רכבנו על קאן אם קניון רד-רוק - המון מילים כדי לתאר פאן

זה לא אופנוע, לא קרוב אפילו. זו כמובן גם לא מכונית. הספיידר של קאן-אם הוא תלת-גלגלי מטורף שדורש המון ויתורים, ובתמורה מעניק אינספור חוויות. ובמקרה של הרד-רוק, בכלל. אבל האם הוא יכול לשמש גם ככלי יומיומי בסביבה עירונית, לצד הכישרון הפנומנלי שלו למרוח חיוך ושביעות רצון בכבישים פתוחים? יש לנו תשובות לכל השאלות, וגם הסבר על הקשר בין ערבות השלג של קנדה לפקק קייצי באילון.

גראנד קניון

באיחור אופנתי של לא פחות מ-18 שנה (ותודה לבירוקרטיה המקומית), הגיעו אלינו השנה דגמי ספיידר ורייקר של מותג האקשן קאן אם, תחת ההגדרה של אופנוע לבעלי רישיון בדרגה A. אכן, הכלים הלא שגרתיים בתצורת שלושה גלגלים, עם שניים מלפנים ואחד מאחור, מוגדרים בחלק מהמדינות כמכוניות. אצלנו, אופנוע.

מרגע שנחתו כאן, התעורר ויכוח. מצד אחד קולות של מחרבי מסיבות שעוד בטרם רכבו או אפילו ישבו עליו, ידעו לפסוק בהחלטיות שמדובר ב"צעצוע לפנסיונרים" או "שילוב של הגרוע מכל העולמות – לא הניידות של אופנוע, לא הפינוק והבטיחות של רכב". ומנגד, חובבי השונה והחריג (שלא לומר הביזאר) שחשבו בדיוק ההיפך, "תחושה של רכיבה על אופנוע עם הביטחון של מכונית".

על דבר אחד מסכימים כולם: זהו כלי תחבורה סופר-מיוחד, עם נוכחות וכוח משיכה שיש למעט מאוד כלים מוטוריים. רכב שלא מיועד למופנמים, כן לכאלה שיש להם מספיק כסף ובעיקר סבלנות כדי לענות בלי סוף לשאלות בסגנון 'מה זה', הקלאסיקה 'כמה עולה', הקלאסיקה הקלישאתית 'כמה סוגר' והסקרנות המודרנית 'זה חשמלי?'. האחרונה קצת מפתיעה בהתחשב בכך שנשאלה בתחנת דלק תוך הזרמת עשרות ליטר דלק למיכל.

פאן והעיר הגדולה

השנה היא 1937, ומכונאי קנדי מקוויבק בשם ג'וזף ארמנד בומברדייר מתכנן ובונה כלי מוטורי לנסיעה בדרכים המושלגות שבאזור מגוריו. התצורה, שני מגלשיים מלפנים ואחד מאחור. וכמו שכתוב באגדות, השאר היסטוריה. מהכלי האחד הזה נוצר בסופו של דבר קונצרן קנדי רב הון ושלוחות שמייצר מטוסים, רכבות וכלי פנאי באוויר, בים וביבשה.

מתוך הקונצרן הענק (בומברדייר, כן?) נוצרה חברת BRP שהתמקדה בכלי פנאי, ומתוכה נולדה חברת קאן אם המאגדת את סקי-דו (אופנועי שלג), סי-דו (אופנועי ים) וכמובן תמהיל רחב של טרקטורונים ורכבי פנאי. וכשיש לך את כל הידע והחלקים על המדף, למה לא לעשות מכל אלה עוד כלי, שמשלב בין אופנועי ים ושלג וטרקטורון?

וכך נולדו לקאן אם הספיידר, הרייקר ועכשיו גם הקניון. הספיידר הושק רשמית בפברואר 2007, כשבאוקטובר אותה שנה הודיעה קאן אם שנמכרו כ-2,500 יחידות של הדגם. ב-2015 סופק הספיידר ה-100,000. על פי הנתונים שקאן אם מפרסמת, 21% מהלקוחות הן נשים, ו-27% מרוכשי הספיידר מעולם לא היו בעלים של אופנוע קודם לכן. חלום רטוב של כל סמנכ"ל מכירות שמחפש שווקים מוטוריים חדשים ולקוחות רעננים.

אז כן, זה לא חדש שסדרת הספיידרים על גרסאותיה הם כלים שמיועדים לפאן-פאן-פאן. מאובזרים, נוחים, משוכללים, חזקים ומהירים, ובקיצור, כל מה שצריך כדי לצאת להרפתקה עם או בלי בני זוג. אבל האם הכלי, מעבר לנוכחות המוחצנת ויכולת התיור, מסוגל לפתור גם את בעיות היומיום? לרכוב בבוקר לעבודה בשעות העומס, לקפוץ באמצע היום לסידורים בבנק, להיפגש עם חברים בעגלת הקפה, לעשות קניות בסופר אחר הצהריים ולצאת בערב לסיבוב דאווין ובילוי בעיר, כאלה.

וזה בדיוק מה שעשינו, ומצאנו עצמנו עם כלי מוזר על שלושה גלגלים שמזכיר מזחלת שלג, עומדים בפקק הבוקר המצחין של אילון, סובלים מהחום. וגם קצת נהנים מהמבטים.

