דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

טסלה סייברטראק - להמציא את הטנדר מחדש

Getting your Trinity Audio player ready...
  • במה נהגנו: טסלה סייברטראק
  • מתחרים: GMC האמר, ריביאן R1T 
  • מתי אצלנו: רק ביבוא אישי
  • מחיר משוער: החל מ-700 אלף שקל
  • בעד: טכנולוגיה, מקוריות
  • נגד: יותר מדי מהכל

טנדר של טסלה, או טנדר חשמלי בכלל, נשמע עד לפני עשור כצירוף מילים בלתי אפשרי, בערך כמו קוויאר בפיתה. אחרי הכל ולמרות שהיה ברור שמהפכת החשמל כבר איתנו, לא נראה שדווקא היצרנית שאחראית למהפכה הטכנולוגית הגדולה ביותר בתעשיית הרכב מאז המצאת המנוע, תבחר בסוג רכב שמסמל יותר מכל את חוסר הרצון להתפתח מוטורית, זה שבקושי עבר שינויים במאה השנים האחרונות.

אבל טסלה עושה הכל אחרת, וגם את זה. הטנדר שלה נחשף לראשונה לפני חמש שנים באירוע עם קהל שמוכן לעסות את רגליו של אילון מאסק על בסיס יומיומי ויותר מכך. בדיוק כמו שהיזם והאיש שמאחורי המהפכה הגדולה הזו אוהב. והקהל יצא מגדרו, כמובן. למרות שמול עשרות מיליונים ברחבי העולם שצפו באירוע, ההצגה לא הייתה מושלמת. רחוק מכך. ההבטחה לעמידות השמשות כנגד ניפוץ התנפצה בלייב, וגם וידאו של מבחן גרירה בין הטנדר החשמלי ליקיר אמריקה, פורד F150, התגלה כלא הוגן – הסייברטראק כפול ההנעה גרר פורד בנזין עם הנעה אחורית.

זה לא הפריע לכמעט 150 אלף איש להעביר לטסלה כסף עבור הזכות לרכוש את הטנדר כשיגיע לייצור, תוך 36 שעות בלבד. המספר עלה לרבע מיליון תוך מספר ימים, והגיע למיליון עוד לפני שטנדר אחד עלה על הכביש. למעשה, חלפו עוד ארבע שנים עד האירוע הזה. אגב, טסלה מצהירה כיום על כשני מיליון הזמנות שאותן היא תוכל לספק בערך באלף הבא, בקצב הייצור הנוכחי שלה. נכון להיום, קצת יותר מעשרת אלפים יחידות יוצרו. אחת מהן המתינה לנו מעבר לאוקיינוס.

בהשראת הילד

לדברי מאסק, את ההשראה העיצובית לטנדר העניק לו בנו סקסון, כששאל אותו "מדוע העתיד לא נראה כמו העתיד". והסייברטראק אכן נראה כמו הכלאה בין מה שיצייר ילד בגן, לבין פרי עמלה של מחלקת אביזרים הוליוודית בסרט בדיוני דל תקציב שיצא לבתי הקולנוע לפני 30 שנה. יש מי שיראו בו חללית, יש מי שיחשבו שמדובר ברכב שיוצר במסגרייה – אבל אף אחד לא נשאר אליו אדיש. בשכונות היותר עשירות בלוס אנג'לס, שטחי המרעה הקלאסיים שלו, הוא מושך המון תשומת לב. לא כי לא מכירים אותו, אלא כי כל אחד רוצה אחד כזה.

אני בטוח שראיתם אינספור תמונות שלו. אי אפשר אחרת. ואין לי ספק שיש לכם דעה נחרצת על המראה שלו. מה שבטוח, אם לא ראיתם אותו במציאות, לא ראיתם אותו באמת. המפגש עם יצירת המתכת הזו הוא משהו שלא חוויתי בעבר, גם לא בדייט עם למבורגיני חדשה. אין לי מושג כמה אנשים רכשו אותו רק בגלל המראה, אבל אני מוכן להמר שמדובר בערך ב-98.56%, אם לא יותר. אין אפקט "וואו" גדול יותר בתעשיית הרכב. פשוט אין.

