ישראל תקועה בפקק: הפתרונות שכבר פועלים והמהפכה שבדרך

הגודש בכבישי ישראל כבר מזמן אינו תופעה של שעות השיא בלבד. מה שהיה פעם פקק של בוקר או ערב הפך למציאות שנמשכת ברוב שעות היום, בצפון, בדרום וכמובן במרכז. בפאנל שעסק בגודש בכבישים ניסו המשתתפים להסביר למה זה קורה, אילו פתרונות כבר מיושמים בשטח ומתי הציבור יתחיל להרגיש שינוי אמיתי.

צחי זרקו, סמנכ"ל הנדסה ופיתוח בחוצה ישראל, הזכיר את הפויקט לתוספת נתיב באורך 60 קילומטרים בכביש 6, שישמש כנתיב רב תפוסה. "החברות הממשלתיות כבר מבינות שאין ברירה, צריך לעודד אנשים לעבור לתחבורה ציבורית או לכמות נוסעים גדולה יותר בכל רכב". גם בצפון הפתרונות בדרך, ולא רק בכבישים: "מחיפה לנצרת יש 41 קילומטר, והכל פקוק שם. חברת חוצה ישראל עושה שם פרויקט של רכבת קלה. ובכל מקרה צדריך לדאוג שהאלטרנטיבה תהיה מספיק טובה כדי שהציבור ירצה להשתמש בה"

לאה שמול, סמנכ"לית וראש מנהלת קו המטרו M3, טוענת שהבעיה המרכזית היא שכבת תחבורה שחסרה לישראל. "מערכת תחבורה אפקטיבית בנויה משכבות", הסבירה. "ולאורך ההיסטוריה הגענו בארץ בעצם למצב שחסרה לנו שכבה. השכבה של המטרו חסרה". לדבריה, המטרו הוא "המהפכה הבאה", משום שהוא מופרד פיזית מכל שאר השכבות ויוכל להסיע המונים בתדירות גבוהה ובזמנים קצרים. "מערכת מקושרת היטב, זה מה שעושה רשת תחבורה טובה", אמרה.

אביטל גרשון, ממלאת מקום סמנכ"לית חטיבת פרויקטים יזמיים בנתיבי איילון, הדגישה את הפתרונות שכבר זמינים עכשיו. "אנחנו חייבים לייצר פה אלטרנטיבות שיהיו גם טובות, יעילות, נעימות", אמרה, והצביעה על פרויקט הנתיבים המהירים. לדבריה, מדובר ב"חניוני ענק, מתחמי תחבורה משולבים" בשולי המטרופולין, שמאפשרים להשאיר את הרכב ולהיכנס לגוש דן באמצעות שאטלים חינמיים. "האלטרנטיבה קיימת ופשוט צריך שהציבור יבוא וישתמש בה", הוסיפה. בהמשך חידדה: "הסוד הוא שינוי התנהגותי. אם אנחנו נבחר באלטרנטיבה לרכב הפרטי, אז החיים באמת ישתנו".

גם איתן זילברשטיין, מנהל מחלקת טכנולוגיות לניהול תנועה, סבור שלא די בעוד מחלפים וכבישים, ושהפער צריך להיסגר באמצעות טכנולוגיה. "צריך לגשר בטכנולוגיה", אמר. הוא הציג את הרמזורים האדפטיביים שכבר פועלים בצמתים, ומנהלים תנועה בזמן אמת באמצעות מצלמות, ניתוח עומסים וחיזוי ביקושים. "בממוצע חוסכים 400 שעות נסועה לצומת מדי יום", אמר על החיסכון שנמדד, והוסיף כי המטרה היא לעבור מ"בקרת תנועה לניהול תנועה", כלומר לזהות בעיות מוקדם ולטפל בהן לפני שהן הופכות לפקק גדול.

כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, לקחה את הדיון צעד קדימה אל העתיד. לדבריה, חלק מהפתרון טמון בתחבורה אוטונומית ובתחבורה אווירית. "היום כבר יש תחבורה ציבורית אוטונומית בישראל", אמרה, כשהזכירה את שדה הניסוי בנהריה. היא הדגישה כי הפוטנציאל הגדול של אוטונומיה אינו דווקא ברכב הפרטי, אלא בתחבורה הציבורית: "אנחנו נייצר תחבורה שהיא הרבה יותר נוחה, יותר נגישה, ושיש מספיק ממנה". בנוסף, היא תיארה את מיזם הרחפנים הלאומי, שנועד להעביר סחורות מהשמיים ולהפחית עומס מהכביש. "זה לא מדע בדיוני", אמרה, והסבירה שהחסמים כיום הם בעיקר רגולטוריים ולא טכנולוגיים.

לצד ההבדלים בין המשתתפים, הייתה בפאנל הסכמה רחבה על נקודה אחת: הפתרון לא יגיע רק מעוד כביש. הוא ידרוש שילוב בין תשתיות, טכנולוגיה, תחבורה ציבורית איכותית ושינוי הרגלים.