רובוטריפ

השלדה, מערכת ההיגוי ותחושת הרכיבה מתכתבים איכשהו עם טרקטורון, אבל הקונספט הוא ממש כמו טרייק (Trike) – רק הרבה יותר מעוצב וחדשני. הקניון מונע על-ידי מנוע רוטקס בנפח 1,330 סמ"ק, עם 115 כ"ס, תיבת 6 הילוכים חצי אוטומטית נשלטת מהכידון, והינע סופי באמצעות רצועה.

מערכת המתלים, המייחדת את הקניון ומעניקה לו יכולת שבילים, מתבססת על מתלה קדמי בעל זרועות כפולות עם מוט מייצב ובולם מבית SACHS, ובולם אחורי סמי-אקטיבי מאותו בית. שבילים או לא, הרכיבה על הכלי ממש, אבל ממש, ממש נוחה. בולע הכל ומגהץ באופן מפתיע מאוד לטובה. רק אל תנסו לפוצץ אותו על סלעים ברמת הגולן.

הטכנולוגיה מרשימה לא פחות. בקרת יציבות, בקרת אחיזה, בלימת חירום מתקדמת, שלושה מצבי ניהול ואפשרות לבחירת מצב מתלים, היגוי בסיוע חשמלי ושלל עזרים שמספקים תחושת ביטחון גם לרוכבים פחות מנוסים. ומעבר למערכות הבטיחות, אפשר למצוא את כל מה שאפשר לצפות מכלי רכב מודרני: מסך ענק ("10.25 המציע כמה סוגי הנגשה של המידע, קישוריות לאפל קאר פליי או למערכת העצמאית של BRP, חימום לידיות הכידון, חימום למושב, משקף רוח מתכוונן (ידני), בקרת שיוט, רדיו מובנה, מערכת רמקולים ועוד. חבל רק שאין אפשרות חיבור לאנדרואיד אוטו.

יום בחיי

• 09:00. יוצא מהבית. הקניון בחניה עושה לי טוב בעין. מטפס למושב, שם את התיק בארגז האחורי ויוצא. אין דלתות, אין חלונות, אין ג'ק אמצע ואין גם מזגן. 
• 09:15. פקק באילון. הקניון מהיר מאוד ומגיב בזריזות, אבל גם רחב מאוד (1,580 מ"מ) ביחס לאופנוע. מה שמכריח אותי לנהוג בו כאחד האדם. זה לא כיף. אפשר אמנם להשתחל פה ושם, אבל זה לא קטנוע או אופנוע. גם האגזוז של המשאית שלפני לא מפיץ בישום תעשייתי.

• 09:55. חניה ליד העבודה קל למצוא. תכלס, זה אופנוע רחב. ועדיין, על המדרכה הוא לא יכול לעמוד. כל מה שצריך הם שני מטרים וחצי פנויים בין שתי מכוניות. המצלמה וההילוך האחורי הופכים את המלאכה לקלה ופשוטה, האמון בנהג המכונית שמלפנים וזו שמאחור כשיצאו מהחניה, פחות. 
• 13:00. הפסקת צהריים, וכמו עם אופנוע, לא מתלבט אם לוותר על החניה. נמצא עוד אחת. ואם לא, תמיד אפשר להדחף אנכית. אם סמארט חבוטה יכולה, גם אני יכול.
• 14:00. כן, אני יודע, הפסקת צהריים ארוכה. פריבילגיות של עצמאי. חוזר למשרד ואין בעיית חניה. המזל הולך עם ה(ק)צרים.
• 16:00. בדרך הביתה עוצרים לקניות בקניון. בעיקר סופר. מעמיס עגלה מכל טוב במטרה לאתגר את נפח ההטענה. הרד-רוק מגיע עם שלושה ארגזים אינטגרליים (אחורי ואחד מכל צד) שמעניקים נפח כולל של 120 ליטר (כמו מכונית מיני). הכל נדחף בקלות, תענוג.
• 17:30. לא מתאפק וחותך דרך שבילי הירקון. זה לא אופנוע אנדורו, אבל שבילים הם בהחלט מקום מרעה רלוונטי עבורו. חיוך בסופו של יום.

• 18:00. עוצר לרגע בעגלת קפה על הדרך לפגוש קולגה. עוד קפה, מאפין שוקולד-בננה-תמרים משובח (העגלות האלה לא מפסיקות להפתיע), הפוך קטן על שיבולת והביתה.
• 20:30. מפתה את אשת חיקי הנצחית להצטרף. נוח לה היא אומרת. מושב מפנק, משענת גב, ידיות אחיזה, מקום לרגליים. לקח קצת זמן לשכנע אותה. על הגמל הדו גלגלי שלי היא בחיים לא תעלה. מפחדת. פה עלתה אחרי שכנוע קצר. שוב תל אביב, הפעם התנועה יותר רגועה, אין פקקים. גם הרחובות מסבירי פנים. ומזג האוויר בכלל.

נגמר

בבוקר שלמחרת אני מתקשר לבנק, בירור קצר שנועד לוודא שאכן אין לי משהו כמו 300 אלף שקל פנויים לפני ביטוח עבור רכישת אחד קאן-אם קניון רד-רוק. כלי שהיה מסתדר איתי מעולה, ובתמורה גם אני הייתי מחבב אותו מאוד. כלי פאן טהור מבית היוצר של רכבי SBS מפוצצי אדרנלין, אופנועי ים שמאיצים כמו למבורגיני ואופנועי שלג שעושים סלטות בזמנם הפנוי. לא בנוי לפקקים של אילון, כן די מושלם לכל השאר עם פלוס ענק וחיסרון גדול - בת הזוג מרגישה בטוחה לרכוב, אבל נראה לי שהיא רוצה אחד לעצמה.