הצצה לעתיד תעשיית הרכב

2025 לא הייתה שנת מהפכה בשוק הרכב. היא התאפיינה בחיזוק האחזיה של תעשיית הרכב הסינית בשוק הישראלי, אחיזה שספק אם יש לה כמוה כיום מחוץ לרפובליקה העממית. עוד מותג מוכר בקושי, עוד יצרנית שאף אחד לא שמע עליה, וכל זאת לצד ניסיונות כמעט נואשים של תעשיית הרכב המערבית להתמודד עם המציאות שנכפתה עליה ולא מרפה.

2026 עשויה להיות שונה. לא כי זרם המותגים החדשים ייעצר או אפילו ייחלש, אלא כי השוק כבר עמוס בדגמים מכל סוג ומין, במנעד מחירים שספק אם היה כאן בעבר. והעובדה הזו מעבירה את העניין של הרוכשים מכמיהה אחר המכונית החדשה, למציאת הדגם הנכון. ובמילים אחרות: מה שנראה כמו תחילתו של עידן בוגר יותר, שבו הכוח של הצרכן עולה, ובמהירות.

השנה, וב-2027 כנראה ביתר שאת, שוק הרכב הישראלי יהפוך למתוחכם ולמושך עוד יותר, ועם היצע דגמים יוצא דופן. שוק החשמליות נרגע אמנם, אבל הוא ימשיך לספק חדשות קבועות עם דגמים מסקרנים מאי פעם, וכנראה גם מותגים שעשויים להפוך להצלחה כמעט מיידית (מישהו אמר שיאומי?). עם מנועים היברידיים שמאריכים טווח עד קרוב לזה של חשמליות מלאות, משפחתיות עם הספקים שנחשבו עד לפני שלוש ארבע שנים לדמיוניים אפילו במכוניות אקזוטיות, ומה לא. כל זאת לצד מלחמת מחירים אגרסיבית שתגדיר מחדש את המושג תמורה לכסף. אז כן, די בטוח להעריך שהשנתיים הקרובות עומדות להיות מהיותר מעניינות שידע האספלט המקומי. ואלה השמות.

אודי A2

ה-A2 יוצאת הדופן, המסקרנת והעגלגלה הוצגה במקור לפני יותר מרבע מאה, והתגלתה ככישלון מהדהד. אולי כי הקדימה את זמנה, אולי כי פשוט נראתה חריגה מבחינה עיצובית. דרך עדינה לומר שאי אפשר היה לייחס לה יופי מוטורי, בעיקר בהתחשב בעובדה שהיא הגיעה ממשפחה אלגנטית באופן היסטורי. לכן קצת מפתיע שאודי החליטה להחזיר אותה לחיים, גם אם נראה שבחירה עכשווית בשם דגם מהעבר, מבטיחה הצלחה כמעט מיידית. מה שיותר מפתיע זו הבחירה של אודי לשמור על אותו מראה ייחודי, כמעטפת להנעה חשמלית, כמובן.

את הבסיס תעניק פולקסווגן ID.3, עם היצע מנועים שיתחיל ב-170 כ"ס לגרסת הנעה אחורית בסיסית, ועד ל-326 כ"ס לכפולה בכירה. טווח הנסיעה יתקרב ל-600 ק"מ הודות למקדם גרר נמוך והמחיר צפוי להיות דומה לזה של A3 - משהו כמו 230 אלף שקל, במונחים ישראליים. במקרה הטוב, 50 אלף שקל יותר ממתחרים סיניים עתידיים. בהצלחה עם זה אודי.

ב.מ.וו M3

מי שנחשבת עדיין לאמת מידה ספורטיבית בקטגוריית המשפחתיות, עושה את המהלך הצפוי ועוברת לחשמל. ושהמצקצקים יצקצקו. אינספור תמונות עם הסוואה מלאה או חלקית ורסיסי מידע טכני כבר פורסמו על ידי היצרנית הבווארית: היא תתבסס על פלטפורמת ניאו קלאסה (Neue Klasse) הייעודית והמתקדמת בדומה ל-i3 הרגילה, שתהיה גרסה חשמלית לסדרה 3. עם מראה זוויתי יחסית וסבכת כליות אטומה במבנה צר משל דגמי הבנזין. תא הנוסעים יאמץ מראה מינימליסטי, עם מסך מגע גדול ("18) ומסך צר נוסף לרוחב הדשבורד, שיחליף את לוח המחוונים.

