אינפיניטי Q70 (מתיחת פנים) - מבחן רכב

עיצוב

לפני שאתם קופצים וצועקים, נבהיר רק שהגרסה שנבחנה היא גרסת ה-Sport Tech, גרסת הביניים של ה-Q70, שעושה שימוש באותו מנוע ושאר מכלולי ההנעה, ונבדלת מאותה גרסה בסיסית אך ורק ברשימת האבזור. ההבדל העיקרי שמבצבץ החוצה מהרכב והוא גם היחידי שיכול לרמוז למי שנוקע את הצוואר בנסיון לעקוב אחריכם עם המבט, הוא חישוקי 20 האינץ’ בהם מצויידת הגרסה שנבחנה. מעבר לזה, יש את האות S ליד תג השם, אבל פה נגמרים ההבדלים.

ה-Q70 היא מכונית שמבהירה טוב מאוד שמכונית יכולה להיות מאוד מרשימה מבלי להיות יפה במיוחד. קצת קשה לבטא את התחושה במילים, אבל בעיניי לפחות, יש משהו מעט גמלוני ולא אפוי לגמרי, או שאולי מעט מיושן אפילו, בעיצוב שלה. הידאו קומורו (Hideo Komuro), האיש שאחראי על עיצוב ה-Q70, עיצב אותה כמחווה לעיצובי שנות ה-60 וה-70 של היצרנית, שכונה אז “עיצוב בקבוק הקולה”. האמת היא שדי קל להבין למה.

אבל מסתבר שאיזכור של בקבוקי שתיה קלה בני 50 ומשהו לא בדיוק הפריע לכל מי שפגש את 498 הסנטימטרים שלה (שוב, הנתון הגדול בסגמנט) להפיק כל מיני צלילים הזויים שנעו בסרגל מרשים, החל ב-“פששש”, דרך “מההההה?” ועד שתיקה מלאה יראה. בגדול, אלא אם כן אתם פלצנים מוצהרים (כמו הח”מ), ה-Q70 תיראה לכם טוב. טוב מאוד אפילו. אם אתם כן, אתם עדיין יכולים להתנחם בזה שכל פשוטי העם חושבים ככה.

אבל פרשנויות אישיות בצד. אינפיניטי Q70 משדרת באופן ברור מאוד מול מי היא רוצה להתמודד. האיפוק של אודי ממש לא מעניין, כמו גם האוונגרד של מרצדס. החדשנות המעט מוגזמת של לקסוס? ממש לא. אינפיניטי רוצה ביס מהעוגה של מלכת הספורט-יוקרה - ב.מ.וו ולא אחרת. והיא עושה את זה מציין, עם אותם חישוקים, שהם הגדולים ביותר בקטגוריה, עם מכסה מנוע ארוך וזנב מעט קצוץ וסולד מעלה בקצהו, היא משדרת “ספורט”. כאן ועכשיו.


אינפיניטי Q70. רוצה ביס מהעוגה של ב.מ.וו

תא הנוסעים

כשנכנסים פנימה, מיד מריחים את ה-DNA של אינפיניטי. הסלון צבוע ב-50 גוונים של שחור, על הדשבורד ישנה תבנית שמזכירה שני חצאי עיגול שכאילו מפרידים בין הנהג לנוסע ויוצרים לכל אחד מהם מין “קפסולה” משלו. זה גורם לישיבה ברכב להרגיש צפופה ממה שהיא באמת. איכות החומרים, כמו גם ההרכבה, טובים מאוד, עם שפע של עור בכל פינה, ופלסטיקה מוצקה ונעימה.

יחד עם זאת, גם מתיחת הפנים שה-Q70 עברה “לכאורה” לא מצליחה להסתיר את גילה האמיתי. את מערכת המולטימדיה קשה לתאר במילה אחרת מ”ארכאית”, עם רזולוציה וממשק “סיניים” משהו ונוחות תפעול של מעבורת חלל. פתחי המיזוג למושב האחורי (המרווח למדי) העלו זכרון חמים מאמצע שנות התשעים. והמסך הקטנטן במרכז לוח המחוונים מרגיש כאן טבעי בערך כמו טייפ דאבל קאסט.


אינפיניטי Q70. שפע של עור ואיכות חומרים גבוהה, אך קשה להסתיר את הגיל

התחושה המתקבלת מישיבה ב-Q70 היא מאוד “קשוחה”. אחרי ששאלתי את זוגתי מה דעתה, הדבר הראשון שיצא לה מהפה – ולמעשה הוא גם המשפט שיכול היה לסכם את הכתבה – הוא שהמכונית הזו מרגישה, ונראית “כמו האוטו של באטמן”. והאמת היא שקצת קשה לחשוב על תיאור מדויק יותר.

