- במה נהגנו: MG4 XPower
- מתחרים: פולקסווגן ID.3 GTX, סמארט 1 בראבוס
- מתי אצלנו: רבעון שני 2024
- מחיר משוער: 200 אלף שקל
- בעד: ביצועים, מידות, תמורה
- נגד: סביבת נהג, חלוקת כוח
זה כבר לא באמת משנה באיזה מקום ימצא את עצמו מותג MG בשוק הרכב הישראלי של 2024. זה חשוב ליבואנית ולשורת הרווח שהיא מקווה לרשום, אבל לא למותג. שכן בדומה למתרחש במספר מדינות באירופה, מי שפעם הייתה אחת מאריות תעשיית הרכב הבריטית לפני ששינתה לאום, מיצבה את עצמה פה כחלוצת הפריצה של תעשיית הרכב הסינית מחוץ לגבולות מדינת הענק. וגם אם זה לא הלך חלק בהתחלה, זה הפך לחד משמעי עם הנהירה לחשמל.
MG סללה את הדרך לגדולות ומפורסמות ממנה כשזה הגיע לתקע ושקע. אצלנו היא הייתה החשמלית הנמכרת ביותר (בשנת 2020) והיא בהחלט יכולה להכריז על עצמה (ובגאווה) כעל מי ששינתה לעד את יחס המערב לתעשיית הרכב הסינית. היא עשתה את כל הדרך מזלזול מופגן (ומוצדק) לקבלה, השלמה והכרה ביחס עלות תמורה ראוי של לפני מספר שנים, ועד ל"אופס, תראו מה עשינו. חייבים לנסות ולבלום אותם בכל דרך אפשרית" של היום. משפט שהפך לשכיח במשרדי ההנהלה של לא מעט יצרניות שיושבות במערב אירופה.
אם להישאר עוד רגע במחוזות נוסטלגיה, את כניסתה לישראל ביצעה MG בקול ענות חלושה עם 550 ו-350 מונעי בנזין שמוטב לכולם לשכוח. זה קרה לפני למעלה מ-15 שנים. חלף עשור של שקט, ואז הגיע ארצה ה-ZS כרכב פנאי שכבר זכה להצלחה נאה. זה השתנה להישג היסטרי כשהגיעה גרסתו החשמלית. כיום ניצבים באולם התצוגה של המותג לא פחות מארבעה דגמים חשמליים, כולל ה-MG4 שנחשבת למשפחתית חשמלית משובחת, הטובה בקטגוריה כשזה מגיע ליכולת דינמית. בעיקר בזכות שימוש בפלטפורמה ייעודית עם כל היתרונות ההנדסיים הנלווים לכך, ועם החלטה ללכת על כיול מוקפד היטב המותאם לטעם אירופי. השבחים הגיעו מכל עבר, אבל לסינים זה לא הספיק.
ואז הם החליטו ללכת על גרסת קצה. עם שם מבטיח (XPower) והבטחה לביצועי על עבור מכונית בגודל שכזה, שלא נופלת מאריות התעשייה כמו אודי RS3 ומרצדס A45s, לא פחות. אבל עם הבדל אחד גדול ומאוד ברור - מחיר. שכן בעוד הגרמניות הלוהטות מגרדות מפה ומשם את חצי מיליון השקלים, הסינית תומחרה בפחות מחצי. בהרבה פחות. למעשה, היא תוכננה לעלות משמעותית פחות מהאצ'בק לוהטות מבית פולקסווגן, קופרה, רנו והונדה, ועם הרבה יותר כוח ויכולת האצה. וגם עם הנעה כפולה. בקיצור, פצצת אנרגיה אדירה עם ביצועי פורשה במחיר של משפחתית חשמלית סינית. שילוב לא רע לכל הדעות, גם לפני שהסינים הגיעו לחלומות הבעתה של מנכ"ל ב.מ.וו, עם הבטחה להצלחה היסטרית כשהם כבר מקננים שם מספר שנים.
מה שהיא לא עושה, זה ללכת בדרך של דגמים מערביים או יפנים לוהטים, בוודאי שלא כמו זו של הונדה ששיחררה כל רסן וספוילר כדי לתת לטייפ R אפקט אקשן. אם תרצו, היא שומרת על סגנון מראה מאוד לא דרמטי של קומפקטיות חמות משנות ה-90 כמו גולף או פיג'ו 309 בגרסאות GTI זהות מראה לדגמים רגילים ונחותי כוח, תוך שהיא מוותרת על הרעש, הצלצולים, סוללות המפלטים ופיסות הספוילר של העידן המודרני.
