עולם של ניגודים יש בטויוטה היילקס, כזה שאין לאף כלי רכב מוטורי אחר על הפלנטה. מצד אחד, רק מעטים יפקפקו בעובדה שמדובר בכלי רכב עם מוניטין האמינות הטוב בעולם, ובפער ענק. מצד שני, יש לו גם מוניטין אחר, ומהגרועים ביותר שאפשר לחשוב עליהם. את המוניטין החיובי הוא הרוויח ביושר: תשאלו את הילד בן ה-6 שלי, שצפה כבר עשרות פעמים בפרק המיתולוגי של "טופ גיר" שבו ניסו להשמיד היילקס מודל 88' בכל דרך אפשרית, כולל הטבעה בין גלי האוקיינוס, הצתה ואפילו הצבה שלו על גג בניין בן 23 קומות שיועד להריסה. הקטנצ'יק מנסה כבר חודשים לבנות טנדר מלגו שיעמוד באותם מבחנים, ועדיין מתבאס שאנחנו לא מרשים לו לשרוף אותו.
רוצים עוד הוכחה למוניטין הפלדה שלו? תחשבו לרגע על הקשר הלא מקרי בין מיקומו של ההיילקס בטבלת המכירות בכל אחת מ-190 (כן, מאה ותשעים) המדינות שבהן הוא נמכר, לבין רמת הציוויליזיצה באותה מדינה. הגעתם למקום שבו יש כבישים סלולים רק בדרך מנמל התעופה לארמון המלוכה? אתם מצחצחים שיניים ממים עכורים בבקבוק פלסטי? נדרשתם להתחסן לפני הטיסה? אתם כנראה נמצאים במדינה שבה ההיילקס הוא רב מכר.
אותה עמידות יוצאת דופן הפכה אותו גם לכלי התחבורה הרשמי של ארגוני טרור ברחבי העולם. החל ממליציות חמושות ברפובליקות מתפוררות באפריקה, דרך מחתרות כורדיות בעיראק, עבור בסרטוני הזוועה של דאעש ועד לטנדרים הלבנים של חמאס - וגם של קמפיין הבחירות של מפלגת השלטון, אי אפשר לשכוח - מ-7 באוקטובר. בעולם האכזרי שבו אנו חיים, המקביל המוטורי של הקלצ'ניקוב מככב בסיוטיהם של רבים מדי.
ועכשיו יש היילקס חדש, דור תשיעי בשושלת שמכרה כבר 20 מיליון חתיכות עד היום. ובפעם הראשונה, מי היה מאמין, יש לו גרסה חשמלית מלאה, ובקרוב תצטרף אליה אפילו אחת מונעת במימן.
העתיד כבר כאן? אה, תלוי איפה. אני פוגש את ההיילקס לנהיגת בכורה, במדינה שבה לא נדיר לפגוש הורים עם ארבעת ילדיהם מצטופפים על טוסטוס, ההמלצה החד משמעית היא להסתובב עם דוחה יתושים צמוד, וכן, אני מצחצח שיניים עם מים מבקבוק. או במילים אחרות: כאן נוסעים על היילקס דיזל.
לא קל לעצב אייקון כמו היילקס, במיוחד אם רוצים שהוא ייראה קצת יותר סקסי מבלוק איטונג. אולי זו הסיבה שבגללה ויתרו לאורך השנים בטויוטה על התענוג, והעדיפו להשקיע עוד קצת בחיזוק המתלה האחורי ופשוט להרכיב בחזית את הפנס הראשון שהם מצאו במחסן. אבל הפעם, אולי בגלל שבשוק יש כבר טנדרים סיניים שנראים יותר עמק הסיליקון ופחות עמק יזרעאל, שובצו בכל זאת כמה אנשי עיצוב לפרויקט ההיילקס.
נכון, זה עניין של טעם, אבל מבחינתי לפחות התוצאה מפתיעה לטובה. יש יחידות תאורה צרות בהתאם לצו האופנה, שם המותג מרוח לרוחב החזית במקום הסמל המוכר וסבכת "חלת הדבש" מהקורולה קרוס מצאה את דרכה גם לכאן. הוא נראה מודרני מתמיד, אבל לא באופן שירתיע את קהל הלקוחות הנאמן.
