לא רק ענישה מחמירה: כך נעצור את הקטל בכבישים

שנת 2025 הייתה מהקשות שידעה ישראל בתחום הבטיחות בדרכים, עם 459 הרוגים – שיא של 19 שנה. גם 2026, כך נראה, נפתחה בקצב מדאיג. בפאנל שעסק בבטיחות בדרכים ניסו המשתתפים להסביר איך הגענו למצב הזה, ולמה הפתרון לא טמון רק בהחמרת הענישה.

גילי כהן, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, תיאר תמונה מורכבת. "השנה הזאת מתנהגת פחות או יותר באותו הקצב" של קודמתה, אמר. לדבריו, מדובר ב"שילוב של הרבה מאוד גורמים" - עלייה בכמות הנסועה, יותר רכבים ונהגים על הכביש, פחות הרתעה ופחות נוכחות משטרתית, וגם "התנהגויות שאנחנו יודעים לשייך לכל מיני סימפטומים של אחרי מלחמה".

כהן סבור שהפתרון חייב להיות רחב: "זה מתחיל בחינוך והסברה, אבל גם בנוכחות משטרתית, הרתעה, אכיפה מסיבית, החמרה של ענישה איפה שצריך". הוא הזכיר את תוכנית החירום המשותפת עם המשטרה, שבמסגרתה עלו לכביש ניידות חדשות במיתוג של הרלב"ד. "במקומות שבהם יש נוכחות מוגברת של ניידות, יש ירידה בכמות תאונות הדרכים", אמר.

מהזווית התשתיתית, עדי גמליאל, סמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בנתיבי ישראל, הדגיש שהכביש עצמו יכול וצריך להיות בטוח יותר. הוא סיפר על מערכת אוסטרית שנועדה להפחית תאונות עם בעלי חיים: "ברגע שהמערכת מזהה את האורות של הרכב, היא שולחת גלי קול. כשהחיה מתקרבת, היא שומעת את זה והיא הולכת אחורה. ב-10 החודשים האחרונים יש ירידה של 77% בתאונות הדרכים עם בעלי חיים, רק בגלל הפעולה הזו".

לדבריו, גם רמזורים אדפטיביים כבר מייצרים שינוי: "היום יש טכנולוגיה אחרת שמנהלת את התנועה בזמן אמת", והוא הוסיף כי נעשה שימוש בנתונים ובבינה מלאכותית כדי לזהות מוקדי סיכון עתידיים. "אנחנו יודעים לקחת אפילו עיר ולהגיד בסבירות, ברמת סטטיסטיקה, איפה תהיה התאונה הבאה".

שלומי קרני, מדריך נהיגה מתקדמת, הפנה את הזרקור לנהגים עצמם - ולטענה שחלק גדול מהם פשוט לא מספיק מקצועיים. "לנהגים חסר המון ידע", אמר. "היום הרכבים מגיעים עם מערכות בטיחות מתקדמות, והנהגים לא מודעים לכללי הפעולה שלהן". הוא הזכיר למשל את מערכת ה-ABS, שלמרות שהיא קיימת כבר כמה עשורים, עדיין יש נהגים ש"מפמפמים" על הבלם למרות שזו טכניקה מיושנת, וגם הדגיש שנהגים רבים כלל לא התנסו בבלימת חירום או בשמירת מרחק נכונה.

קרני הסביר שהבעיה מתחילה כבר בשיעורי הנהיגה: "לרוב מלמדים מיומנות בסיסית, או תפעול בסיסי של הרכב וחוק. מעבר לזה, כמעט ולא נוגעים". לדבריו, הדרכות נהיגה מתקדמת יכולות לצמצם משמעותית את הסיכון, והוא אף הזכיר את התוכנית בצה"ל, שלדבריו הצליחה בתוך שנים ספורות להפחית את מספר ההרוגים בחופשה מרמה דו-ספרתית ל"חד ספרתי נמוך".

אלדד גולדשמיט, מנהל מרחב אלמנטרי במגדל, אמר כי חברות הביטוח פוגשות את המציאות רק אחרי שהתאונה כבר קרתה - אבל גם משם אפשר לראות את התמונה. "ככל שיש אמצעים יותר מתקדמים, יש פחות תאונות או תאונות יותר קלות", אמר. עם זאת, הוא שב והדגיש שהטכנולוגיה לבדה לא מספיקה. "אם אנחנו באמת נצליח לא לגעת בטלפון, נהיה עם פחות תאונות, עם פחות הרוגים, פחות פצועים, ובסוף גם פרמיה יותר נמוכה".

גם בנושא הדו-גלגלי התמונה ברורה מבחינתו: "הסיכון ברכיבה על דו-גלגלי דרמטית יותר גבוה מאשר רכב של ארבעה גלגלים", אמר, והוסיף כי פגיעותם של רוכבי קורקינטים, אופניים חשמליים ואופנועים גבוהה במיוחד.

לסיום, קרני סיכם את מה שאולי נשמע מובן מאליו - אבל בפועל ממש לא קורה מספיק בכבישים: "יש הרבה טעויות שאנחנו עושים. אם גם לא שומרים מרחק וגם נמצאים בהיסח דעת כל הזמן, זה כמו שיש מתכון טוב לעוגה טובה - זה המתכון לתאונה".