בקצרה:
- היצרניות היפניות נותרו מאחור במירוץ לחשמל
- כעת שלוש מהן מאחדות כוחות בניסיון לסגור פערים
- רנו, השותפה הוותיקה של ניסאן ומיצובישי, נותרה בחוץ
האיחוד היפני: לפני ארבעה חודשים הודיעו הונדה וניסאן כי הן משלבות כוחות במטרה לפתח טכנולוגיה ייעודית לרכב חשמלי, החל בפלטפורמות וכלה ברכיבי תוכנה. כעת מדווח ביפן כי גם מיצובישי צפויה להצטרף אליהן, במטרה להדביק את הפער שפתחו יצרניות סיניות ואירופאיות בתחום החשמלי.
שילוב הכוחות בין ניסאן להונדה הפתיע את תעשיית הרכב, לאור העובדה שניסאן מקיימת ברית ארוכת שנים עם רנו הצרפתיה ומיצובישי היפנית באחד הקונצרנים הגדולים בתעשיית הרכב. עם זאת, בשנים האחרונות הצטמצם שיתוף הפעולה בין השתיים, ולפני כשנתיים רנו חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם ג'ילי הסינית - מהלך שהפנה את ניסאן לחיפוש אחר שותפות אלטרנטיביות.
מה עוד צריך לדעת: הצירוף של מיצובישי לברית שנוצרה בין ניסאן להונדה היה צעד מתבקש, שכן ניסאן מחזיקה ב-34% מהבעלות על מיצובישי, שעדיין לא הציגה דגם חשמלי מודרני. השלוש מוכרות יחד למעלה מ-8 מיליון כלי רכב בשנה, כך שהשותפות החדשה שנוצרה הופכת אותן לכוח משמעותי במיוחד בתעשיית הרכב העולמית - עם נוכחות דומיננטית בארה"ב ובסין.
נזכיר כי רק לפני חודשים ספורים הכריזה הונדה על תכנית אסטרטגית למעבר לחשמל, עם השקעה של 60 מיליארד דולר והבטחה להפסקת ייצור של דגמים מזהמים עד לשנת 2040.
בנוסף, הברית בין מיצובישי, ניסאן והונדה מייצרת כוח נגד לקבוצה היפנית השניה בהובלת טויוטה, שמחזיקה באחוזי בעלות בסובארו, סוזוקי ומאזדה.
מה אנחנו חושבים: יצרניות הרכב היפניות הגיבו באיטיות - אם בכלל - למירוץ החשמול של תעשיית הרכב. ובזמנן שסין, טסלה ויצרניות אירופיות הזרימו משאבים עצומים לתחום החשמלי, הן הסתפקו - במקרה הטוב - בהמשך ההשקעה בדגמים היברידיים. וכעת הן מבינות שלא ניתן יותר להתעלם.
השאלה הגדולה - האם זה לא מאוחר מדי. והתשובה היא כן, וגם לא. כדי לסגור את הפער הן זקוקות ללא ספק להשקעות עתק, שאותן הן מנסות להקטין באמצעות שיתופי פעולה חוצי תעשייה. וגם אז, הן מבינות שמתחרותיהן אינן יושבות באפס מעשה וממשיכות להתפתח. בעיקר הסיניות עם משאבים שנראים כאינסופיים. ואולי כדאי להן בכלל להציץ גם לתכניות הגיבוי שמכינה טויוטה, עם דגש על הנעות מימן ודלקים אלטרנטיביים. יתכן והמסלול הזה יהיה נוח יותר למאחרים.