"אני גר בתל אביב בלי חנייה פרטית, ברחוב שאני מחפש חנייה ברגע שאני מגיע הביתה כמעט כל יום, ולקחתי רכב חשמלי. הרכב החשמלי של פעם, MG, נסע בערך 280 ק"מ בין טעינה לטעינה, והייתי צריך למצוא פתרונות", אומר לנו טל דה פז, מנכ"ל פלאגו.
"אז למדתי ונסעתי והייתי בצפון והייתי בדרום והייתי באילת, והייתי צריך ללמוד איך מתנהגים עם רכב חשמלי בישראל. בחמש השנים האחרונות, בזה אני מתעסק, בזה אני נוסע".
צפייה בתוכן עמדות טעינה: "לכל לקוח יש פתרון שמותאם עבורו"
"הדבר הראשון שהלקוח הישראלי צריך לעשות זה קודם כל להבין מה הוא צריך. כמה קילומטרים אתה נוסע ביום? מה סוג הרכב שלך? איזו עמדה אתה צריך? האם יש לך אפשרות לעמדה בבית? האם אתה בבניין משותף? האם אתה הולך לטעון בעבודה שלך? ולפי כל הדברים האלה צריך להתאים את העמדה הרלוונטית ואת הפתרון הרלוונטי ללקוח הספציפי. ופה הקושי שיש לכל החברות, כי בדרך כלל, ברוב המוצרים יש מוצר אחד, שניים, שלושה, די גלובליים. אתה בוחר מה אתה רוצה, נניח גודל טלוויזיה מסוים, ולפי זה אתה עושה את הרכישה שלך".
"במקרה הזה לכל לקוח יש פתרון שהוא יכול להיות אפקטיבי ונכון לשעתו ולעצמו. זה לא משנה כמה זה עולה, זה לא משנה איזה סוג או כמה חשמל יש לו, חשוב שזה יהיה מתאים למה שהוא צריך. אבא שלי, שגר במושב, ונוסע אולי 15-20 ק"מ ביום, אין לו שום צורך בניהול טעינה ואין לו שום צורך באגירת אנרגיה. יש לו מטען שהוא צריך שייתן לו הספק מאוד מאוד קצר, הרכב טעון להרבה שעות, וזה נותן לו יופי של פתרון. זאת לעומת אנשים שגרים בבניין משותף, ששם כבר זה משחק אחר לגמרי, שיש פה כבר עניין של ועד וחשמל ציבורי וניהול עומסים".
"חשוב מאוד שוועדי הבתים יהיו יותר פתוחים לתהליך הזה שנקרא חברות טעינה, שמנהלות את כל העניין הזה. כי בלקוח הראשון שמגיע זה מאוד פשוט, אתה יכול להתחבר לחשמל הציבורי או שהוא מתחבר לחשמל הפרטי שלו, וכל עוד זה אחד או שניים, כנראה שהכול יהיה בסדר. הבעיה קורית ברגע שמתחיל להיות עומס של רכביםץ קל מאוד לבוא ולהגיד שלבניין יש מספיק חשמל ושזה מסתדר. אבל אם יכנסו משהו כמו 12-15 רכבים אז יתחיל להיות כבר עומס על הבניין.
"ולכן ועד הבית צריך להיות פתוח, לזמן את החברות, להבין מה הפתרון הרלוונטי לאותו בניין, האם צריך לעשות הגדלת חיבור, האם אפשר להשתמש בניהול הדינמי, עד מתי הניהול הדינמי יכול להספיק, ולפי זה הוא צריך להתאים את הפתרון".
לא להתקרב לחברות שמבצעות ניהול עומסים, וגם לא להתחבר לחשמל הציבורי, יש שיטה שנקראית פיצול מונים, מתחברים למונה שנמצא בחדר החשמל, עד עכשיו אחרי 10 רכבים אין שום בעיה
מה קורה אם יש רכב חשמלי בחניון תת קרקעי והוא עולה באש בתוצאה של בעיה בסוללה?
סכנת לבניין. צריך חוק מתאים כמו שיש לרכב שמונע בגז שלא יכול להיכנס לחניון תת קרקעי.
1. יש בעיה של עלות גבוהה יותרלביטוח הביניין כשיש רכב חשמלי בחניה סגורה. מדוע שדיירים בלי רכב חשמלי יממנו את זה?
2. בבניין עם 32 דיירים [למשל] מספיק ש-3 [שלושה] אנשים יתחברו מטען לרשת הכללית כדי שהרשת תגיע לקצה היכולת, או שתקרוס. ואז, צריך לחבר קו חדש של חברת חשמל לצור טעינת-רכבים.
ושוב, מדוע שרוב הדיירים, שאין להם רכב-חשמלי, יממנו את זה?
3. בבניין שחלק מהחניות מקורות וחלק "בחוץ" יש בעיה [עלות גבוהה ו/או בעיה טכנית] להעביר את קווי החשמל למטענים כשהחניות "בחוץ".
מי יממן את זה?
אני רוצה להתניע ולנסוע. ואם נגמר הדלק - לתדלק בדקה וחצי ואחרי 3 דקות לנסוע (יציאה מהרכב, הכנסת מתקן לתדלוק וסגירת מכסה התדלוק כולל כניסה לרכב. לוקח כמה דקות בודדות.
לא עניתם על נקודה מאוד חשובה. בעיית הבטיחות
בבניין שבו חניון משותף ו 2 - 3 דיירים התקינו עמדה חשמלית בחניה הפרטית שלהם. במה הם מחויבים?
כדי שהכתבה תהייה אמינה הייתם צריכים להתייחס קצת יותר לבעיה האמיתית הנוכחית