רשימת האבזור היא הדבר המשמעותי ביותר שמבדיל בין הרכב שעומד מולכם לבין גרסת הבסיס החדשה. גם גרסת הבסיס מאובזרת ברמה סבירה לגמרי ומציעה ריפודי עור עם כיוונון חשמלי למושבים, מערכת שמע מבית Bose עם עשרה רמקולים, מסך מגע, דיבורית, ושקעי USB ו-AUX, חיישני חניה מלפנים ומאחור עם מצלמת רוורס, מראת פנים נגד סנוור, כניסה והנעה ללא מפתח ועוד. גרסת Sport Tech מוסיפה על אלה מערכת שמע משודרגת עם 16 רמקולים (ארבעה מהם, שניים בכל צד, מוטמעים במושבים. מגניב!), בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטיה מנתיב ובלימת חירום אוטומטית, ועוד אי אילו צעצועים.


אינפיניטי Q70. שני רמקולים בכל מושב. מגניב! 

בכל הנוגע למרווח, הוא מצויין. גם מלפנים וגם מאחור. המושבים החשמליים מציעים את מגוון הכיוונונים הסטנדרטי, ומוסיפים על כך גם מערכת יציאת נוחות שמרחיקה את המושב וההגה בכניסה וביציאה מהרכב, כיוונון חשמלי להגה וזכרונות של כל התנוחה שבחרתם, כולל כמובן המראות וההגה.

מאחור יש אמנם שלוש חגורות בטיחות, אך הספסל כאן מיועד באופן די מובהק לשני אנשים. תעלת הינע גבוהה וגדולה, מושבים צידיים שקועים ואוחזים, משענת יד נשלפת ומושב מרכזי צר ומוגבה צועקים כולם שבאמצע תושיבו מישהו רק אם ממש ממש חייבים.


אינפיניטי Q70. באמצע תושיבו מישהו רק אם אתם ממש חייבים

תא המטען, על 500 ליטריו, נשמע כמו כל המקום שאי פעם תצטרכו כדי לאחסן את כל הציוד שלכם. אבל בפועל התכנון שלו לא מאוד מוצלח, בתי הגלגלים האחוריים פולשים המון פנימה והופכים את עיצוב התא ללא נוח להטענת קופסאות או מזוודות גדולות במיוחד.

נוחות נסיעה

חישוקי ענק עם צמיגים בחתך של מכונית ספורט קיצונית? צ’ק. מתלים בכיול ספורטיבי? צ’ק. הגה כבד? צ’ק. ה-Q70 רחוקה שנות אור מלהיות מכונית מנהלים “מפנקת”. היא מעבירה הרבה מאוד מהמתרחש מתחת לגלגלים ומקשה מאוד להירגע בזמן נסיעה. רעשי רוח וכביש נוכחים כבר במהירויות נמוכות מהמצופה, הנסיעה נוקשה ובאופן כללי המכונית מרגישה “עסוקה” אחוז גבוה מדי מהזמן.

מצד אחד, אנחנו מדברים כאן על מכונית סאלון גדולה ויקרה, שאמורה לרחף מעל שיבושים ולבודד את הנוסעים מהסביבה באופן טוטאלי, אז זה לא ממש טוב. מצד שני, היצרנית טוענת שהחלק של ה”סאלון” הוא רק העטיפה, ובכלל מדובר פה במכונית ספורט מושחזת עם דם בעיניים. ואם שופטים אותה ביחס למכוניות ספורטיבית עם 320 כ”ס בגלגלים האחוריים, המצב רחוק מלהיות רע.

פה המקום לציין את פעולת מערך הבטיחות האקטיבית של ה-Q70. קודם כל, בכל התנעה, צריך להפעיל את שלושת המערכות מכפתור על גלגל ההגה, זה אמנם כפתור אחד, אז זה לא נורא, אבל עצם זה שמשהו בטיחותי מנותק כברירת מחדל נראה כמו החלטה תמוהה משהו. אבל כבר בנסיעה הראשונה בכביש המהיר מתבהרת ההחלטה. המערכת הזו היא – בהיעדר מילה אחרת – כזאת פחדנית, שבשלב מסויים היא עלולה להפוך למטרד יותר מאשר כל דבר אחר. בהתקרבות לרכב אחר, גם כשיש בינה לבינו עוד כמה מאות טובות של מטרים, המכונית חותכת את התאוצה (ואף מקשיחה את הדוושה כדי להקשות על לחיצה נוספת) ובולמת בחוסר אלגנטיות משווע, משל הייתם שלושה סנטימטרים מפגושו של הרכב שלפניכם. יתכן שמדובר בתקלה נקודתית ברכב המבחן, שכן זו התנהגות שמעולם לא פגשתי באף מכונית. חיזוק לתאוריית התקלה היא העובדה שבקרת השיוט החליטה מדי פעם שהיא לא עובדת וסירבה להידלק עד לכיבוי והדלקה מחדש של המנוע. דווקא מערכת שמירת הנתיב וניטור השטחים המתים עבדו ללא דופי וזיהו כמעט תמיד כל סטיה או רכב מתגנב.


