגה והילוכים נטולי עור (שמרגישים די פשוטים למגע) וכניסה והנעה עם מפתח סטנדרטי. מצד שני, ישנם אביזרים מרשימים יותר כמו מערכת מולטימדיה מקורית עם מסך מגע בגודל "7, מצלמת רוורס (מצוינת), מערכת עצור/סע (מעולה) וחיישנים לתאורה אוטומטית. ומה בענייני הבטיחות? מצד אחד יש 10 כריות אוויר, ומצד שני מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית וללא מערכות אוטונומיות. בכל מקרה, פער התמורה הכללית שנוצר בתחושה בין הגרסאות משמעותי, גם אם החלק החיובי של רשימת האבזור מפצה על כך במעט.

בספסל האחורי המצב טוב, לפחות במרווח הראש (גם עבור גבוהים) ובמרווח הרגליים. לרוחב עבור שני נוסעים יהיה נוח. לשלושה נוסעים יהיה צפוף מאוד, וזה שיתיישב במרכז גם יסבול ממשענת יד בולטת ונוקשה הנעוצה בגבו. תא המטען בנפח קטן יחסית של 290 ליטר (סיטרואן C3 ורנו קליאו הקטנות מציעות יותר), סף הטעינה מעט גבוה, אך מבנה התא ריבועי ויעיל.

נוחות נסיעה

יצאנו לדרך, ודבר ראשון שמתגלה הוא שדה ראייה מוגבל לאחור עקב שילוב של קורות C רחבות וחלון אחורי מעט קטן - הפרקטיקה נפלה קורבן על מזבח העיצוב. גם מראות הצד קטנות ממדים ומגבילות בשדה הראיה שהן מקנות. מראת הצד השמאלית חוטאת בהגדלת הבבואה (כמיטב המסורת האמריקאית) כך שגם המראות פוגמות בתחושת השליטה ושדה הראיה. רדיוס סיבוב יעיל,  לעומת זאת, דווקא מסייע לניווט קליל בעיר בשילוב של הגה במשקל קל.

בפתיח הזכרנו שישנו הבדל קל בכיול המתלה האחורי בין גרסאות האבזור השונות. מדובר על חיבור המכונה Z שהוסר בגרסה זו של הקרוז. המשמעות היא קצת פחות נוקשות וטיפה יותר נדנוד. אפשר לומר שהקרוז בסך הכל מכונית נוחה, אך ישנה מורכבות מסוימת שבאה לידי ביטוי בעיקר בנוחות טובה בעיר שהולכת ומתדרדרת ככל שהמהירות עולה. בנסיעה מתקבלת תחושה כללית של שקט מכל הכיוונים: מנוע, פעולת מתלים ורעשי כביש - כאשר כל אלה תורמים לתחושה הנינוחה בנסיעה. אך ככל שעולה המהירות, חודרים יותר רעשי רוח וגם ישנה יותר תזוזה של המרכב. שילוב של כביש מהיר ומשובש מביא לתוצאה כבר פחות נוחה באופן משמעותי יותר.

אם נמשיך וניכנס לפרטים, נציין שהקרוז האצ'בק טובה יותר בספיגת בורות ושקעים ופחות בהתמודדות עם בליטות ומדרגות בכביש - כלומר, בהפרשי גובה למשל נוצרת חבטה קלה שגורמת לה להמשיך עוד קצת לנוע. בעיר רמת הספיגה טובה יותר, אבל גם שם היא תתמודד פחות טוב למשל עם באמפים ובליטות.

מנוע ותיבת הילוכים

נתון התאוצה הרשמי, שמצהיר על פחות מ-8 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש, רלוונטי גם לגרסת ההאצ'בק מאחר ומדובר בדיוק באותה מערכת הנעה. בחרטומה של הקרוז ישנו מנוע 1.4 ליטר מוגדש המספק 153 כוחות סוס, ומשודך לגיר אוטומטי פלנטארי עם שישה הילוכים. הנתונים בהחלט מרשימים, גם במציאות הביצועים מרשימים, ואפילו תגובות הגיר זריזות רוב הזמן.

