עבור הנוסעים, עלייה לאוטובוס היא עניין שבשגרה - משלמים, מתיישבים ומחכים להגיע ליעד. אבל מאחורי ההגה ובתחנות הפיקוח מתנהלת מציאות לא פשוטה. אורי מתוקי, מנהל חטיבת התחבורה הציבורית באיגוד עובדי התחבורה, מסביר כי לצד שאלת השכר, מה שהופך את המקצוע לקשה במיוחד הוא דווקא התנאים הסביבתיים: “נושא האלימות בתחבורה הציבורית הוא קריטי היום. אנחנו מדברים על אירועים כמעט יומיומיים, זה לא נתפס. לא יכול להיות מצב שבו אדם קם לעבודה בשביל להרוויח את לחמו ושואל את עצמו האם הוא יחזור הביתה בשלום".
עו״ד אייל ידין, יו״ר איגוד עובדי התחבורה, מתאר את המצב כבלתי נסבל: "השכר אמנם עולה ואנחנו דואגים לתנאים ולרווחה של העובד, אבל הוא קם בבוקר בפחד. השינוי הגדול צריך לבוא בבניית יעדים ארוכי טווח, ואנחנו בהסתדרות עושים את ההשתדלות שלנו כדי לאפשר לנהג הישראלי להרגיש בטוח במקום העבודה שלו
אלון בצלאל, נהג אגד עם ותק של כמעט שלושה עשורים, מספר על החוויות מהשטח: “אני אוהב את מה שאני עושה, בגלל זה אני עדיין כאן. אבל לצד אירועים טובים יש גם לא מעט מקרים קשים, בעיקר כשנערים מוציאים את העצבים שלהם על הנהג".
גם חגית דהאן, יו״ר ועד עובדי המנהל והפיקוח במטרופולין, חוותה אלימות ישירה: “ילד בן 14 שלף גז מדמיע וריסס אותי בפנים. הייתי מושבתת שלושה ימים. התיק נסגר מחוסר ראיות, למרות שהראיות היו על הגוף שלי. זה נופל בין הכיסאות, והילד הזה יכול לתקוף שוב”.
לצד הקושי, המרואיינים מציבים גם חזון. “עובד תחבורה ציבורית צריך לקום בבוקר בגאווה, לסיים את היום בריא ושלם, ולהביא הביתה פרנסה שמכבדת אותו ואת משפחתו”, מסכם ידין.
074-799-1900 
בשיתוף דלהום מוטורס
קבלו ייעוץ מומחה
