בין הטבת מס לחרדת טווח: שוק הרכב החשמלי מתעצב מחדש

על כבישי ישראל נוסעים כבר קרוב ל-200 אלף כלי רכב חשמליים - פי מאה מאשר היו כאן רק לפני חמש שנים. אבל אחרי רצף שנות צמיחה שהגיעה לשיא ב-2024, רואים השנה התקררות במכירות הרכב החשמלי, לצד עליה חדה במכירות ההיברידיות-נטענות. האם הטרנד החשמלי בדעיכה, או פשוט משנה מסלול - ולכמה זמן?

דני שביט, מנכ"ל לובינסקי, מציע להסתכל על השוק כמקשה אחת של רכבים "ניתנים לטעינה": “אין ירידה בחשמל - יש מעבר מחשמלי מלא לפלאג-אין הייבריד. אם מחברים BEV ו־PHEV, הם כבר יותר מ־30% מהמכירות. זה נובע בעיקר משני גורמים: הסוללות בפלאג-אין גדלו מ־50-60 ק״מ טווח ל-100, 120 ואפילו 200 ק״מ - וזה מספיק לרוב הנסיעות היומיומיות - ושווי השימוש: לרכב פלאג־אין יש הטבה של כ־1,100 ש״ח. לכן אני רואה את ההטיה הזו כזמנית; לאורך זמן התמהיל יתייצב סביב 30-35 אחוז, והמעבר בין חשמליות להיברידיות-נטענות יושפע מההיצע, הטווח והמחיר.”

שי פלדמן, מנכ"ל קבוצת סמלת, מזכיר כי המס הוא המנוע (או הבלם): “המיסוי דחף מלכתחילה את המעבר לחשמל. בדלק כמעט 70% מהמחיר הוא מס, ובחשמל אין מס כמו על הדלק, ולכן עלות השימוש ירדה דרמטית. עם השנים הפערים מצטמצמים, ומדברים על מס נסועה ואחידות מיסוי שתגיע בהדרגה - אבל עד שלא יתוקן מודל האחזקה, הלקוחות ימשיכו להימשך לחשמל. ובמקביל, הטווחים עולים והחרדה יורדת - לקוח שכבר עבר לחשמלי יתקשה מאוד לחזור לבנזין.”

שגיב מגר, מנכ"ל קבוצת טרייד מוביל, רואה בשוק המשומשות תמונת מראה - אבל עם סדקים: “בכל מה שנוגע לרכב מבעלות קודמת אנחנו דווקא רואים עלייה בביקוש לחשמליות ופלאג-אין, כי יותר כלים הגיעו לגיל מכירה. רשמית המחירונים מצביעים על ירידות ערך משמעותיות, ובפועל חשמליות נמכרות בערך ב־10% מתחת למחירון - וזה מצנן קניה של רכב חדש. כשמצרפים לזה הנחות חדות שניתנו על דגמי 0 ק״מ, מקבלים שוק תנודתי ולא בוגר: לא טויוטה קורולה של פעם, אלא קטגוריה שעדיין מתייצבת.”

חזי שייב, מנכ"ל איגוד יבואני הרכב, מבקש מהמדינה דבר אחד: אופק. “כשיש תוכנית חומש ברורה - כמו ההטבות לחשמל מ-2019 עד 2024 - אז השוק פרח: ישראל זינקה לחזית החדירה החשמלית, התחרות גדלה, לצרכן היה יחס עלות-תועלת מצוין, והכנסות המדינה ממסים לא נפגעו - להפך. אבל בשנים האחרונות הכול קורה ‘בדקה ה-90’: מס נסועה מעורפל, שינויי מס ברגע האחרון. זה שוק שמייצר נתח דו-ספרתי מהכנסות המדינה; הוא צריך ודאות לטווח ארוך כדי להמשיך לצמוח.”