אין ספק שמאז תחילת שיווקו של הסייברטראק מבית טסלה, הטנדר החשמלי מסובב הראשים שהגיע לכביש שנים ארוכות לאחר שהובטח, מכירים כבישי ארה"ב כוכב חדש. כזה שכל אחד רוצה בחניה. העניין הוא, שלא כל אחד יכול, ועכשיו עוד פחות.
שכן טסלה, שגילתה באיחור כי אין לה כל אפשרות להתקרב אפילו לייעדי הייצור - 200 אלף טנדרים בשנה - שהציבה לעצמה, ועליהם דיווחה למשקיעים בפרט ולציבור הנהגים בכלל, עשתה מה שכל יצרנית רכב עושה - צמצמה ייצור גרסאות בסיס זולות יחסית, לטובת גרסאות יקרות מאוד.
במספרים? אם טנדר רגיל עולה בארה"ב כמה עשרות אלפי דולר, כדי להיות הבעלים המאושר של ספינת החלל המבהיקה מבית טסלה, צריך אמריקאי בעל אמצעים לשלם כיום החל מ-100 אלף דולר. ולא 60 אלף, מחיר גרסת הכניסה שנעלמה מאתר החברה. אגב, גם מחיר זה גבוה ב-50 אחוז מהבטחותיו המוקדמות של מאסק, שטען ב-2019 כי מחיר הכניסה לטנדר יעמוד על 40 אלף דולר.
וזה לא הסוף. שכן במקביל לאי עמידה בייעדי היצע גרסאות שוות - נגיד - לכל נפש, למזמיני הטנדר התברר שטווח הנסיעה של קטן מהמובטח. וזה מעצבן בארה"ב את כל אלה שלא התעצבנו עד עתה. מאסק הבהיר בעבר כי גרסת הכניסה תציע טווח של 500 מייל (800 ק"מ), כפליים מהטווח שהיא מציעה למעשה.
ולטענת אנליסטים, החלטת טסלה מציבה את הצהרותיו של אלון מאסק מחודש אוקטובר 2023, לפיהן החברה מחזיקה בלא פחות ממיליון הזמנות לטנדר, באור זהה לזה של מרבית הבטחותיו. לא בדיוק אמת צרופה.
כדי להבין עד כמה, צריך לזכור כי בחודש יולי האחרון - החודש הטוב ביותר מבחינת מכירות סייברטראק - העלתה טסלה לכביש 4,800 טנדרים בלבד. כדי לענות בקצב כזה על כל מיליון ההזמנות, יידרשו כשני עשורים של ייצור, וזאת מבלי להתחשב בהזמנות חדשות. מתחילת שיווק הסייבטראק בחודש נובמבר 2023 נמכרו כ-16 אלף יחידות ממנו.
שואלים עצמכם מדוע יש לכם הרגשה שכבר קראתם כתבה מסוג זה מספר פעמים? כי זה אכן קרה. זו הגישה הקבועה של מאסק - הבטחת הרים וגבעות, יצירת באז תקשורתי וכמיהה צרכנית, ותחושת תסכול כאשר הבטחותיו מתנגשות עם המציאות.
כך קרה עם כל הבטחה מאז השקת ה-3, אם זו המשאית, הרודסטר או הטנדר. ועדיין, טסלה הקטנה במושגי מכירות, שווה כמו מרבית חברות הרכב גם יחד. כדאי לזכור זאת.