מרוץ השטח הקשה בעולם הסתיים אתמול בסעודיה, עם סיומת דרמטית בדו-גלגלי. אחרי שבועיים וכמעט 5,000 ק"מ בתנאי שטח קשים, עמד הפער בין המקום הראשון לשני על שתי שניות בלבד, הפער הקטן ביותר בהיסטוריה של המרוץ
ראלי דקאר 2026 שהסתיים אתמול (שבת) ייזכר לדורות. זה היה מרוץ היסטרי שהכיל את כל הקלישאות מהמילון של הספורט המוטורי, מ"השפיץ של הנעל", דרך "כדי לסיים ראשון, צריך קודם לסיים", "מקום שני הוא המפסיד הראשון" ובעיקר "זה לא נגמר עד שזה לא נגמר". שכן בסיום שבועיים של מרוץ השטח, הנחשב לקשה ביותר בעולם, הסתיים המקצה הדו-גלגלי בפוטו פיניש דרמטי כאשר רק 2 שניות הפרידו בין המנצח למקום השני, הפער הקטן ביותר בהיסטוריה של המרוץ.
נחזור לקו הזינוק אליו יצאו לפני כשבועיים יותר מ-800 מתחרים בקטגוריות השונות: מכוניות, רכבי שטח (SSV) משאיות וכמובן אופנועים, קטגוריה שסיפקה גם הפעם את התחרות הצמודה והמסקרנת מכולם. 13 קטעי דירוג, באורך 8,000 ק"מ מצטברים בתנאי שטח הקשוחים של מדבריות סעודיה, המארחת את המרוץ זו הפעם השביעית: שבילים מהירים, מעברי הרים סלעיים וגם דיונות חול ענקיות. ולא פחות חושב מכך הוא אתגר הניווט בין נקודות הציון, כשבקטגוריית האופנועים, בשונה מקטגוריות אחרות בהם מדובר בשני אנשי צוות (נהג ונווט), הרוכב נדרש גם לבצע את הניווט בעצמו.
בקו הזינוק לקטע הדירוג האחרון, אחד מהקצרים במירוץ עם קצת יותר מ-100 ק"מ מדודים בזמן, עמד ריקי בראבק עם פער של 3 דקות על פני המקום השני. הרוכב הבכיר בקבוצת הונדה, שיש לו כבר שני גביעי המקום הראשון במירוץ (2020 ו-2024) כבר ראה איך הוא מציב את הגביע השלישי על המדף בביתו בקליפורניה. לא מעט פעולות טקטיות שביצע במהלך השבוע השני של המרוץ, העניקו לו פער נוח כדי לשייט לקו הסיום ולעמוד על המדרגה הגבוהה בפודיום.
כתוצאה מחוסר ריכוז ואולי גם מעט שאננות, 7 ק"מ מקו הזינוק ביצע בראבק טעות בניווט ולקח פניה לא נכונה שהובילה לאיבוד זמן יקר. מי שניצל זאת הוא לוסיאנו בנבידאס הארגנטינאי, רוכב קבוצת ק.ט.מ שמוקם באותו בוקר שני, וכבר התכוון להתנחם בכך שלפחות הפעם יצליח להשיג פודיום במרוץ אחרי שמונה ניסיונות קודמים.
בנבידאס היה הרוכב האחרון של יצרנית האופנועים האוסטרית בהובלה, אחרי שדניאל סנדרס האוסטרלי (עוד נחזור אליו) נפל ונפצע בקטע הדירוג העשירי ואיבד כל סיכוי מעשי להתמודד על התואר, עובדה שגם מנעה מהארגנטינאי לבצע תרגילים טקטיים עם חבריו לקבוצה בכדי להשיג יתרון, למעט לפתוח מצערת למקסימום. וזה בדיוק מה שהוא עשה ואל קו הסיום הוא הגיע ראשון בפער של שתי שניות בלבד. מדובר בפער הקטן ביותר בהיסטוריה של המרוץ בין המנצח למקום השני, אירוע חסר תקדים בהתחשב בזמן כולל של 49 שעות בתום 13 קטעי דירוג וכמעט 5,000 ק"מ מדודים בזמן.
עבור לוסיאנו מדובר כאמור בפעם הראשונה בה הוא עולה לפודיום ויש כאן גם היסטוריה נוספות, שכן לאחיו קווין יש שני ניצחונות בדקאר (2021 ו-2023) והשניים הופכים בכך לאחים היחידים בהיסטוריה עם ניצחון במרוץ. גם עבור ק.ט.מ מדובר בזריקת עידוד מסחרית אדירה בעקבות המשברים והשנה הפיננסית הגרועה שעברה עליה.
ומול שמחת המנצחים, יש את תוגת המפסידים וריקי בראבק הוא הדמות הטראגית של המרוץ. היה לו את כל הניסיון, היכולת וגם המזל כדי לנצח. בעיקר לאחר שתפס את ההובלה אחרי שדניאל סנדרס, מנצח המרוץ אשתקד, התרסק בנחיתה מראש אחת הדיונות ונפצע בכתף ובעצם הבריח. ריקי, אגב, היה הראשון שהגיע לזירה ועצר להגיש לסנדרס סיוע ראשוני, ברוח ספורטיבית נדירה וייחודית למרוץ. גם סנדרס עצמו זכה לתשבוחות כשהפגין יכולת סיבולת מדהימה והצליח לסיים את קטע הדירוג וגם התעקש לסיים את המרוץ למרות הכאבים האדירים תוך שהוא מפגין רוח ספורטיבית יוצאת דופן, שהביאה לו את המקום החמישי בקו הסיום.
מי שסיימו במקום השלישי והרביעי הם טושה שרינה הספרדי וסקיילר האוס האמריקני, שניהם רוכבי הונדה, כל אחד מהם גם הצליח לחזור עם ניצחון מקטע דירוג במרוץ. הרוכב האחרון שנפנה אליו זרקור הוא אדגר קנט, שסיים במקום ה-32 אבל שווה לשים אליו כי יש בו פוטנציאל לאלוף הבא. הוא עשה היסטוריה כשהיה לרוכב הצעיר ביותר, בן 20 בסך הכל לקבל חסות של קבוצת יצרן רשמית, והצליח אפילו לנצח שני קטעי דירוג (הראשון והאחרון) ולשמור על מיקום גבוה במרבית ימי המרוץ.
השנה לצערנו לא היו משתתפים ישראלים במרוץ, בעיקר בגלל סירוב המארחים הסעודים, מה שמנע למשל מיעל קדשאי להתייצב לקו הזינוק. נקווה שבשנה הבאה, באותו המקום באותו תאריך ושעה, נראה גם ישראלים על קו הזינוק.