אבל עם כל הכבוד למסכים ולמראה, ה-M3 ביססה את מעמדה על יחידת הנעה וביצועים. הראשונה תשלב לא פחות מארבעה מנועים חשמליים, אחד לכל גלגל, בדומה למכוניות על חשמליות כמו רימאק נבארה ולוטוס אויג'ה. ומה לגבי הביצועים? אין מידע קונקרטי, אבל שמועות עקשניות מדווחות על למעלה מ-800 כ"ס.

אגב, בכל זאת מתוכננת גם גרסת בנזין, שתהיה כנראה היברידית נטענת. ובקיצור: ל-M3 הבאה יהיה שקע טעינה, אי אפשר אחרת.

יגואר 00

מי שכנראה מתמודדת על תואר המכונית השנויה במחלוקת באלף הנוכחי מסמלת את המעבר של יגואר לעידן חדש, שבו המעצב הראשי קיבל בעיטה מכוונת היטב ששלחה אותו הביתה. וגם משרד הפרסום, וגם יועצי התדמית, אבל זה כבר שייך לסיפור אחר. באמצעות ה-00 - לטובת הבריטים בבעלות הודים, נקווה שמדובר רק בשם קוד זמני - מעוניינת יגואר למצב את עצמה גבוה מבעבר, ולהתחרות במותגי על כמו רולס רויס ובנטלי. ראינו כבר מכונית קונספט, קופה גדולה עם שתי דלתות. לסדרתית יהיו ארבע, וגם מראה שגרתי יותר כדי למנוע התקפי לב מעוברי אורח עדינים.

הטכנולוגיה תהיה מרשימה בכל מקרה, עם פלטפורמה חדשה וייעודית ומערכת הנעה כפולה שתספק 1,000 כ"ס שיגיעו משלושה מנועים: שניים מאחור ואחד מלפנים. קיבולת הסוללה תהיה סביב 120 קוט"ש והטווח אמור לעמוד על כ-650 ק"מ.

על חשיבות המכונית הזו עבור היצרנית הבריטית תעיד העובדה הבאה: לא פחות מ-150 אבות טיפוס השתתפו בניסויי נהיגה שבוצעו לאורך מאות אלפי קילומטרים. כל תוצאה פחות ממושלמת תהיה לא רק אכזבה עצומה, אלא כנראה גם המסמר האחרון בארון הקבורה של המותג.

יונדאי איוניק 3

הקונספט שבישר על לידת פולקסווגן ID.3, האחות החשמלית של הגולף, הופיע ב-2016. התגובה של יונדאי, שרואה עצמה כמתחרה שווה למפלצת התעשייה הגרמנית, התעכבה במשך קרוב לעשור. שכן הקונספט המופיע כאן בתמונות הוצג בתערוכת מינכן האחרונה, ורק בחודשים הקרובים תצטרף איוניק 3 הקומפקטית למשפחה שכוללת כבר את ה-5, ה-6 וה-9, כמו גם גרסאות N סופר ספורטיביות ומאוד מרשימות לשתי הראשונות. בשלב זה יש מעט מאוד פרטים רשמיים: אפשר להניח שהדלתות ההפוכות לא יגיעו לייצור, וגם לא תצורת ה-2+2 עם המושבים הייחודיים.

אבל מבט על האחות קיה EV4 מלמד על המפרט הצפוי: מנוע קדמי עם 204 כ"ס וסוללות 58 או 81 קוט"ש, עם טווח מרבי של יותר מ-600 ק"מ. גרסת N ספורטיבית עשויה להופיע בהמשך, ומותר להניח שגם איוניק 4 על אותו בסיס תגיע בעתיד הלא מאוד רחוק.

לנדרובר פרילנדר

בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת הציגה יצרנית רכב הכביש שטח המפוארת דגם רך, קצת יותר עירוני באופיו, זול יחסית ועם פחות יומרות לכבוש מעלות. המכורים לא אהבו, באופן טבעי. מה שלא מנע ממנו להפוך להצלחה חסרת תקדים עבור המותג, ולא פחות מכך עבור הדור הבא שלו. אלא שלהצלחה השיווקית, נלווה גיהינום תדמיתי. בעיות אמינות קשות - מי אמר מנוע של רובר? - גרמו לצניחה בערכו בשוק המשומשות, ובהתאם לקריסתו עד החלפתו הלא בדיוק מסעירה בדיסקברי ספורט הלא ברור.

