דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

ימאהה טנרה 700 במבחן - עוף החול

Getting your Trinity Audio player ready...

הטנרה הוא דוגמה מצוינת לעובדה שבעולמנו הכסף מדבר וקובע את האג'נדה. כולם יודעים הרי מה קרה וקורה לכל העסקים שפועלים מהבטן והלב ולא מהראש. סדנאות רומנטיות של חולמי חלומות, ששמו את הפן המסחרי בתחתית הרשימה, מהר מאוד מצאו עצמן סוגרות את העסק אצל רשם החברות, במקום לפתוח תיק אצל רשם הפטנטים. לדוגמה.

ואיך זה קשור לימאהה? הטנרה היה אופנוע דו-שימושי מוצלח מאוד, ולפתע מצא עצמו מוגדר כאדוונצ'ר בלי שבכלל ישאלו אותו אם הוא רוצה להיות כזה. כי תכתיבי שוק וכל הג'אז הזה. בדקנו איך זה עובד.

עוף החול

סיפור הטנרה מתחיל בסוף שנות ה-70 עם ה-XT500, סינגל פשוט ואמין שזכה להצלחה במרוץ הראלי הקשה בעולם: פריז-דאקאר. בעקבות ההצלחה, השיקה ימאהה בשנת 1983 את ה-XT600Z טנרה. עם מיכל דלק עצום בנפח 30 ליטר, מנוע סינגל אמין ומבנה עמיד, הטנרה הוכיח שהוא נועד למסעות ארוכים במדבריות ושטחים קשים והחל לצבור אוהדים רבים. האגדה נולדה.

בשנים הבאות המשיכה ימאהה להתמקד בראלי עם דגמים ייעודיים כמו YZE750T סופר-טנרה (1988) ו-YZE850T (1992) שהובילו לניצחונות מרשימים, בעיקר בזכות הרוכב סטפן פטרהאנסל. במהלך העשור האחרון של המילניום הקודם, זכתה ימאהה בלא פחות משבעה ניצחונות מתוך עשרה מרוצים.

אולם הגבלות בתקנות, יחד עם כניסת מתחרים חדשים, הובילה את הטנרה לדשדש בחולות ואולמות המכירה. ובכל זאת, ב-2008 הוצג XT660Z, סינגל מוזרק, פשוט, עמיד ומצליח, שקיבל שנתיים מאוחר יותר אח גדול - XT1200Z סופר-טנרה. האחרון ניסה - כמו כולם - להתחרות בב.מ.וו GS הגרמני, וכשל (שוב, כמו כולם). נדמה היה שהאייקון טובע.

עד שב-2019 הוצג טנרה 700 עם מנוע שנלקח ישירות מ-MT07 וסיפק חוויית רכיבה פשוטה, קלה ונטולת התחכמויות. משקל נמוך, תגובת מנוע אסרטיבית ויכולות שטח לא רעות, יחד עם שם מיתולוגי ובחסות השגשוג הכלכלי בתחום הפנאי שנוצר הודות למגיפת הקורונה, הובילו להצלחה היסטרית. כן, גם לעובדה שמדובר במוצר מוצלח מאוד יש חלק בהצלחה.

מה נשאר, מה השתנה

אחרי ניסיונות פחות מעודדים, ימאהה זיהתה את מקור ההצלחה ולא שינתה (כמעט) את ה-700 לשנת 2025, למעט שדרוג מתבקש כדי ליישר קו עם המתחרים. ולכן הוא ממשיך עם אותו מנוע 2 צילינדרים בנפח 689 סמ״ק שמפיק 73 כ"ס. מנוע מוכח ואמין, עם תגובת מצערת נעימה ושפע מומנט. משודך לאותה תיבת שישה הילוכים, עם אותה שלדה באותה גאומטריה מוצלחת, עם חיזוקים נקודתיים כדי לשפר את העמידות בשטח.

מיכל הדלק (16 ליטרים) מספק טווח רכיבה סביר, וגובה המושב עומד של 875 מ"מ בדגם הרגיל או 860 מ"מ בגרסת מושב נמוך שאינו נמוך כל כך. עדיין עם 240 מ"מ של מרווח גחון (225 מ"מ לנמוכים) וגם מהלך המתלים לא השתנה מהותית - 210 מ"מ מלפנים ו-200 מ"מ מאחור. בקיצור, הכלי אותו כלי, עם מספר התאמות.

