למרות שלא נרשמו השנה זעזועים כמו בשנות הקורונה, שנת 2024 שזה עתה הסתיימה יכולה להירשם כאחת השנים המטלטלות שעברו על תעשיית הרכב העולמית. אחרי שסקרנו את האירועים הבולטים של השנה בשוק המקומי, זה מה שקרה בעולם הרכב הגלובלי.
המערב מטיל מכסים על יצרניות הרכב הסיניות
בשנת 2023 הפכה סין ליצואנית הרכב הגדולה בעולם, אחרי שחלפה בתוך שנתיים על פני יפן וגרמניה. והמיקוד של תעשיית הרכב שם בהנעות חשמליות, עם יתרון מוחץ בכל מה שקשור לחומרי הגלם לייצור סוללות, הפך את החשמליות הסיניות לפתרון המתבקש לתקנות הזיהום המחמירות של אירופה, ובהתאם גם לאיום הגדול ביותר על התעשיה המקומית.
ארה"ב הבינה את גודל האיום בשלב מוקדם יותר, ולמרות שבשלב זה אין כמעט מכוניות סיניות שמשווקות שם - מיהר הנשיא היוצא ביידן להטיל מכס בגובה של למעלה מ-100% על מכוניות חשמליות מתוצרת סין, מה שבאופן מעשי מונע כל אפשרות לייבוא שלהן לשוק האמריקאי. אירופה הגיבה לאט יותר ובאופן מתון, עם מכסים שמגיעים עד ל-38% ומוטלים על היצרניות הסיניות באופן לא אחיד. בשני המקרים התירוץ למכסים הוא הסובסידיות שמעניקה ממשלת סין ליצרניות הרכב שלה, כאשר התוצאה המתבקשת היא הגנה על מפעלי הרכב שבשטחי אירופה וארה"ב.
אבל מי שחשב שהסינים ירימו ידיים, מעולם לא פגש כנראה תעשיין סיני. היצרניות הגדולות של סין הודיעו על הקמת מפעלי ייצור ברחבי אירופה ובמקסיקו (משם ניתן לייבא לארה"ב ללא מכסים), והשיקו שורה של דגמים היברידיים-נטענים שפטורים מהמכסים החדשים. אנחנו מהמרים שהעימות הזה לא יסתיים בקרוב.
יצרניות הרכב הגדולות בקשיים
גם האירוע הזה לא מנותק מההתעצמות של התעשיה הסינית, והוא נוגע למה שמתרחש בשוק הסיני לא פחות מאשר למתרחש במערב - שכן כמה מהיצרניות הגרמניות מוכרות שליש (!) מהתוצרת שלהן בסין לבדה, ונאלצות לראות כיצד נתח השוק שלהן מתכווץ לטובת השחקניות המקומיות.
בפולקסווגן פתחו השנה בצעדי התייעלות ואיימו לקצץ 10% ממצבת כוח האדם בגרמניה, מה שהוביל למחאות נמרצות מצד ארגוני העובדים; פורד הודיעה השנה על כוונתה לפטר 14% מעובדיה; במרצדס חתכו את תחזית הרווח בשליש; יגואר סגרה את קווי הייצור ומנסה להתחיל מחדש בסיוע סיני; ובקונצרן סטלנטיס המצב חמור אפילו יותר, לאחר שמניית היצרנית איבדה 45% מערכה בתוך שנה, מה שהוביל להתפטרות המנכ"ל והמייסד קרלוס טווארס. בקיצור, לא קל להיות היום יצרנית רכב מערבית.
ניסאן והונדה מתמזגות, גם מיצובישי בתמונה
הצרות של ניסאן התגלו לקראת סוף השנה, לאחר שיצרנית הענק היפנית חתכה את תחזית הרווח ב-70%, הודיעה על פיטורים של 9,000 עובדים, צמצמה את היקף הייצור ב-20% וגם מכרה חלק מאחזקותיה במיצובישי. ולאחר שנפוצו שמועות על סגירה אפשרית בתוך 12-14 חודשים, הגיע קרש ההצלה בדמות האיחוד עם הונדה.