ומה הקשר לפרילנדר החדש שיוצג בקרוב? ובכן, תיראו מופתעים - גם הוא לא מתכנן לטפס את מעלה ורדית. חוץ מזה, החזיקו חזק - למרות העבר הבריטי, הפרילנדר הזה ירד מפס הייצור במפעלי צ'רי בצ'אנגשו, סין. התבאסתם? חכו עד שתשמעו שהוא מבוסס פלטפורמת T1X של הענקית הסינית. נשמע מוכר? כנראה שאתם מכירים את צ'רי טיגו 8 וג'אקו 7 שמבוססים על אותה פלטפורמה. ורגע, זה לא הכל. גם מערכת ההנעה תגיע מצ'רי, היברידית נטענת עם מנוע חשמלי (אחד או שניים לטובת הנעה כפולה) ומנוע בנזין מוגדש בנפח 1.5 ליטר, עם הספק משולב שיהיה כנראה גבוה מ 300 כ"ס בגרסה הבכירה ועם טווח נסיעה חשמלי תיאורטי של 90 ק"מ לפחות.

מרגישים שקצת עובדים עליכם? דמיינו לרגע את סוכן המכירות שיאלץ להסביר ללקוח מדוע הפרילנדר עולה יותר מכפול מדגמי צ'רי שעליהם הוא מבוסס.

מרצדס AMG GT4

החשמלית הראשונה של AMG, אולי חטיבת הספורט המוכרת בעולם לצד M של המתחרים ממינכן, לא תהיה רודסטר לאמיצים וגם לא גרסת קצה לדגם חשמלי מוכר של מרצדס, ספורטיבי ככל שיהיה. בעצם, קצת כן. זו בערך מחליפה ל-GT4 הבנזינית הוותיקה, עם תצורת 4 דלתות קופה שימושית אופנתית. אלא שזו תתבסס על פלטפורמה ייעודית חדשה המכונה AMG.EA. והיא תציע הספק בכלל ללא צנוע של 1,360 כ"ס משלושה מנועים חשמליים - שניים מאחור ואחד מלפנים. וזה בקלות ההספק הגבוה ביותר של מכונית סדרתית עם סמל הכוכב.

למבואסים מראש, מרצדס מבטיחה מערכת המדמה צלילי V8, כולל העברת הילוכים. כי אם יונדאי יכולים, אז גם הם. מערך הסוללות החדש יאפשר טעינה בקצב יוצא דופן של 850 קילוואט, כדי שתצטרכו לחכות כמה שפחות לפני שתחזרו לתת בגז, סליחה, בחשמל. כשיהיו עמדות טעינה כאלה לשימושכם, כמובן. אנחנו מעריכים שיחלפו לפחות שנתיים עד שתהיה עמדה ציבורית כזו בארץ. אולי יותר.

ועד שהיא תיחשף במלואה, נמליץ לכם לחפש את סרטון הדריפטים המשוגע של ג'ורג' ראסל, נהג קבוצת הפורמולה 1 של מרצדס, שהשאיר לא מעט סימני צמיגים ברחובות לאס וגאס.

מיצובישי פאג'רו

מי לא מכיר את הדגם הזה, מהמיתולוגיים בשוק הרכב הישראלי, והמתחרה הישיר לטויוטה לנד קרוזר. אבל בזמן שהאחרון שמר על מעמדו כלהיט מכירות, ולא מזמן עבר מהפך שעשה אותו לנחשק אפילו יותר, הפעם האחרונה שבה פאג'רו חדש עלה על כביש ישראלי, הייתה לפני שמונה שנים. דגם חדש עומד להגיע, רק שבינתיים אין פרטים רשמיים כלשהם. מה כן יש? תמונות ריגול של צלמים אוסטרלים מקושרים שפגשו אותו בניסוי נהיגה. תחת הסוואה כבדה כמובן.

מה אפשר לספר עליו? שבשונה מקודמיו בשושלת, ולאור מצבה הלא מחמיא של היצרנית, הפאג'רו החדש הוא לא אחר מאשר ניסאן פטרול בתחפושת, זה שמשווק בצפון אמריקה תחת השם ארמדה. כי ניסאן ומיצובישי משתפות פעולה, ויש שיגידו שהן גם חולקות חשש לעתיד המותג. המשמעות מבחינה מכאנית היא שימוש בשלדת סולם קשוחה עם מתלים נפרדים בכל פינה - קפיצי סליל בגרסאות הבסיס, או קפיצי אוויר אדפטיביים בגרסאות בכירות. עם מנוע V6 בנזין כפולמגדשים בנפח 3.5 ליטר (425 כ"ס) ותיבת 9 הילוכים אוטומטית עם הנעה כפולה קבועה, הילוך כוח ונעילת דיפרנציאל אחורית.

