דצמבר אוטוטו מסתיים והחורף סוף סוף התחיל. בנוסף לגשמי הברכה, למרקים ולמזג האוויר הכמעט אירופאי, יש לחורף עוד יתרון אחד גדול: הגשם מנקה את האוויר והראות משתפרת. העונה הגשומה היא העונה הנפלאה ביותר לתצפיות נוף – במיוחד אם זכיתם ביום לא מעונן.
כרגיל, המוני ישראלים עולים לטייל בצפון. זה יכול להיות בדרך לחרמון, בדרך לצימר או סתם בדרך לטיול רגלי מהנה ברמת הגולן או באצבע הגליל, אבל המשותף לכולם הוא החיפוש אחר נקודות עצירה שקטות ומיוחדות. לשם כך אספנו עבורכם מגוון נקודות מקסימות לעצירה קצרה שכוללת גם תצפית מרהיבה, כולן מסביב לכנרת הקטנה והאהובה שלנו.
אל הטיול הזה יצאנו עם קיה סלטוס, רכב הפנאי הקומפקטי של היצרן הקוריאני. יצאנו לסיבוב התצפיות בשעת בוקר מוקדמת וסיימנו אותו חזרה בגוש דן אחרי למעלה מ-400 קילומטרים. הסלטוס היה שותף נפלא לדרך. הוא מאובזר היטב, נוח לנסיעה ומציע מרווח נפלא ל-4 נוסעים. תא מטען הנדיב, בנפח של 468 ליטרים, יכול בקלות לאחסן ציוד גם לכמה ימים של קמפינג.
תל מוטילה
תל מוטילה ניצב בקצה הדרום מזרחי של המושב אלמגור, בקצה רמת כורזים שממערב לרמת הגולן. הגישה לתצפית היא מהיישוב עצמו ויש שילוט מהכניסה ליישוב ועד לנקודת התצפית. בנקודה יש שרידי ביצורים ישנים, אנדרטה גדולה לזכר חללי הקרב שנערך במקום ותצפית מהפנטת על הכינרת – בדיוק מצידה הצפוני. במקום חורשת אקליפטוס גדולה שמעניקה צל גם בימים חמים.
ניתן להגיע עם רכב עד לאנדרטה עצמה, אך לעיתים צריך לחנות למעלה כשהשער סגור ולצעוד למרחק של כ-250 מטרים. הדרך עבירה לכל רכב.
בגלל המיקום שלו ובגלל הסיפור ההיסטורי הלא פשוט, תל מוטילה לא הפך לנקודת תצפית בולטת, אך זהו אחד המקומות ששינו את פניו של צה"ל. לאחר מלחמת העצמאות השתחררו מרבית החיילים שגוייסו. לפתע, צבא שכלל כמעט כל אזרח במדינה, הפך לצבא שמתבסס על צעירים בגילאי 18-20 בלי ניסיון רב.
ב-1951 השתלט כוח סורי קטן על תל מצפון לכנרת. ניסיונות השחרור של התל הובילו לנפילתם של 41 חיילים, ובעיקר חשפו את האיכות הלא גבוהה של הצבא באותן שנים - איכות שלא הייתה מספיקה כדי להגן על המדינה במלחמה כוללת. בעקבות הקרב עבר צה"ל מהפכה מבנית שהובילה אותו לצבא המעולה שהוא היום.
מצפור בית צידה
ממשיכים לחלק הצפון מערבי של הכנרת. העיר ששכנה במרכזה של בקעת בית צידה, וזכתה לאותו השם, מתוארכת לתקופת הברונזה. בית צידה עברה ידיים ותרבויות רבות לאורך השנים ונמצאו במקום שרידים הלניסטיים, רומיים, ביזנטיים ועוד. הסיבה לפופולריות של המקום היא אדמת הסחף העשירה והפורייה בבקעת בית צידה, הסופחת אליה את כל המים מנחלי הגולן המרכזי.
כיום הבקעה עשירה במטעים וגידולים והיא אחד המקומות המרכזיים לגידול מנגו, אבוקדו, ליצ'י ושאר הפירות שמעדיפים אקלים טרופי. הבקעה גם כוללת מספר מסלולי הליכה רטובים במיוחד כמו המג'רסה והזאכי.
התצפית שלנו נמצאת על כביש 869 – כביש מעלה גמלא – המעפיל מצומת מעלה גמלא שליד הכינרת ומגיע עד לצומת דליות. לאחר הכניסה למושב מעלה גמלא, הכביש יתפתל באופן חד ימינה. מולכם תוכלו לראות את השלוחה של העיר היהודית העתיקה גמלא. תמשיכו עם הכביש עוד כקילומטר אחד וא מצד ימין תראו מצפור. שימו לב: בירידה מהכביש יש מדרגה די רצינית. עם מרווח הגחון של הסלטוס, שעומד על 18.5 ס"מ, זה עבר בשלום - אך לרכב נמוך יותר זה יכול להיות פחות סימפטי. עשו זאת בזהירות.
התצפית מהממת ואף מונגשת לנכים. יש במקום מספר עצי פרי שמעניקים צל, ספסלים ונוף יפה של בקעת בית צידה, הארבל ממול והכנרת כולה. זאת נקודה נפלאה למי שעולה לגולן מהכנרת ונקודה מושלמת כדי לצפות בשקיעה.