אינפיניטי Q70. החישוקים הגדולים בקטגוריה

מנוע ותיבת הילוכים

פחות או יותר בכל גרסת בסיס של מכונית סלון תוכלו למצוא מנוע טורבו צנום נפח ודל הספק, בדרך כלל אלו מנועי 1.8 או 2.0 ליטר ובדרך כלל יהיו להם פחות מ-200 כ”ס. אינפיניטי נוחרת בבוז על המנועים החלשלושים האלה ובחרה להתקין ב-Q70 את אותו מנוע שמשרת את ה-370Z של ניסאן, אם כי מוחלש מעט – עם 320 כ”ס ו-36.7 קג”מ “בלבד”.

בין המנוע לגלגלים המניעים – האחוריים, עומדת תיבת הילוכים אוטומטית עם שבעה הילוכים והתוצאה של השילוב בין ערימות הכח הללו עם התיבה המצויינת יוצרים רצף כמעט בלתי פוסק של כח. בכל הילוך, בכל מהירות ובכל תחום סל”ד. ה-Q70 מסוגלת לירות עצמה מעמידה למהירויות בלתי חוקיות בעליל בקצב שמשאיר את זוויות הפה מרוחות אחורה. פעולת התיבה כמעט שקופה לחלוטין והשילוב בין המנוע לתיבה עובד מעולה בכל תנאי דרך.

צריכת הדלק במבחן עמדה על 6.7 ק”מ לליטר.


אינפיניטי Q70. ה-S ליד השם מספרת על מנוע הבנזין הגדול

התנהגות כביש

אומרים שאין הזדמנות שניה לרושם ראשוני. ואם קראתם עד כאן, אתם בטח מבינים שעד פה הרושם הראשוני הוא די מבולבל. אבל כשלוקחים את ה-Q70 לכביש הררי מבינים תוך מספר פניות בודדת איפה היא מרגישה הכי בנוח.

כשאת באה ממשפחה שחרטה על דגלה את המטרה להוציא מכוניות יוקרה ספורטיביות אמיתיות, כאלה שיתחרו במיטב התוצרת הגרמנית, אז כשהכביש מתחיל להתפתל את צריכה לזרוח. ואפשר להגיד בפה מלא שה-Q70 זורחת, בוהקת, נוצצת, זוהרת ועוד כמה סופרלטיבים שקשורים לאור.

למרות 1,751 ק”ג ובסיס גלגלים של 290 ס”מ, ה-Q70 מצליחה, בעזרת מאגיה שחורה או הנדסה יפנית משובחת, או מה שזה לא יהיה, להתהדק סביב הנהג ולהרגיש קטנה וקלילה. היא ממש ששה לשעוט לתוך פניות במהירויות דביליות לחלוטין, ולצאת מהצד השני עם לב פועם והערכה עצומה כלפי מה שמכונה שכזו מסוגלת לעשות.

היא יציבה ומאוזנת ברמות שנדיר למצוא במכוניות כאלה, ומצליחה לנסוך בנהג כל כך הרבה בטחון עצמי שזה כמעט פלילי. ההנעה האחורית מצליחה לשמור את הגלגלים הקדמיים חופשיים לעסוק בהיגוי וגם אם תפריזו בגז ביציאה מפניה הדוקה בקרת היציבות תחזיר אתכם מהר מאוד לנתיב, אבל לא לפני שהיא תבעט את הזנב להיגוי יתר לשבריר שניה ותאפשר לכם להבין שטעיתם. גם אם תנתקו את הבקרה (שלא מתנתקת לגמרי) היא עדיין תשמור עליכם, אבל תתן מעט יותר “ספייס” להשתובבויות ותעזור לכם לייצר החלקות פוטוגניות מאוד.


אינפיניטי Q70. מאוזנת ויציבה ברמה פלילית כמעט

סיכום

יש מכוניות שאחרי חצי שעה מאחורי ההגה שלהן, אפשר להבין טוב מאוד מי הן, מה הן ולמי הן מיועדות. ואז יש מכוניות כמו Q70, שבנסיעה מנהלתית מרגישות קשות, לא נוחות, מיושנות ועם מערכות עם רצון משלהן. מכוניות שנראה כאילו הן הבריזו מ”בית ספר לתכנון מכוניות” בשיעור על מכוניות סלון יוקרתיות. ואז אתם לוקחים אותה הביתה דרך הכביש הצדדי ההוא כי בכביש הראשי יש פקק, ואתם מוצאים את עצמכם עושים אותו שוב ושוב עד שריח צמיגים ובלמים ממלא את תא הנוסעים ונורת הדלק דולקת כבר הרבה יותר מדי זמן. ואז אתם מבינים שיש מכוניות שיוצרו בשביל אנשים, ויש מכוניות שנוצרו עבור נהגים.

אינפינטי Q70 מפנה עורף לעדר. היא בוחרת להיות שונה מכל השאר המכוניות בקטגוריה הזו. היא צוחקת על מה שכולם “צריכים” בפרצוף ולא מתביישת לתת להם את מה שהם רוצים. יש לה קסם. ואני לגמרי יכול להבין את מי שיעדיף אותה על פני כל אחת מהמתחרות שלה.

למאמר זה התפרסמו 5 תגובות