המיזוג בין שתי הענקיות היפניות, כאשר גם מיצובישי עשויה לחבור אליהן, צפוי להוליד את יצרנית הרכב השלישית בגודלה בעולם, אחרי טויוטה ופולקסווגן. זאת לאור העובדה שניסאן מכרה בשנה שעברה 3.37 מיליון כלי רכב, בעוד הונדה מכרה 3.98 מיליון כלי רכב. נותר רק לקוות שהמיזוג יוליד עתיד טוב יותר לחברות מזה של מיזוג הענק הקודם בתעשיית הרכב - זה שהביא לעולם את קונצרן סטלנטיס, שכיום נתון במשבר של ממש. ולאור התוצאות של מיזוגי עבר בתעשיה, לא מן הנמנע שלמהלך תהיה השפעה גם על זהות היבואניות בשוק הישראלי.
מכוניות חשמליות בלבד? לא כל כך מהר
במהלך העשור האחרון נשמעו לא פעם הצהרות חד-משמעיות של יצרניות הרכב על מעבר להנעה חשמלית בלבד, "כבר מ-2030", "החל מ-2035", או מכל תאריך יעד אחר שנשמע ריאלי באותם ימים. ההצהרות האלו גם התכתבו עם המטרות של ממשלות ברחבי העולם, ובראשן האיחוד האירופי, שהורו לתעשיית הרכב לחדול מייצור כלי רכב מזהמים.
ובכן, היום כבר מבינים בתעשיה שכדאי להמתין קצת עם ההכרזות המפוצצות. מנכ"ל רנו לוקה דה מאיו אמר השנה כי "אנחנו עדיין לא במסלול הנכון שיאפשר לנו להגיע ל-100% חשמליות עד 2035. זו האמת. אם הלקוחות לא באים בעקבותינו, האחריות היא עלינו ונצטרך לקצץ בעלויות". מנכ"ל אודי, גרנו דולנר, אמר כי "שלב המעבר בין מנועי בעירה פנימית לבין הנעות חשמליות יהיה ממושך"; מרטין סנדר, מנכ"ל תחום מכוניות חשמליות בפורד אירופה, אמר כי "הביקוש נמוך ממה שהערכנו בעבר, ואנחנו לא מצליחים להגיע ליעדים השאפתניים שהצבנו".
הצהרות דומות השמיעו גם בכירים בפולקסווגן, וולוו, מרצדס, פורשה ולוטוס, בזמן שטויוטה חתכה בשליש את תכניות הייצור לדגמים חשמליים ואילו ג'נרל מוטורס האמריקאית עדיין מתקשה להחליט מהם יעדי החשמול המתאימים מבחינתה. גם ממשלות ברחבי העולם מתחילות לחשב מסלול מחדש - למשל בריטניה שהחליטה שגם מכוניות היברידיות יוכלו להימכר בעתיד, או איטליה שמנסה לשכנע את האיחוד האירופי לחזור בו מתכניות החשמול השאפתניות. בקיצור, החשמל כאן כדי להישאר - אבל גם הבנזין לא מתכנן ללכת בקרוב.
החזון האוטונומי מתרחק
לפני בערך עשור הצהירה מובילאיי על כוונתה להשיק מכונית אוטונומית כבר בקיץ של 2021. מאז עברו כבר כמה שנים, ובינתיים מחלחלת ההבנה שזה לא צפוי לקרות כל כך מהר. ב.מ.וו הגרמנית, שהיתה אמורה להיות שותפתה של מובילאיי למיזם ההוא, קיבלה השנה אישור לאוטונומיה חלקית (רמה 3), בכבישים מסוימים בגרמניה, עד למהירות של 60 קמ"ש - לא בדיוק ההבטחה הגדולה שציפינו לה.
והיא לא לבד. אפל נסוגה השנה מתכניות הרכב האוטונומי שלה אחרי עשור של ניסיונות, רנו החליטה לוותר על פיתוח מכונית אוטונומית ובמקום זאת ביצעה ניסויים במיניבוס שיסע עצמאית בשטחים סגורים שיוגדרו מראש, ובארה"ב נתגלה כי הציבור בכלל לא מעוניין במכוניות אוטונומית - אולי בגלל הכשלים המהדהדים של קרוז, מיזם המוניות האוטונומיות של ג'נרל מוטורס שנסגר השנה אחרי שהושקעו בו למעלה ממיליארד דולר. מי שעדיין ממשיכה בכיוון זו כמובן טסלה, שהשנה הכריזה על כוונתה להפעיל רובוטקסי, אך כבר התרגלנו לכך שההבטחות של אילון מאסק לא תמיד מתכתבות עם המציאות.