בקיצור, רכב כביש שלגמרי מחפש את השטח, למרות שיש ספק רב אם הוא יצליח לשחזר את תהילת העבר. ומה הכי חבל? שמיצובישי צפויה להתמקד איתו בשוקי מזרח אסיה ואוסטרליה, ובהיעדר תקינה מערבית הוא כנראה לא יגיע לכאן.

סמארט 2

לרכב הפנאי החשמלי של סמארט קוראים 1, גרסת הכמו קופה שלו זכתה לכינוי 3, אבל בניגוד לכל היגיון חשבונאי או מיצובי, ה-2 לא תתמקם ביניהם. המכונית שתוצג בסוף השנה תהיה עירונית זעירה ודו מושבית, דומה יותר לפורטו המקורית שהוצגה על ידי מרצדס ויצרנית השעונים סווטש בסוף המאה הקודמת. וכן, גם הפעם הגרמנים בתמונה, אבל השותפה עכשיו היא ג'ילי, קצת יותר רצינית בנושאים מוטוריים מחברת שעוני פלסטיק צבעוניים משווייץ.

ניסויי הנהיגה המצולמים בוצעו עם המרכב של הפורטו הקודמת, אבל מתחתיה מסתתרת פלטפורמה חדשה שתיועד לחשמליות קטנות, שלא לומר זעירות, שלא לומר כאלו שנועדו לשימוש עירוני בלבד. ולכן ניתן לצפות לטווח תיאורטי צנוע של מקסימום כ-300 ק"מ. אבל אל תופתעו אם סמארט תציג גם הפעם גרסת בראבוס ביצועיסטית וכנראה קצת מיותרת, עם הספק של 150 כ"ס לפחות.

סקודה פיק

כבר לפני ארבע שנים הציגה סקודה את רכב הקונספט ויז'ן 7S, והשנה הוא מגיע סוף-וף לפס הייצור. השם שנבחר הוא "פיק", והוא ישלים סדרה של ארבעה דגמים חשמליים בהיצע של סקודה. הממדים צפויים להיות גדולים מאלו של הקודיאק, או בפשטות, היישר מול ענקים חשמליים כמו קיה EV9, יונדאי איוניק 9 וטויוטה היילנדר EV. בקיצור, חתיכת קטגוריה להשתלב בה.

הפיק - שחורג מתבנית השמות המוכרת של סקודה לדגמים חשמליים, שכולם מתחילים ב-E ומסתיימים ב-Q - יתבסס על פלטפורמת MEB המוכרת של קונצרן פולקסווגן. בהתאם, ניתן לצפות להנעה אחורית עם 286 כ"ס או הנעה כפולה עם 340 כ"ס, עם סוללות 86 קוט"ש שיספקו טווח מרבי של כ-600 ק"מ.

פרארי לוצ'ה

במקום מנועי בנזין רועמים, הפרארי הבאה תציע ביצועי על שקטים להפליא ונטולי זיהום. אם גם אתם רוצים לבכות כשאתם קוראים את המשפט הזה, אתם לא לבד; לכן פרארי משקיעה מאמצים יוצאי דופן כדי לשכנע את העולם שלא מדובר בעוד חשמלית מהירה. הלוצ'ה תצויד בארבעה מנועים עם יותר מ-1,000 כ"ס - מספיק להאצה מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 2.5 שניות. בניגוד ליצרניות אחרות, שבוחרות בצליל שמחקה בנזין או ברעש סינתטי, פרארי תעשה שימוש בחיישן שיקלוט את הרעש שנוצר ממערכת ההנעה בסרן האחורי ותשדר אותו לתא הנוסעים. אנחנו ממש רוצים כבר לגלות איך זה נשמע.

על מלאכת עיצוב הפנים הופקד מעצב-העל של אפל, שדווקא בחר כאן במסכים צנועים יחסית לצד לא מעט מתגים פיזיים וידיות מכאניות, בסגנון קלאסי שקורץ למכוניות מרוץ משנות ה-50 וה-60, אולי כדי לרכך את ההתנגדות הטבעית של מכורי המותג. לטעמנו, אחד העיצובים תכנונים המבריקים בעידן הנוכחי. אנחנו מאוד מקווים שזו תהיה בכל זאת פרארי אמיתית.