בסביבת הנהג השדרוג בולט אפילו יותר. זה קרה למרות (ואולי בזכות) עצלות יוצאת דופן של המעצבים, שפשוט עשו "העתק-הדבק" לתא הנוסעים מהלנד קרוזר 250. יש שני מסכי "12.3: האחד לוח מחוונים דיגיטלי עם מגוון רחב של תצוגות מתחלפות (כולל זוויות גלגול ועלרוד ולחץ אוויר בכל הצמיגים, אפילו החלופי), השני מסך מגע מרכזי ועליו מוקרנת מצלמת מבט על שימושית לתמרונים צפופים או לחניה עם נגרר.
למרבה המזל, מישהו בטויוטה שם ברקס לניסיונות הקִדמה, הרבה לפני שהם הגיעו למחוזות הטרלול הנפוצים מדי של ריכוז כלל הפעולות במסך. בקרת האקלים מופעלת בעזרת מתגים פיזיים נוחים, וכך גם מערכת ההנעה הכפולה ובורר מצבי הנהיגה (MTS) החדש. יש גם ארבעה שקעי USB (לעומת אחד בהיילקס הקודם), השניים הקדמיים במרכז הקונסולה גם לא דורשים פריקת כתף כדי לחבר את הטלפון לשקע. פעולה שאגב תוכלו לוותר עליה, כי עכשיו כבר יש טעינה אלחוטית, וגם חימום להגה ולמושבים הקדמיים, ואפילו בלם יד חשמלי. ממש היילקס למפונקים.
כרגיל, יש ידיות אחיזה בקורה A לטובת טיפוס נוח לקבינה ומחזיקי כוסות (עם מכסה מיותר) מול פתחי האוורור - שזה מצוין אם הנחתם שם פחית זירו, אבל קצת פחות פרקטי אם אתם אנשים של קפה שחור. הדיפון והריפוד? מפתיעים לטובה, עם משהו שנראה ומרגיש כמו דמוי עור על הדשבורד והדלתות. השיפוצניק שכבר מדמיין איך כל הטוב הזה נקרע אחרי שנה של עבודה אינטנסיבית, יכול להיות רגוע. יש גם היילקס חדש עם פלסטיקה מהסוג הפשוט והזול, מאלה ששוטפים עם צינור כדי להסיר אבק. הוא גם ישרוד טוב יותר את השנים, וגם יעלה פחות. עלינו.
מכיוון שהממדים לא השתנו לעומת הדור הקודם והמרחב במושב האחורי נותר דומה, הוא לא מרשים במיוחד בהשוואה למתחרים עדכניים מבית פורד ופולקסווגן. ואם להתלונן עוד קצת, הקונסולה המרכזית פוגעת במרווח לרגלי הנוסע האמצעי, וגם מרווח הראש מוגבל משהו. מצד שני, יש מאחור פתחי מיזוג ושקעי USB עבור הסמארטפון של צ'אנג לי שהוכיח עצמו כמאסטר בהצמדת אריחים ברווח קבוע.
"אם זה לא שבור, אל תתקן את זה", אומרת הקלישאה. העניין הוא, שבמקרה של היילקס זה לא נשבר אף פעם ולך תעדכן ככה דגם. אז מערכת ההנעה עברה בירושה מהדור הקודם: אותו טורבו דיזל עם 4 צילינדרים בנפח 2.8 ליטר, אותם 204 כ"ס ואותה תיבת 6 הילוכים אוטומטית. כן כן, יש גם מערכת היברידית מתונה (48V), אבל היא נועדה בעיקר כדי שהחבר'ה בטויוטה יגידו "תראו, גם זה קצת היברידי".
הביצועים בסדר גמור, לפחות עם ארגז ריק. במצב הנהיגה הרגיל התגובות ללחיצה על הדוושה איטיות משהו, אך במצב "ספורט" הן מתחדדות והופכות למהירות בהרבה. טוב הייתה עושה טויוטה אם הייתה לוקחת גם את תיבת 8 ההילוכים מהלנד קרוזר, ששם היא הביאה לשיפור משמעותי באספקת הכוח. אבל זה היה דורש התאמות, והתאמות עולות כסף, והן גם מייצרות חוליה חלשה שעשויה להפגין כשלי מאמץ. אז לא.
