מופע שנות התשעים - קלאסיקה מודרנית

מי שנולד לפני 1990 ככל הנראה זוכר אותן: מכוניות שלפני עידן המחשוב, הרגע האחרון בהחלט בתולדות תעשיית הרכב בו נהיגה במכונית הייתה אנלוגית. סובבת את ההגה, קבעת את המהירות, העברת הילוכים (טוב, את זה אולי עם קצת עזרה), והמכונית עשתה מה שביקשת. טעות נהג? אין בקרת יציבות שתחלץ, או בלימת חירום אוטונומית. היי, חלק מהמכוניות אפילו לא הציעו הזרקת דלק, שלא לדבר על מולטימדיה עם מסך ענק או עוזרת קולית. מצד שני, בלי טלפון נייד - מי בכלל היה צריך אותה?

• נבחרת החלומות: הקומפקטיות חמות הטובות בכל הזמנים

אז אם המציאות כרגע קצת מדכאת, ואתם דואגים מהבינה המלאכותית וגם קצת מהמצב הפוליטי, למה לא לחזור לשנות התשעים עם איזו קלאסית מודרנית. אתם יודעים, נוסטלגיה, אבל כזו שתהיה זולה יחסית לקנייה, די אמינה וסך הכל מודרנית. חוץ מהאבזור, כן? אז בחרנו לכם כמה קלאסיות בהתהוות ברמות מחיר שונות, מהשנים 1990 עד 1993. בכל זאת, כדי לזכות במעמד אספנות מכונית צריכה להגיע לגיל 30 לפחות.

מלמבורגיני לטויוטה

העשור האחרון של המילניום נפתח באופן מבטיח, עם כמה מכוניות שיהפכו לחלום מוטורי של ממש - כמו למבורגיני דיאבלו, מבשרת העידן החדש ביצרנית מכוניות העל האיטלקית. מהצד השני של הכדור הגיחה הונדה עם  ה-NSX, מכונית ספורט עם מנוע מרכזי שהביאה את יפן לתחרות אפילו מול אגדות ותיקות ומאוד גאות כמו פרארי ופורשה.

אבל אנשים צנועים אנחנו, ולכן נמליץ לכם על משהו הרבה יותר קרוב להשגה וגם שונה באופן מהותי: טויוטה פריוויה. המיניוואן שבעה או שמונה מושבים היפני הגיח לאוויר העולם ב-1990, והציע עיצוב דמוי חללית (או ביצה, תלוי בעיני המתבונן) שהיה גם מודרני וגם פרקטי. הפריוויה שווקה בישראל מ-1992, עם מנוע 2.4 ליטר בנזין, תיבת ארבעה הילוכים אוטומטית והנעה אחורית, נהנתה מהצלחה מרשימה וישנן לא מעט יחידות שעדיין נעות על הכביש כאן. לדוגמה, נכון לכתיבת שורות אלו מוצעת פריוויה שנת 1993 בלוחות בתמורה ל-12 אלף שקל. עבור רכב אספנות שגם ייקח את כל המשפחה לטיול, נשמע לנו די משתלם.

אגב, 1990 הייתה גם שנת ההשקה של כמה רבות מכר אחרות: רנו קליאו, יונדאי אלנטרה וב.מ.וו סדרה 3 (דור שלישי, E36).

אבל בעוד שאת שתי הראשונות קשה כבר למצוא כאן במצב שאינו מנוחת עולמים במגרש גרוטאות, סדרה 3 נפוצה יחסית אך גם תעלה לכם לא מעט – מכונית שמורה תעלה קרוב ל-40 אלף שקל, וגרסאות מיוחדות או משופרות בטוב טעם אף יותר.

מבוגאטי למרצדס

בשנת 1991 עבדה תעשיית הרכב קשה, והנפיקה כמה קלאסיות מודרניות מסקרנות. בצד האקזוטי זו שנת החזרה לחיים של מותג בוגאטי האגדי (עם ה-EB110), וגם שנת הולדתה של דודג' וייפר האימתנית. עשירי ישראל בטח יזכרו את מרצדס S קלאס W140, הדור האחרון של מכונית הפאר שהושק לפני המעבר לשם הרשמי (עד 1993 רק הגרסאות הבכירות נקראו "S-קלאס").

מפיג'ו להונדה

אבל אותנו מעניינות מכוניות עממיות הרבה יותר: סיטרואן ZX ופיג'ו 106 מאירופה, טויוטה קורולה והונדה סיוויק מיפן. השתיים הראשונות בישרו על עידן חדש עבור פיג'ו-סיטרואן באותה תקופה, עם עיצובים מודרניים ויכולת דינמית משובחת (וגרסאות ספורטיביות בלתי נשכחות דוגמת ה-ZX וולקן ו-106 ראלי ו-GTI). פלטפורמת ה-ZX הולידה בהמשך תאומה מוערכת לא פחות בדמות פיג'ו 306, שהוצגה ב-1993.

אך בעוד אמינות בינונית (בלשון המעטה) וירידת ערך חדה הכחידה את ה-ZX כמעט לחלוטין מישראל, ה-106 זכתה למעמד קאלט, בעיקר בגרסאותיה הספורטיביות. דוגמאות טובות נשמרות באדיקות על ידי בעלים נלהבים, והמעטות שמגיחות ללוחות נחטפות במהירות.

בצד היפני, שתיים מהמשפחתיות הכי נמכרות בישראל (ובעולם) עשו את תחילת דרכן אצלנו בראשית שנות התשעים. אחרי שבירת החרם על ישראל נכנסו לכאן שתי היצרניות עם המשפחתיות המודרניות שלהן: טויוטה קורולה (דור שביעי) והונדה סיוויק (דור רביעי).

בעוד הקורולה המשיכה מסורת של עיצוב מאופק, איכות גבוהה ודגש על אמינות על חשבון רגש, הסיוויק בעלת העיצוב הספורטיבי הוסיפה פלפל עם מנוע חזק וביצועים מרשימים לתקופה. שתיהן זכו להצלחה מסחררת וקהל נאמן עד היום – וזה בא לידי ביטוי במחירים גבוהים אפילו 30 שנה מאוחר יותר. כך למשל מצאנו בלוחות קורולה משנת 1993 ב-20 אלף שקל וסיוויק מ-1991 במחיר דומה.