ה-XPower כמעט זהה במראה שלה לגרסת הבסיס, למעט חישוקי "18 אחרים וקאליפרים צבעוניים וגדולים במיוחד עם כיסוי פלסטי. מילא שאין מפלט גדול קוטר, כי למה שבכלל יהיה אחד כזה, אין אפילו כיתוב מזהה. נגיד שם הגרסה באדום לוהט. הם היו יכולים - וגם צריכים - להתאמץ יותר. זה לא בשמיים, זו החלטה מושכלת שהתקבלה ודורשת לטעמי שינוי. קצת ניפוח כנף, מעט הנמכה, אולי טיפה של גוון דרמטי או חישוקים ספורטיביים יותר. יש עוד מה לעשות פה.
ובפנים זה מודגש יותר. כאן מסתכם השינוי במושבים עם ריפוד אלקנטרה נאה ונעים מאוד למגע, עם תפרים אדומים ורק קצת יותר (לא מספיק במכונית ספורטיבית) תמיכה לצד הגוף, ובשתי דוושות מתכת עם פסי גומי למניעת החלקת סוליית הנעל. במסך המגע יש מצב נתוני "אקשן" לא מאוד ברורים לתפעול עם מד תאוצה שמתבטא גם בלוח המחוונים, חלוקת כוח לפנים-אחור וטלמטריה להקפת מסלול מרוצים. וזהו. ממש זהו.
סביבת הנהג והנוסעים זהה לגמרי לזו של הדגם הרגיל. ואם האחרון היה משובב נפש ובעל השראה, ניחא; אך הגרסה הרגילה ממילא מעניקה תחושה ספרטנית משהו. במקרה של דגם עם יומרות ספורטיביות, זה מפתיע. MG הייתה יכולה - שלא לומר צריכה - להוסיף כאן דרמה, והאמצעים לכך יכולים להיות פשוטים ולא יקרים מדי. למשל סימן מרכוז על ההגה, פה ושם נגיעות צבע בסביבת הנהג, אולי בורר הילוכים אחר במקום החוגה הגדולה והמגושמת. חבל.
לנוסעים מאחור יש מרחב מחיה טוב, כמו בדגם הרגיל, אבל הם זוכים במקרה הזה לידיות אחיזה בתקרה, ואלה יהיו בהחלט נחוצות אם הנהג יממש את פוטנציאל התאוצה שיש כאן. ועוד הפתעה, יש ב-X, ודווקא בה, משענת ראש לנוסע במרכז, שמשום מה נעדרת ממפרט הגרסה הרגילה. אבזור הבטיחות? זהה, ללא שינוי.
הגענו לעיקר העניין שלמענו התכנסנו בהולנד הגשומה - כוח. והרבה ממנו. הרבה מאוד בהתחשב בממדים המאוד קומפקטיים של ה-X. כי מערכת ההנעה כאן משלבת שני מנועים חשמליים. אחורי כמו במכונית הרגילה אבל עם הספק משודרג ל-231 כ"ס, קדמי עם 204 כ"ס. נעשה את זה פשוט - MG יותר מהכפילה את הכוח של המכונית הסטנדרטית שאינה איטית בעצמה, ודואגת כעת להנעה כפולה עם לא פחות מ-435 כ"ס. ואם לא קלטתם עדיין, זה נתון של הקומפקטיות הלוהטות שבלוהטות, בעולם הרכב הבנזיני.
וזה אומר שהזינוק מעמידה ל-100 קמ"ש על כביש הולנדי ספוג גשם, עם שני נוסעים ומטען, עומד על ארבע שניות, פעם אחר פעם. נתון שמתיישר היטב עם הזמן הרשמי שעומד על 3.8 שניות - חצי הזמן שנדרש לאותה פעולה ב MG4 רגילה. עד לפני מספר שנים זה היה זמן תאוצה של אקזוטיות ספורטיביות שעולות כמו דירה בצפון תל אביב.
במציאות התאוצה הראשונית במצערת מלאה מרגישה סופר עוצמתית, חזקה הרבה יותר ממכוניות בנזין שצריכות זמן כדי להטיס את הבוכנות לסל"ד המתאים. כאן, כבכל חשמלית באשר היא, פשוט הסטת מתג וקיבלת את כל הכוח הקיים. זמינות הכוח מיידית, ותחושת הבחילה אחרי שניים שלושה ניסיונות הספיקה לי. המהירות המרבית מגיעה ל-200 קמ"ש, 40 קמ"ש יותר מאשר בגרסה הרגילה. אבל מומלץ שלא לנסות את זה לעיתים קרובות, כי כמו האצה חזקה, מהירות ייבוש הסוללה מאנרגיה הופכת כך למסחררת. ויש גם את עניין שוטרי התנועה ואמצעי האכיפה הדרקוניים של כוחות הביטחון ההולנדיים. אז נמנעתי.