אך לא הכל מושלם. ישנה איזו חוסר לינאריות בתפעול דוושת הגז. מהלכה קצר ויוצר תחושה של שני מצבים (אין אפשרות לבחור מצבי נהיגה בתפעול הגיר): לחץ מתון שמביא לנסיעה כמעט פלגמטית וחסכונית, או מצב לחץ אגרסיבי שבו היא מגיבה גם בצורה חזקה.

ועדיין, מערכת ההנעה מהווה את אחד היתרונות הבולטים של שברולט קרוז. הגיר נעים ומעודן וגם בדרישת כח משמעותית לא נוצרת טלטלה או קפיצה. פעולת המנוע גם כן מעודנת ברוב הטווח, רק בסל"ד גבוה הוא נשמע מעט מחוספס, אך הגיר ממהר להוריד אותו לטווח הנעים. חבל גם שאופן תפעול הגיר לא מזמין לעבור למצב ידני וכך גם השימוש בכפתור להעברת ההילוכים ידנית לא נוח במיוחד.

במהלך המבחן נמדדה צריכת דלק של 11 קילומטר לליטר. תוצאה קצת פחות טובה מהמבחן שערכנו לקרוז סדאן, אך כנראה שגם הנהיגה כאן היתה מעט תובענית יותר.

התנהגות כביש

שברולט קרוז האצ'בק, בדומה לאחותה הסדאנית, התגלתה גם היא כמכונית מתנהגת שבעיקר מספקת אחיזה טובה, עם שלדה יחסית מתקשרת, זוויות גלגול מתונות ויכולת בלימה לינארית ובטוחה. כל אלה יוצרים מכונית נשלטת שמעניקה ביטחון בנהיגה. גם פעולת ההיגוי השתפרה ביחס למערכת ההיגוי של הקרוז בדור הקודם. משקל ההגה עדיין קל, אך לא כמו בעבר ובעיקר בעיר הוא נכון ומדויק יותר. מחוץ לעיר הוא מרגיש כבר קל מדי וגם רמת הדיוק פחות טובה, במיוחד במהירות גבוהה ובנהיגה דינאמית יותר.

דווקא במרכז ההגה יש לכך יותר משמעות, שם הוא מרגיש יותר מנותק וחסר תחושה, אך ככל שנדרש תפעול אינטנסיבי יותר של ההיגוי, למשל בפניות חדות במהירות נמוכה יותר, כך התחושה משתפרת וגם האחיזה הגבוהה נותנת את אותותיה. הרכות היחסית של גרסת ההאצ'בק באה לידי ביטוי בשילוב של פניות וכביש לא איכותי, אז נוצרת מעט תנועה גלית של המרכב והשברולט עלולה קצת לצאת מהקו הנבחר. כך או אחרת, לא מדובר במכונית מהנה או מבריקה דינמית נוסח מאזדה 3 או פורד פוקוס, אך יכולותיה מספקות כדי להעניק לנהג שליטה וביטחון בנהיגה גם בתנאים מאתגרים יותר.

סיכום

מכיוון שמדובר כאן בגרסה בסיסית, עניין המחיר משחק תפקיד משמעותי. במחירה הנוכחי, שברולט קרוז האצ'בק היא אחת המשפחתיות הזולות בשוק - והיא מציעה בתמורה ביצועים מעולים, רשימת אבזור נאה בחלקה ונסיעה שקטה ונעימה. במידה ותבחרו בגרסת ההאצ'בק LT, תחסכו נכון להיום כעשרת אלפים שקלים לעומת גרסת הפרימייר סדאן. אמנם מדובר בפער לא מבוטל, אך על הדרך תאבדו פריטי אבזור רבים ובעיקר את תחושת היוקרה והאיכות בתא הנוסעים. גם הנוחות והדינמיות  נפגמות כאן מעט. האם כל זה שווה עשירייה פחות בחשבון הבנק? זה כבר לשיקולכם, אך שברולט קרוז החדשה היא ללא ספק מכונית מרשימה הרבה יותר בגרסת הפרמייר הבכירה. היינו שמחים לפגוש בה גם בתצורת ההאצ'בק.




לדגמי שברולט בישראל - שברולט

פורסם לראשונה ב- 13.04.17

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות