האם יש מספיק חשמל לכולם?

בתוך 7 שנים בלבד, שליש מכלי הרכב שינועו על הכבישים יצוידו בהנעה חשמלית. 20 שנה מאוחר יותר, על כבישי ישראל יסעו רכבים חשמליים בלבד - ולפי הערכות של גורמי המקצוע, מדובר בלא פחות מ-6 מיליון כלי רכב. כל אחד מהם יצטרך להתחבר לשקע מספר פעמים בשבוע, ולצרוך חשמל בהיקפים שעד היום לא פגשנו במדינת ישראל.

הבעיה הזאת פוגשת את הצרכן הפרטי שרוצה להתקין עמדת טעינה ולהתחבר ללוח החשמל הביתי; היא פוגשת בקנה מידה גדול יותר את ועדי הבתים שצריכים למצוא פתרונות טעינה לעשרות רכבים חשמליים; היא מטרידה אפילו יותר את מפעילות התחבורה הציבורית, שצריכות לספק חשמל מסביב לשעון למאות ואלפי אוטובוסים. וכמובן, זאת בעיה גדולה מאוד עבור משק החשמל הישראלי כולו, שיצטרך להתמודד עם ביקושים שהוא מעולם לא הכיר.

צפייה בתוכן האם יש מספיק חשמל לכולם?

כדי להבין איך כל זה אמור להתבצע, שוחחנו עם שניים שמצויים בפרטים: יוסי עזריה, מנכ"ל זן פתרונות אנרגיה, וסהר ניידורף, סמנכ״ל פיתוח עסקי של תדיראן פתרונות אנרגיה.

"כדי לסבר את האוזן, ולהבין על כמה חשמל אנחנו מדברים", מסביר יוסי עזריה, "ניתן דוגמה: הצרכן הביתי הגדול ביותר הוא המזגן. ניקח למשל מזגן של 3 כ"ס - עמדת טעינה צורכת בין פי 5 לפי 7 מהמזגן. הצרכן הגדול ביותר בבית הופך להיות הרכב הפרטי ובבניינים המשותפים אנחנו נכנסים לאירוע ענק. בבניין עם מאה חניות, ששני שליש מהן יאכלסו רכבים חשמליים - יש 70 רכבים שצורכים חשמל כמו 350 מזגנים. אף בניין היום בישראל לא יודע לספק חשמל לאירוע כזה. זה אירוע מורכב, גדול. לשנתיים-שלוש הקרובות פתרונות של ניהול טעינה הם אפשריים, אבל החל ממחצית העשור העולם של הרכב החשמלי לא יתקיים בלי פתרונות ניהול ברמת המשק ופתרונות כמו אגירת חשמל".

"גם אם תוכנות הניהול נותנות כרגע מענה, ברגע שהרכבים החשמליים יצרכו חשמל יותר ממה שהמשק מייצר, גם פתרנות ניהול לא יספיקו", מציין סהר ניידורף. "בתחום התחבורה הציבורית הבעיה זועקת לשמים כי שם הצריכה הרבה יותר גדולה. אם היום חניון אוטובוסים צורך 1 מגה וואט של חשמל, והנסיעות נהיות יותר תכופות, ומוסיפים עוד אוטובוסים חשמליים, כמות החשמל לא תספיק גם אחרי כמה הגדלות של החיבור. פתרונות של אגירה או פאנלים סולאריים יוכלו לתת את המענה. למעשה, תחנות אוטובוסים ובניינים משותפים יהפכו למרכזי אנרגיה עצמאיים".