המתלים נותרו בתצורה זהה (עצמות עצה כפולות וקפיצי סליל מלפנים, סרן חי עם עלים מאחור), אבל למען חוליות הגב כוילו מחדש ואכן שיפרו את הנוחות. רק שהציר האחורי עדיין רוקד כמו חסיד ברסלב בנסיעה ללא מטען כשהוא פוגש בשיבושים, אפילו קלים. הפתרון כאן הוא לנסוע קצת יותר מהר. העמסה? גודל הארגז לא השתנה, וכך גם כושר ההעמסה (טון אחד) והגרירה (3.5 טון). נוספו אמנם מדרגות שמקילות על הטיפוס, ובגרסאות בכירות יש גם בוכנה שמאפשרת לדלת הארגז להיפתח באופן הדרגתי ולא לרסק לכם את הברך. בגרסאות הבסיס היא לא קיימת, הברך כן. וזה כואב.
רגע רגע, אם אתם מחפשים חדשה אמיתית, הנה אחת - יש תגבור חשמלי להגה ההידראולי עד עתה. זה אולי (רק אולי) מסבך מעט את העניינים, אבל מאפשר לראשונה שילוב של מערכת לשמירת מרכז הנתיב, וזה קצת יותר חשוב מעוד עשירית גרם של עמידות. על הדרך הוא גם מצליח לסנן טוב יותר את רעידות ההגה בנסיעת שבילים, וזה כבר סבבה לגמרי. מאחור ישנם בלמי דיסק, במקום תוף בדגם היוצא, וניחשתם נכון, זה מורגש ומאוד חיובי.
עוד בסעיף "אל תשאלו למה זה ללא שינוי כי התשובה ברורה", נמצאת תיבת ההעברה. עדיין עם הנעה אחורית לכביש, כפולה לשטח והילוך כוח וגם נעילת דיפרנציאל אחורית כציוד תקני. מעכשיו גם עם בורר מצבי שטח (אוטומטי, חול, בוץ וסלעים) שמדווח למחשב הניהול (מנוע, גיר, ובקרת המשיכה, ובטח גם ה-ABS ולכו תדעו מה עוד) על הצורך בכיול שונה. ולמרות שלא הצלחנו להגיע לשטח מאתגר יותר משבילים כבושים - למעשה, הפקקים ביציאה מהסוכנות היו מאתגרים יותר - מאוד נופתע אם יכולת השטח לא תציב אותו בצמרת הקטגוריה גם הפעם.
בואו ונקרא לילד בשמו. המעבר לדור החדש של טויוטה היילקס הוא בעיקרו קוסמטי, עם שיפורי נוחות מתבקשים בשנת 2026 ועוד כמה התאמות שיסייעו לו לצלוח תקני בטיחות וזיהום. ברור, היינו שמחים למצוא מנוע מרשים יותר וגם הגיע הזמן לקבל אחד כזה. וגם תא נוסעים - בעיקר מאחור - נוח יותר. אבל משום מה, וכנראה מכיוון שהייצור המוטורי הזה הוכיח את עצמו לאורך עשרות שנים כמוצר בלתי מתכלה, עמיד באופן סנסציוני ועם קונצנזוס גלקטי של אמינות, זה פחות מפריע כאן. למעשה, כמעט מתבקש לקבל פעם אחר פעם את אותו המתכון עם שדרוגים קלים פה ושם, כדי שלא לקלקל את הפנומן.
עכשיו כן, נותרה שאלה חשובה בכל זאת, והיא נוגעת לגרסה החשמלית שאמורה, מה לעשות, ליישר קו עם הרף הכה גבוה של הדיזל. האם היא גם תצליח? כדי לענות עליה ברצינות נצטרך לפגוש את ההיילקס במדינה שבה החשמל זורם בקירות בכל שעות היממה. אנחנו בינתיים רק במדינה עם מים שזורמים, וגם זה לא תמיד.
קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של iCar
כדאי שיעשו היברידי!
2. מזמן לא נכון
צחי, 01-04-2026
היילקס ישן אפס תקלות היילקס חדש תקלות בממיר קטליטי בגיר ובמשאבת אוריאה
074-799-1900 
בשיתוף כלמוביל
קבלו ייעוץ מומחה
* אני עדיין בתקופת למידה של התוכן באתר וייתכנו טעויות
