האם גם אתם מעזים לצאת לסעודה זוגית במסעדה רק אחת ליובל, בגלל שצריך לשלם 200-250 שקלים לערב צנוע, לפני טיפ? ובכל זאת, קפיצה לתחנת הדלק, שעולה לנו 350 שקלים, נראית שגרתית ומציאותית הרבה יותר. אין צורך להרחיב את עומק הנטל של מחיר הנפט על כל אחד ואחד מאיתנו, אבל השאלה היא - איך יוצאים מהצרה.
ובכן, קחו בבקשה מדינת סטארט-אפ שמלאה ביזמויות ויצירתיות והוסיפו עוינות בינה ובין המדינות שמספקות לעולם את הנפט. מה קיבלתם? את מדינת ישראל, שהיא המועמדת האידאלית לגלות לעולם כיצד תיפסק ההישענות המוגזמת על הנפט.
זה הזמן להכיר את "אקומושן", או בתרגום ספונטני, תנועה חסכונית אקולוגית. אקומושן היא מין שידוך בלתי אפשרי בין הציבור הישראלי והממשלה שלו, בין היזמים הקטנים והאנשים עם היד על השלטר של הכסף והתקנים. אקומושן פועלת בין היתר תחת החסות של מינהלת תחליפי הדלקים במשרד ראש הממשלה, משרד המדע, המכון הישראלי לחדשנות וקרן היסוד.
המטרה של אקומושן היא להיות כר פורה ורענן לפיתוח של רעיונות והמצאות שישנו את הדרך שבה אנחנו נעים ממקום למקום. בין מאות המפתחים שהם חברי קהילת אקומושן נמצאים אנשים שהמציאו כלי תחבורה חדשים, דרכים חדשות לשמר או להפיק אנרגיה, דרכים יצירתיות לצמצם את זיהום האוויר וליעל את התנועה וגם לעצב ולהנדס מחדש חלקי מרכב של כלי תחבורה, כדי שיהיו יעילים ומדויקים יותר מבעבר.
אחד מהפיתוחים שהוצגו בכנס: בולם זעזוזעים מובנה בתוך הגלגל / צילום: גלעד קוולרצ'יקלקראת סוף החודש החולף (מאי) נערך בקיסריה באירוע המרכזי השנתי השני של אקומושן. לקראת האירוע נערכה תחרות בין סטודנטים ודוקטורנטים שבמסגרתה נקראו לפתח פתרונות שיפחיתו את השימוש בנפט לתחבורה. אל האירוע הגיעו עשרת הפרויקטים שנבחרו כטובים ביותר ובהם דוקטורנטית מאריאל שפיתחה מערכת להנעה בתאי דלק באמצעות הסבה של שתן למימן, סטודנטית ישראלית בברלין שפיתחה מערכת לשינוע יעיל יותר של סחורות בנתיבי תחבורה ציבורית ושני דוקטורנטים מבר-אילן שיציגו שמשה אחורית חלופית להפחתת התנגדות הרוח ולחיסכון בדלק.
באירוע הופיע מגוון רחב של חברות מבוססות ושל סטארטאפים צעירים, גופי ענק מחו"ל וממציאים קטנים עם חזון גדול. אחת האטרקציות באירוע היתה מכונית הלגו של ראול אואידה הרומני וסטיב סמרטינו האוסטרלי. שפרויקט הבנייה שלה נקרא "Super Awesome Micro Project". השניים בנו ביחד מכונית בגודל מלא מכמות גדולה מאוד של אבני לגו, אבל בזה לא מסתיימת ההמצאה. מכונית הלגו הזו מסוגלת לנסוע עד למהירות של 27 קמ"ש והמנוע שלה משתמש במערכת הנעה בלתי שגרתית שצורכת לחץ אוויר כדי לנוע.
תחת הכניסה המסיבית של מחשבים למכוניות המודרניות, גדלה והולכת גם הסכנה לפריצה בזדון למערכות הללו. פורץ עוין שמנתק מרחוק את פעולת המנוע, או לא פחות חמור - מפסיק מרחוק את פעולת הבלמים, עלול לגרום לנזקים רציניים בקרב הרכב ונוסעיו. חברת ארילו (Arilou) הישראלית הציגה באירוע סדנא שהמחישה את הסכנות שבפריצה למערכות במכונית והסבירה את הפתרונות האפשריים.
מכונית מלגו - שנוסעת! / צילום: ראול אואידהיזמים ישראלים של גלגלים, SoftWheel, פיתחו והציגו באירוע של אקומושן את הגלגלים שכוללים במבנה שלהם את בולמי הזעזועים. הגלגלים שלהם, שכבר מוצעים לצרכנים של כיסאות גלגלים ואופניים, אמורים לאפשר נסיעה יציבה ויעילה על שטח סלול היטב, ובלימה יעילה ונוחה של זעזועים בתנאים אחרים, כמו נסיעה בשטח או ירידה במדרגות. המטרה היא להרחיב את השימוש בגלגלים של סופט-וויל גם לכלי רכב גדולים יותר.
יצרן רכבי הסופה הישראלי מנצרת, תעשיות רכב, הביא לתערוכה את אחיו, תעשיות רכב רובוטי, שמייצר רכבי הגנה בלתי מאוישים, תחת השם מקפיא העורקים "אמסטף". כלי הרכב הזה מסוגל לנוע בתנאי שטח מורכבים במיוחד ולבצע פעילויות מסכנות חיים באיתור סכנות, תצפיות ושליטה, ואפילו תקיפה - וכל זאת מבלי לסכן חיילים אמיתיים.
האמסטף - פיתוח ישראלי לרכב לוחמה / צילום: גלעד קוולרצ'יקבין הגופים הבינלאומיים הגדולים שהופיעו באירוע אפשר למנות את יצרן הרכב ההודי, TATA, שמפתח כלי רכב שנוסעים באמצעות לחץ אוויר וגם אמצעי תחבורה זולים במיוחד, סוכנות החלל האמריקאית, NASA, ששותפה בפיתוח של מערכות תחבורה חלופיות, חברות גדולות של תחבורה בת ימינו כמו ג'נרל מוטורס, יונדאי, פיאט ומישלין ויצרן האופנועים החשמליים האמריקאי, זירו מוטורס.
נוסף על כך הופיעו יזמים ישראליים רבים ובהם כמה שכבר התפרסמו, כמו חברת המוניות הווירטואלית GetTaxi ומפעילי האפליקציה לשמירת מרחק, iOnRoad.
פורסם לראשונה ב- 24.06.14
למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
