בקצרה
- אסטון מרטין ונטאג' מתחדשת, ומאבדת V12
- בכל זאת, תייצר 655 כ"ס מיחידת V8 מבית AMG
- תנחת בארץ עד סוף הרבעון השני
אסטון מרטין חידשה את הוונטאג', והעבירה אותה במנהרת שיפורים דומה לזו שקיבלה ה-DB11 בדרכה להפוך ל-DB12, ובכך לשמר את משפחת ה-GT של היצרנית שהשתעשעה לאחרונה (אולי אפילו יותר מדי) ביצירות מירוצים יוצאות דופן.
ההבדלים במראה ניכרים בעיקר בחלק קדמי חדש לגמרי, בו החליפו יחידות תאורה גדולות יותר (מטריקס-לד) את הקטנות בעבר. הפגוש והסבכה הקדמית חדשים אף הם והמראה קרוב מבעבר לאחות הגדולה והמאוד יקרה, DB12.
בתא הנוסעים ובעיקר בסביבת הנהג השינוי דרמטי יותר, בעיקר תוך ניסיון לשוות לו מראה ותחושה דומים ככל הניתן - במגבלת העלות - לאחות הבכירה. עם לוח מחוונים דיגיטלי ומסך מגע צנוע ובעיקר סט מתגים מרשים שכבר שכחנו עד כמה הוא יכול להיות נאה. אנחנו אוהבים אותו כך.
במסגרת העדכון-חידוש שיחררה אסטון את הוואנטאג' משירותיו של מנוע V12 העצום (5.2 ליטר) שהקשה עליה לעמוד בתקני זיהום מחמירים, והותירה אותה עם יחידת ה-AMG המוגדשת והמוכרת בנפח 4.0 ליטר, עם הספק ששודרג ל-665 כ"ס הודות למגדשים גדולים יותר וגלי זיזים משופרים - תוספת משמעותית של 155 כ"ס לאותה יחידה ששירתה בדגם מאז 2017. הביצועים: מעמידה ל-60 מייל לשעה (97 קמ"ש) ב-3.4 שניות, מהירות מרבית של 325 קמ"ש.
תיבת שמונה הילוכים אוטומטית מבית ZF מעבירה את הכוח לגלגלים האחוריים דרך דיפרנציאל אלקטרוני מוגבל החלקה עם יחסי העברה קצרים יותר. בדרך להפיכת הדגם לקשיח ומדויק יותר להיגוי, יעשה שימוש בבולמים אדפטביים חדשים במערך המתלים ובמפסק סרנים רחב מבעבר, שגרר עימו הרחבת מרכב ב-30 מ"מ. חישוקי "21 ענקיים וצמיגי 275 מלפנים, 325 ענקיים מאחור אחראים על הקשר לכביש.
ביצרנית מבטיחים כי בנוסף לכך כיילו מחדש את תוכנות השליטה בבקרת האחיזה, בתגבור ההיגוי ובמצבי הנהיגה הקבועים מראש. כדאי רק לזכור כי עם 1,600 קילוגרם זו לא מכונית כבדה במונחים של מנועי בנזין. בוודאי ענקיים כמו זה שמצוי בחרטומה. אז יש למה לצפות בהקשר זה.