מרכב פלדת אל חלד יחודי משמש חלק אינטגרלי מהפלטפורמה ונושא בעומס. וכך גם החלק האחורי – מקורה C לקצה הארגז – שמוסיף 25% לקשיחות המבנית. המתכת הייחודית עמידה בפני שריטות ומכות (כולל פטיש 5 ק"ג), וגם חסינה לירי מאקדחים ורובים, אבל לא ללכלוך ולטביעות אצבעות. והצבע המתכתי הוא היחיד שתוכלו לקבל, סוג של קריצה לפורד T שאותה ניתן היה לרכוש בכל צבע, ובלבד שיהיה שחור.

הפתיחה והנעילה מתבצעות מהסמארטפון או באמצעות כרטיס, ולחצן ייעודי בקורות הצד. תשתדלו רק לא לשכוח את הסלולרי או הכרטיס ברכב, שכן תמצאו עצמכם נעולים בחוץ. אל תשאלו איך אני יודע.

סביבת הנהג מוכרת לכל נהג טסלה, עם עיצוב מינימליסטי והפעלה המתבצעת כולה ממסך מגע עצום ("18.5). אלא שגם מי שמורגל במערכת ההפעלה הזו, עשוי למצוא את עצמו מעט נבוך מול המורכבת כאן. שכן המסך אחראי לא רק לכיוון המראות וההגה, לזווית זרימת האוויר מבקרת האקלים או לפתיחת תא הכפפות כמו במודל 3, אלא גם לבחירת מצבי נסיעה (לפנים-אחור-חניה), ולתצוגה ממצלמת הנסיעה לאחור, שהכרחית בהתחשב במראה הזעירה במרכז ובאפס ראות לאחור.

גלגל ההגה מלבני (למה?) וקטן (מדי!) עם חלק עליון ותחתון שטוחים ומתגי שליטה באורות, במאותתים ובמגבים. די מעצבן. אבל המושב מציב את הנהג גבוה ועם שדה ראייה טוב לפנים, דרך שמשה שלדברי היצרנית היא הגדולה ביותר לרכב בייצור סדרתי. אבל מבט הצידה הוא כבר סיפור אחר, וקורות A רחבות מייצרות שטח מת מוגזם ועלולות לגרום לכם לפספס הולך רגל או אפילו מכונית משפחתית בפנייה שמאלה. דוושת התאוצה המחוברת לרצפה שברירית למראה, והסטה של מגיני השמש הגדולים הצידה עלולה לפגוע במשענות הראש. בין המושבים יש רצפה שטוחה ומסגרת ייעודית לאחסון, אך היא נמוכה מכדי להיות שימושית.

מרחב המחיה ליושבים מאחור טוב לרגליים, קצת מוגבל לראש בגלל מבנה הגג. ידיות אחיזה? אין, כך שקשה לטפס לקבינה אם אתם מאותגרי גובה. אם כבר הגעתם לספסל האחורי, תמצאו לפניכם מסך מגע ייעודי ("9.4) לשליטה במיזוג ובמערכת המדיה, עם אפשרות צפייה ביוטיוב, נטפליקס או בקונסולת המשחקים המפורסמת של טסלה. את המסעד ניתן לקפל מעלה, והדלתות האחוריות נפתחות בזווית קיצונית של 90 מעלות כדי לאפשר להשחיל לשם מטען גדול ו/או ארוך.

הארגז הוא סיפור בפני עצמו. גדול יחסית וארוך מהמתחרים הישירים, עם כיסוי נגלל קשיח חשמלי שמצמצם משמעותית את מערבולות האוויר. דלת הארגז נפתחת חשמלית אבל סגירתו ידנית, כמו פעם. הוא מציע שלושה שקעי חשמל (240V וצמד 120V), ותא נוסף בחלקו התחתון לאחסון ערכת קפה וחילוץ (97 ליטר). אבל עם כל הגודל הזה, הוא נטול גלגל חלופי ראוי. אפשר להציב בו אחד, אבל תיאלצו לשלם על כך, ולא מעט. בדומה למקובל בחשמליות מודרניות, יש גם תא נוסף ושימושי מלפנים בגודל 200 ליטר.

