ענף התובלה בישראל ידע ימים לא פשוטים, אבל נדמה שהשנה האחרונה הצריכה פתרונות אחרים מאלו שהכירו בארץ. האיום החות'י על נתיבי השיט בים האדום הוביל לסגירה מוחלטת של נמל אילת; החרם הטורקי על יצוא לישראל חסם חלק מערוצי היבוא, ובמקביל נמל אשדוד אוים מכיוון עזה, נמל חיפה אוים מלבנון ונהגי המשאיות נדרשו לתת כתף למאמץ המלחמתי, וגויסו לטובת צרכי הצבא.
צפייה בתוכן במשאיות, בים או ברכבת: איך עוקפים את החות'ים?
אל הדיון בנושא התייצבו כמה מהאנשים שמתמודדים מדי יום עם האתגרים האלה, ומנסים למצוא פתרונות: דני שביט, מנכ"ל לובינסקי; שיקו זנה, מנכ"ל רכבת ישראל; ליאורה הדר, סמנכלי"ת מכירות, שירות וקשרי לקוחות בנמל חיפה; וגבי בן הרוש, יושב ראש מועצת המובילים.
הם עסקו באתגרי השעה, בפתרונות עתידיים של תובלה יבשתית ורכבתית מכיוון סעודיה, בצורך להביא ארצה מכוניות חשמליות בהיקפים גדולים לפני עליית המס בסוף השנה, בעומס על הכבישים שמצריך פתרונות מסילתיים, באתגרים הבטחוניים של הענף ובמצוקת כוח האדם.
אנחנו לא יכולים לשמור שום דבר בשקט! גם אם ידוע על כך שמדינות ערביות עוזרות לנו, דיבור על כך יזמין לחץ עליהם להפסיק. ערבים מחו"ל צופים בתקשורת הישראלית. סייג לחכמה שתיקה!
צריך לפגוע בכל אוניה או מטוס של החותים בכל מקום בעולם. אחרת הם ידרשו פרוטקשיין מכל כלי שיט שירצה לעבור בים האדום במקביל לפעול דיפלומטית מול איראן שתרסן אותם
התגובה , מספר חילופי מהלומות עם אירן הם הזדמנות לפרוק התמיכה האירנית בכל הפרוקסי שזה גם החותים.
בלי התמיכה באירנים הבעיה בים האדום תיפתר, מכאן שהתקיפה האירנית על ישראל היא הזדמנות בלתי חוזרת לפתרון בעיות רבות, כולל הים האדום.
למה הרפיסות הזו? השימוש במילים שמתארות פחד וחוסר אונים. מה הבעיה לתקוע ספינות של החותים? למה לא מחזירים להם באותו מטבע בדיוק? אם ספינות חותים ייפגעו - מהר מאוד אף ספינה לא תגיע לשם והחותים יתחילו להיות רעבים
כל שרשרת הפיטום שדואגת לגרוט מאות אלפי מכוניות כדי ליבא עוד מליוני טונות של פלסטיק ופח שמגיעים בכל שנה למטמנות או ליצוא או למיחזור... בכל מקרה זיהום סביבה, הרבה מיסים שזורמים לפוליטיקאים ומקורבים ועלויות יצוא/מיחזור שנופלות בסוף על האזרחים