האירוע השנתי המפורסם ביותר לרכב קלאסי ואקזוטי, שנערך בסוף השבוע האחרון לחופי האוקיינוס השקט בפיבל ביץ', מונטריי, קליפורניה, העניק במה לכמה דגמים אולטרה אקזוטיים. אף אחד מהם לא יגיע לכבישי ישראל, רובם לא יצאו את המרתפים הממוזגים ומוקפדי הלחות באחוזות של אספני רכב אמידים.
סופר מהירה: למבורגיני חשפה את הרוולטו SV (ר"ת Super Veloce, 'מהירה מאוד' בתרגום לעברית), גרסת קצה למכונית העל שתיוצר ב-1936 עותקים, מספר המציין את שנת היווסדה של היצרנית. כמו ברוולטו רגילה, מערכת ההנעה משלבת בין מנוע V12 אטמוספרי בנפח 6.5 ליטר, ושלושה מנועים חשמליים. אחד מאחור בין המנוע לתיבת 8 הילוכים כפולת-מצמד, שניים מלפנים, אחד לכל גלגל.
התפוקה המשולבת עומד על 1,065 כ"ס, 50 כ"ס יותר מהגרסה הרגילה, בעיקר הודות לסוללה חדשה וגדולה כמעט כפליים (7.33 קוט"ש), שמעניקה יותר כוח למנועים החשמליים.
הזינוק ל-100 קמ"ש אורך 2.4 שניות (0.1 שניות פחות), ל-200 קמ"ש היא תגיע ב-6.7 שניות (0.3 שניות פחות), בדרך ל-345 קמ"ש מרביים (5 קמ"ש פחות). הסיבה למהירות מרבית נמוכה יותר נוגעת לתוספת הגרר שמייצרים מסיטי אוויר מסיביים מלפנים ומאחור, כמו גם כנף אחורית גדולה, אך הם משפרים את כוח ההצמדה ב-80%.
שינוי משמעותי לא פחות הוא שילוב בולמי זעזועים עם אפשרות כיוון ידני וצמיגים דביקים יותר של ברידג'סטון (פוטנזה RACE לעומת פוטנזה ספורט) על חישוקים קלים יותר, עם מנגנון נעילה מרכזי כמקובל במכוניות מירוץ.
מערכת הבלימה כוללת דיסקים גדולים יותר ב-10 מ"מ מלפנים וב-20 מ"מ מאחור (410-420 מ"מ), המייצרים לפי היצרנית האטה טובה ב-11% ושמירה על טמפרטורה נמוכה ב-12%.
עם מנוע ענק: אסטון מרטין הציגה את הוואלן, שתיוצר על ידי חטיבת הרכבים המיוחדים המכונה Q ב-150 עותקים בלבד. היא מבוססת על הוואנקוויש, עם אותו מנוע V12 כפול מגדשים בנפח 5.2 ליטר ו-850 כ"ס (15 כ"ס יותר), עם סעפת פליטה ייחודית מטיטניום המבטיחה גם צליל דרמטי יותר. הכוח עובר לגלגלים האחוריים דרך תיבת 8 הילוכים אוטומטית (המוצבת מאחור) ודיפרנציאל מוגבל החלקה אלקטרוני.
המראה ייחודי ואגרסיבי בהרבה מהוואנקוויש, עם מסיטי אוויר בולטים סביב למרכב ויחידות תאורת לד צרות מלפנים ומאחור, ארבע יציאות גדולות למפלט וללא שמשה אחורית. היא גם עושה שימוש ניכר בקרבון, אלומיניום, טיטניום ומגנזיום על מנת להסיר 110 ק"ג מהמשקל העצמי.
מהנדסי אסטון כיילו מחדש את המערכות המכאניות והאלקטרוניות על מנת לחדד את היכולת הדינמית. כמו בוונאקוויש גם כאן יש בלמים קרמיים כציוד תקני (410 מ"מ ו-6 בוכנות מלפנים, 360 מ"מ ו-4 בוכנות מאחור), אבל על הקשר לאספלט אחראים צמיגים דביקים יותר של פירלי (P-זירו R).
בהשראת בעל הבית: מקלארן הציגה את ה-McL 6GT, הומאז' למכונית עם רישוי ציבורי ראשונה שמקלארן תכננה לייצר בסוף שנות ה-60 על בסיס מכונית המירוץ איתה התחרתה באליפות ארה"ב וקנדה למכוניות ספורט (Can-Am). רק שתי מכוניות יוצרו, אחת שימשה את ברוס מקלארן, מייסד החברה, כרכב יומיומי. השניה שימשה לניסויים, אבל הפרויקט נזנח לאחר שברוס נהרג במהלך ניסוי נהיגה על מסלול גודווד ב-1970.
המכונית החדשה מהווה גישה שונה מזו של מקלארן מאז החלה לפני עשור לייצר מכוניות באופן סדרתי, שכן היא מאמצת עיצוב רטרו בהשראת המקור, כולל יחידות תאורה גדולות מלפנים וכונסי אוויר בצדדים. כמו שאר הדגמים המודרניים של היצרנית הבריטית, גם היא תתבסס על שלדת קרבון, חומר ממנו גם עשויים חלקי המרכב.
מקלארן עוד לא חשפה פרטים טכניים מלאים, למעט העובדה שמערכת ההנעה תהיה בסידור דומה למכונית המקורית, עם מנוע V8 בנזין בתצורה מרכזית, הנעה אחורית ותיבת 6 הילוכים ידנית, מכונית שניה בהיסטוריה של היצרנית עם שלוש דוושות ובורר מכאני אחרי ה-F1 מתחילת שנות התשעים.
074-799-1900 
קבלו ייעוץ מומחה
* אני עדיין בתקופת למידה של התוכן באתר וייתכנו טעויות