ביצועי ספורט

מאסק הבטיח בעבר כי הסייברטראק יתנהג כמו מכונית ספורט, וכהוכחה הוא פירסם סרטון של הטנדר מנצח פורשה 911 במרוץ דראג, כשהוא בעצמו גורר עגלה ועליה 911 נוספת. זה ריאלי במקרה של גרסת Cyberbeast הבכירה עם שלושה מנועים חשמליים (שניים מאחור, אחד מלפנים), 845 כ"ס ו-2.7 שניות ל-100 קמ"ש, זהה לפורשה 911 טורבו S.

רכב המבחן שלנו הוא בגרסה כפולת הנעה עם שני מנועים חשמליים, "רק" 600 כ"ס ו-100 קמ"ש ב-4.3 שניות. במקרה שלו גם 911 קאררה בסיסית תהיה מהירה יותר ברמזור. בפועל יש די והותר כוח לכל שימוש הגיוני, כולל לגרור עגלה במשקל חמישה טונות.

מצד שני, מערכת ההנעה רועשת משניתן לצפות, ויש גם הרבה רעשי רוח בגלל שמשות נטולות מסגרת, לצד רעשי דרך בגלל צמיגי שטח דו שימושיים גדולים ("35) של גודייר טריטורי AT. במחיר 500 דולר לצמיג, אם זה מעניין אתכם. למרות ריבוי מצבי הנהיגה (נוחות, ספורט והתאמה אישית) אין אפשרות לשליטה נפרדת ברגנרציה, אלא רק לפי הרמת הרגל מדוושת התאוצה.

סוללה עצומה בקיבולת 123 קוט"ש מבטיחה 512 ק"מ בין טעינות, צריכת החשמל עמדה על 24 קוט"ש ל-100 ק"מ, או טווח נסיעה של 455 ק"מ. לא רע, אבל גם לא מדהים. הסייברטראק הוא דגם ראשון של טסלה עם מערכת חשמל במתח גבוה (800V), המאפשרת טעינה אולטרה מהירה (250 קילוואט) והוספת 235 ק"מ ב-15 דקות. בעתיד טסלה תציעה אפשרות לסוללה נוספת בארגז עם קיבולת של 50 קוט"ש ותוספת תיאורטית של 240 ק"מ לטווח.

בדומה למתחריו הישירים, גם הטנדר של טסלה מבוסס על פלטפורמה ייעודית עם מתלים נפרדים מלפנים ומאחור, קפיצי אוויר ובולמי זעזועים אדפטיביים של בילשטיין. ונוחות הנסיעה? טובה ביחס למקובל בטנדרים מיושנים ושלא במפתיע, כך גם היכולת הדינמית ותחושת הבלימה הטבעית. אבל תשכחו (גם במקרה זה) מההצהרות של מאסק. הוא לא מרגיש ספורטיבי, בשום אופן.

רק על מערכת ההיגוי כאן אפשר לכתוב אלפי מילים, אנחנו נסתפק ב-57. בדומה למקובל במטוסי נוסעים מתקדמים, אין חיבור מכני מלפנים (Steer-By-Wire) ויש – בלי קשר למטוסים – סיוע אקטיבי (עד 10 מעלות) של הגלגלים מאחור. יחס ההיגוי משתנה בהתאם למהירות הנסיעה, ומאפשר כך לבצע תמרוני חניה צפופים מבלי להוריד את הידיים מההגה, ולנהוג בכביש מהיר בלי תיקונים תכופים מדי. המערכת הזו מחייבת הסתגלות, אבל ברגע שמתרגלים קשה לחזור לאחור.

אבק דרכים

מאסק הגדיר את הסייברטראק לא רק כרכב ספורט, אלא גם כחיית שטח. והדגים זאת באינספור סרטונים שבהם התמודד הטנדר החשמלי עם אתגרי עבירות מפורסמים כמו "שער הגיהינום" במואב, דיונות החול של גלאמיס והשבילים המהירים של באחה 1,000, מרוץ השטח הקשוח והמהיר ביותר בצפון אמריקה.