לזהירות הזו בעניין ניצול האנרגיה יש סיבה נוספת. במטרה למנוע עליית משקל משמעותית - המכונית הזו שומרת על 1.8 טון, המון לרכב בנזין קומפקטי, מעט לרכב חשמלי. ב-XPower מוצבת סוללה צנועה בקיבולת זהה לגרסה הרגילה (64 קוט"ש), ובמפתיע מעט, לא מזו של גרסת הטווח המוגדל (77 קוט"ש). המשמעות היא שרגל כבדה על הדוושה תשלח אתכם מוקדם מהצפוי לעמדת הטעינה הקרובה, משמעותית מהר יותר מ-385 הקילומטרים שעליהם היא מצהירה. לפחות קצב הטעינה שלה (140 קילוואט) מהיר מהמקובל בחשמליות סיניות, ויאפשר מילוי מ-10% ל-80% תוך 35 דקות.
רגע אחד. זה המקום להזכיר שה-MG4 היא המכונית הראשונה של היצרנית על בסיס פלטפורמת MSP (ר"ת Modular Scalable Platform) הייעודית של MG, שיתרונותיה בולטים ומסייעים גם לגרסה הרגילה, עם שילוב המצברים כחלק אינטגרלי מהמרכב, להיות מהטובות שבחשמליות הסיניות מבחינה דינמית. טובה באופן ברור ממתחרותיה הישירות.
אפשר להרגיש עד כמה המרכב שלה קשיח יותר מהמקובל, והיא נותנת תחושת בגרות מבנית ששמורה לרוב לאירופיות. ובמכונית החזקה שבה אני נוהג כעת, בוצעו שינויים במערכת המתלים עם קפיצים ובולמי זעזועים קשיחים ב-25% ומוטות מייצבים עבים יותר, בלמים גדולים יותר בכל קצה (345 מ"מ) וצמיגים רחבים יותר (235/40). חבל רק שלא נבחר כאן גומי ספורטיבי, רך ודביק יותר מברידג'סטון טורנזה, אבל בתנאי הגשם השוטף והרצוף, אולי מוטב שכך.
ומה עם היכולת הדינמית? תנאי הכביש בהם נהגתי, השונים כל כך מאלה שבארץ, הופכים את ההשוואה לגרסה הרגילה לבעייתית משהו. אך בהחלט אפשר לומר שמותר היה לצפות לשיפור ניכר יותר ביכולת הדינמית, ולעוד פידבק היכן שצריך כדי לעורר מקסימום ביטחון.
היא בהחלט מאפשרת לשמור על קצב מהיר מאוד, אבל על מגבלות האחיזה היא משחררת ראשית את החרטום, ולא מרגישה כמו כפולת הנעה ספורטיבית שמתחננת לעוד ועוד כוח כדי לשמור על קו אחיד ויעיל.
קחו למשל את ההגה, שעבר אמנם כיול מחדש, אבל בכל אחד ממצבי הבחירה שהוא מציע, כולל במצב "ספורט" שבו הוא הופך לכבד יותר (וגם למלאכותי יותר), הוא לא מעניק היזון חוזר מספק. גם הכוונת מומנט שנוספה ואמורה לאפשר הורדת כוח מדויקת ויעילה יותר בעזרת שימוש בבלמים, מתקשה לספק את הסחורה. בעיקר על כביש רטוב ותובעני גם כך.
כל זה אומר שזו מכונית מאוד מהירה וחזקה, מפתיעה ולעיתים גם משעשעת. כזו שבתמחור נכון (סביב ה-200 אלף שקלים) יכולה להפוך לחביבת דור ה-AI שגדל לנו כאן מתחת לאף. אבל היא לא מתחרה אמיתית מול קומפקטיות לוהטות מעידן הבנזין, וכנראה שהיא גם לא מעוניינת להיות כזו. היא מכונית עם פחות רגש, ויותר ביצועים. כן, אני חושב שדייקתי כאן.
- מנוע: חשמלי
- קיבולת מצבר: 64 קוט"ש
- הספק / מומנט: 435 כ"ס / 61.2 קג"מ
- הנעה: כפולה
- אורך: 428.7 ס"מ
- רוחב: 183.6 ס"מ
- גובה: 151.6 ס"מ
- בסיס גלגלים: 270.5 ס"מ
- משקל: 1,878 ק"ג
- נפח תא מטען: 363 ליטר
- 100-0 קמ"ש: 3.8 שניות
- מהירות מרבית: 200 קמ"ש
- כריות אוויר: 6
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
- מחיר משוער: 200 אלף שקל
פורסם לראשונה ב- 19.04.24
למאמר זה התפרסמו 22 תגובות