מצפה אופיר
מצפה אופיר נקרא על שמו של אופיר שעל, בן מושב גבעת יואב הסמוכה. מדובר בנקודה נפלאה לפיקניק משפחתי או לעצירת קפה בדרך אל דרום הגולן או ממנו. בנקודה יש ספסלי אבן רבים, צל של עצי תמרים ומדובר גם בנקודה טובה למספר טיולים רגליים לכיוון בני יהודה הישנה – התיישבות יהודית מתחילת המאה ה-20 שנגדעה באופן טראגי. אם תמשיכו על השביל הכחול דרומה למרחק של כ-150 מטרים, תוכלו לראות תותח סורי חלוד שכבר לא מאיים על העמק.
הגישה לנקודת התצפית היא מהעליות מצומת כורסי על כביש 789. הכניסה למקום היא בצד הדרומי של הכביש, כ-2 ק"מ לפני כיכר בני יהודה. שימו לב! הרבה אנשים מבחינים בכניסה ברגע האחרון ובולמים באופן מסוכן – אם פניכם מועדות לפה אנא סעו בזהירות וחפשו שלט חום המפנה לשביל עפר.
השביל עצמו עביר לכל רכב אבל רכבים נמוכים צריכים לנסוע במשנה זהירות – בטח בתקופת החורף, אז שלוליות גדולות מסתירות אבנים משוננות.
מצפה השלום
על כביש 98 המישורי, מדרום לצומת פיק, יש לא מעט נקודות תצפית מיוחדות. לפני מספר שנים נפתחה טיילת מיוחדת בין כפר חרוב ומבוא חמה. הכניסה לטיילת ממצפה השלום היא הנוחה ביותר. אם תתחילו ללכת לכיוון דרום תוכלו להנות מהליכה נינוחה לצד הנוף היפה. חובבי המים וההליכה יכולים למצוא את אחד המסלולים המתחילים באזור ויורדים למעיינות יפים כמו עין שוקו, למשל.
הגישה נוחה מאוד לכל רכב אך גם כאן כמו ליד רוב הנקודות האחרות נקודת הירידה מהכביש לא ברורה ואין כניסה מסודרת.
מצפה נמרון
הר נמרון הוא אחת הנקודות המועדפות על צנחני רחיפה וגלשני רוח. המצוק התלול מאפשר להם לתפוס רוח בקלות ולהתחיל את הטיסה שלהם באופן יעיל. הר נמרון נמצא מדרום למבוא חמה, ויש אליו גישה מהכביש בשתי נקודות שונות.
שימו לב, הגישה היא בדרכים חקלאיות, ובחורף אחרי הגשמים הדרך הבוצית דורשת הגעה ברכב 4X4. נקודת הכניסה הטובה ביותר היא בסימון ירוק הניצב מערבה לכביש 98 – בערך 1.5 ק"מ דרומית למבוא חמה. נקודת כניסה שניה היא שביל עם שילוט להר נמרון – כמה מטרים לפני תחילת הירידות לחמת גדר (או מיד בסיום העליה).
מצפה כנרת
מצפה כנרת לא נקרא רק על שם הכנרת הניבטת ממנו בזווית ייחודית, אלא גם על שם כנרת מנדל, בחורה צעירה שנהרגה בפעולת איבה בגוש עציון. המצפה לא ניצב על קו המישור של רמת הגולן אלא נמוך יותר. במצפה יש כל מה שצריך כדי להנות מבילוי נעים של אחר הצהריים: חנייה מונגשת, צל, שולחנות ישיבה ואפילו הסברים קוליים על האזור, על התצפית ועל כנרת עצמה.
מהמצפה, הניצב בחלקה הדרום מזרחי של הימה הקטנה שלנו, נשקפים הכנרת, צומת צמח, רמת יבניאל ועמק כנרות. הנוף משגע ומזג האוויר טוב גם בימים החורף הקרים.
נקודת הכניסה נמצאת בנקודת ההתחלה של שביל הגולן, בערך ק"מ אחד מדרום לתחילת הירידות מהרמה. בכניסה יש שלט גדול המסביר על שביל הגולן ושער בקר. נכנסים בשביל, נוסעים כ-500 מ' והמצפה יתגלה לעינכם מצד שמאל. הכביש משובש מאוד אך כל רכב (עם נהגים זהירים) יגיע לשם.
נקודה יפה לקפה
התצפית הבאה נמצא דווקא ממערב לכנרת. מדובר בבית קפה קטן ופשוט, שקיבל את השם "מקום יפה לקפה" ומציע מלבד הקפה גם נוף מטריף לכנרת מכיוום צפון מערב.
המקום נמצא בסמוך למושב כחל, על כביש 85 בין צומת עמיעד לצומת נחל עמוד. רדו במחלף כחל ומשם לא תוכלו לפספס את המקום. תהנו!
חוזרים הביתה
קיה סלטוס התגלה כשותף מוצלח למסע. גם אחרי שעות נהיגה ארוכות מאוד, הוא נותר נוח ונעים לנסיעה, כאשר מערכות הבטיחות האקטיביות העניקו את מעטפת הבטחון גם כאשר העייפות גברה. עם מרווח גחון נדיב הוא הסתדר בקלות בשבילים שמובילים לחלק מנקודות התצפית.
הטיול לרמה כלל לא מעט טיפוסים בכבישים כמו מעלה גמלא, כורסי ועוד. בכל המקרים מנוע ה-2.0 ליטרים של הסלטוס, עם הספק של 149 כ"ס ומומנט של 18.3 קג"מ, ייצר מספיק כוח ואף יותר ממה שנדרש כדי לשמור על קצב גבוה בעליה.
וכמובן, המתלים הרכים אפשרו לנו לנסוע בכל השבילים, הכבישים המשובשים והשלוליות שבדרך, בביטחון ובנוחות.
פורסם לראשונה ב- 26.12.21