ובמציאות – יש בורר מצבי נהיגה (כורכר-שלג, חול, סלעים ומצב אוטומטי) שמתאים את כל המערכות לתוואי הנבחר, בקרת שיוט שמאפשרת שמירה על קצב חלזוני בעלייה ובירידה, ושלוש רמות גובה למרכב הודות למתלי האוויר. הגבוהה מכולן מניפה אותו ל-40.6 ס"מ, יותר מהאמר H1 צבאי. ועם רצפה חלקה לחלוטין הוא מאפשר לחלוף בקלות מעל סלעים שהיו מותירים צלקות עמוקות בבטנו של כל רכב שטח אחר.

מצד שני, במצב הזה המהירות מוגבלת ל-16 קמ"ש ויכולת השיכוך כמעט שלא קיימת ומזכירה קומנדקר צה"לי משנות השבעים. גם במצבים האחרים יכולת השיכוך על שבילים משובשים היא סבירה בלבד. יש גם צמד נעילות דיפרנציאל ומהלך מתלים טוב יחסית, תצוגת מצלמות היקפיות על המסך המרכזי ושפע מידע רלוונטי לרבות טמפרטורת מנועים וסוללה, לחץ אוויר בכל אחד מהצמיגים וגובה מרווח הגחון. ויש גם מצב ייעודי למעברי מים עמוקים (עד 85 ס"מ), מצב "באחה" שמאפשר לשנות את חלוקת הכוח בין המנוע הקדמי לאחורי ולהגדיר למתלים תוואי דרך (חלק או משובש), עם נטרול כמעט מלא של בקרת היציבות.

אבל הוא לא רכב שטח, והוא לא מיועד להיות כזה למרות כל הממבו-ג'מבו. עובדה, טבעות גרירה יש רק מלפנים. כנראה גם בטסלה יודעים שסביר להניח שהטנדר הזה יהיה זה שיחולץ מתקיעה בשטח קשה, לא זה שיחלץ.

טנדר לאמריקה

חייבים להסיר (שוב) את הכובע בפני מאסק. רק הוא אמיץ מספיק כדי לקחת את הפורמט הכי ישן וארכאי ורווחי בתעשיית הרכב, ולתת לו ביטוי ויזואלי מעולם העתיד וטכנולוגי מעידן המחר. רק הוא מסוגל לייצר מכונית שאין אחד, אף לא אחד בשום נקודה על הגלובוס, שלא יפער את פיו בתדהמה כשהוא יראה את המוצר הזה. ועדיין, להעניק לו יכולת יומיומית ושימושיות מסחרית דומה למקובל.

רק מאסק יכול לייצר רכב שכל מי שינהג בו אי פעם, ודאי כל מי שירכוש אותו, לא יוכל לעבור אחריו לרכב אחר. כי המעבר הזה ייראה לו כמו טיסה לאחור בזמן. ולא משנה מבחינה זו כמה הוא עולה, והוא יקר מדי. ולא משנה כמה הוא לא מתוכנן נכון או מסורבל לשימוש. הוא סייברטראק, וזה כל מה שחשוב.

  • מנוע: חשמלי
  • קיבולת מצבר: 123 קוט"ש
  • הספק / מומנט: 600 כ"ס / 72.6 קג"מ
  • הנעה: כפולה
  • אורך: 568.3 ס"מ
  • רוחב: 203.2 ס"מ
  • גובה: 175.6 ס"מ
  • בסיס גלגלים: 363.5 ס"מ
  • ארגז אורך/רוחב: 129.5/185.2 ס"מ
  • משקל עצמי/מותר: 1,134/3,025 ק"ג
  • מרווח גחון, זוויות גישה/נטישה: 40.6 ס"מ, 27.6/39.9 מעלות 
  • זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 4.3 שניות, 180 קמ"ש
  • כריות אוויר: 8
  • דירוג בטיחות (Euro NCAP): לא נבחן
  • מחיר משוער: 700 אלף שקל

תודה לאופרן השכרת רכב בחו"ל, על הסיוע בהפקת המבחן

למאמר זה התפרסמו 40 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

תגובות לכתבה

צור קשר בוואטסאפ חזור למעלה