רגע, לא מדויק. יש עכשיו בקרת האחיזה (TCS) שלא הייתה קיימת, והיא ניתנת לניתוק מלא עבור רכיבת שטח. רק זכרו, בכביש כדאי לוותר על ניתוק, בחייאת. אליה מצטרפים גם שני מצבי רכיבה (לעומת אחד בעבר), ואילו ה-ABS עודכנה לשלושה מצבים שימושיים: מלא, מנותק, רק קדמי. שוב, עם חשיבה על רכיבת שטח.

גם מערך המתלים שודרג. מתלי KYB מתכווננים לגמרי, מיכל הדלק הוזז קדימה והפך צר יותר, נוספו גם רגליות רחבות (כנראה מדי), המושב כעת שטוח וארוך בסגנון ראלי ויש לוח מחוונים חדש: מסך TFT צבעוני בגודל "6.3, עם חיבור לסמארטפון, ניווט, שיחות ומוזיקה. צבעוני, קריא ומציג מידע באופן פשוט ויעיל, עם ניווט נוח בין המסכים והפונקציות באמצעות ג'ויסטיק. ראוי לשבח. אגב, המתגים על הכידון עודכנו, אך ביטול האיתות דורש תואר שני במדעי הלחיצה.

גז

הטנרה נראה טוב. אם קטגוריית האדוונצ'רים עתירי הנפח מכונה 'קרנפים', הטנרה מזכיר סוס אציל. גבוה, חטוב, צר. הוא גם מרגיש גבוה ממרומי המושב, אפילו עבור 1.85 מ'. אבל אז פוגש העכוז את המושב וזה כבר פחות נחמד שכן הוא קשה מאוד, ומעורר מחשבות נוגות על משך הזמן האפקטיבי לישיבה רצופה.  מצד שני, הרגליות הרחבות רומזות שהרעיון כאן הוא פחות לשבת (בכביש) ויותר לעמוד (בשטח).

בתנועה עירונית צפופה הטנרה מרגיש בבית, משתחל בקלות בין המכוניות למרות הכידון הרחב. המצערת מגיבה מצוין ללא פרצי כוח מפתיעים, וראשון-שני-שלישי קצרים מסייעים לקצב התקדמות ראוי. מחוץ לעיר שילוב תיבת הילוכים-מצערת-מנוע התגלה כמעולה בכל טווח מהירות, כולל האצות ביניים (ותודה למצערת אלקטרונית חדשה, שהחליפה את הכבל). עד מהירויות החרמת-כלי הטנרה מרגיש בנוח, מעבר לכך הוא כבר משדר שזה מהר מדי לטעמו.

חבל רק שהישיבה - זוכרים, מושב קשה? - לאורך זמן לא נוחה והישבן, יחד עם עצמות הזנב והאגן, מתחננים לעצירות רענון תכופות מדי. אז אל תבנו על מאות קילומטרים רצופים. יש אופציה למושב "קומפורט", רק אומרים.

בשטח הסיפור לא שונה מהותית. הטנרה מעניק טווח פעולה רחב וביטחון כמעט בכל פעולה, כשהוא מצליח באופן נדיר להיות ידידותי למתחילים ומתגמל למתקדמים. קליל, קל מאוד לשליטה, עם יכולת שאיבת זעזועים מעולה ונדמה שרק יכולת הרוכב היא זו שמגבילה אותו. המתלים שלעיתים הרגישו מעט נוקשים על הכביש, נהנים מהעומס הגדול יותר והופכים ליעילים באופן מרשים. יופי.

סוף סוף

הטנרה 700 עולה 75 אלף שקלים, סכום שנמצא בחלק העליון של טווח המחירים בקטגוריית הביניים בה הוא ניצב. אבל זה לא פוגע בו. הוא נהנה מתדמית אמינות ועמידות יוצאת דופן, ובכך מצדיק בדרכו את המחיר.

אלא שהיום הוא ניצב גם מול שחקנים חדשים מהמזרח הרחוק שמציעים חבילות מאוד תחרותיות במחיר ובתוכן, במחיר נמוך משמעותית שהופך את תג המחיר שלו, למאתגר עוד יותר עבור סוכני המכירות.

אז כן, הוא מעולה. וספק אם יש רוכב שירכוש אותו ויתאכזב. מכירים עוד אופנוע בקטגוריה שיכול להתהדר בכך? אני לא.

הירשמו לקבלת עדכונים ומבצעים בעולם הרכב

למאמר זה התפרסמו 16 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של iCar

תגובות לכתבה

צור קשר בוואטסאפ חזור למעלה