משבר אקלים, בצורת ואל ניניו? טראמפ צמצם תקנות זיהום

שר התחבורה של ארה"ב, שון דאפי, הכריז אתמול (ג') על ריכוך תקנות צריכת הדלק בארה"ב. בניגוד לתקנות שנקבעו בתקופת ממשל ביידן, ולפיהן מכוניות שייוצרו החל מ-2031 יידרשו לנתון צריכת דלק ממוצעת של 50 מייל לגאלון (21.2 ק"מ לליטר) או שיצברו קנסות, הרף הורד ל-34.9 מייל לגאלון (14.8 ק"מ לליטר) בלבד.

יש להזכיר כי יצרניות הרכב האמריקאיות טוענות מתחילת העשור - עת נקבעו התקנות "הירוקות" של ממשל ביידן - כי הצורך לעמוד ברף המחמיר ידרוש מהן השקעות עתק ויהפוך במקביל את דגמיהן ללא כדאיים לייצור. במילים אחרות, הלובי האדיר בסנאט של GM, פורד ויצרניות הדלק בעיקר, הוכיח כי בעזרת טראמפ הוא חזק יותר מכל תרחיש אימה של התחממות הכדור.

זו אגב פעם שנייה בה נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, פוגע במאבק בהתחממות הגלובלית. לא במפתיע, שכן הוא מכנה את הטענה לשינויים אקלימיים כתוצאה מפליטת מזהמים "תרמית". עם תחילת כהונתו השנייה ביטל תקנות המטילות קנסות על יצרניות שמייצרות מכוניות מזהמות מעבר לרף המותר, כמו-גם את תמריץ רכישת החשמליות, שהגיע בימי ביידן ל-7,500 דולר למכונית.

רמת הזיהום של הרכב, נזכיר, עולה במקביל לצריכת הבנזין או הסולר שלו, כולל גזים רעילים שפוגעים לא רק בשכבת האוזון וגוררים להתחממות גלובלית, אלא חלקם גם רעילים לנשימת בני אדם ובעלי חיים אחרים, ומעלים את שיעור התחלואה בסרטן ומחלות נוספות.

לפי טראמפ ודאפי, הסיבה להקלת תקנות הזיהום נובעת מהרצון להוזיל את המכוניות לצרכנים. לפי הממשל, השינוי יחסוך ליצרניות 60.6 מיליארד דולר עד 2031 בתכנון וייצור מכוניות ידידותיות לסביבה, או 1,289 דולר למכונית.

אלא שמבקרי המהלך סבורים שהיצרניות כלל לא יגלגלו את החסכון לצרכן, והוא לא יוביל להוזלה משמעותית, אם בכלל. יותר מכך - המלחמה באיראן הזניקה את מחירי הדלקים, בנזין ודיזל (שעומד על רמת שיא של כל הזמנים - 6.5 דולר לגאלון). פירוש הדבר כי אם המכוניות צורכות יותר דלק, הצרכנים ישלמו הרבה יותר בתחנת הדלק לכל אורך חיי הדגם, כלומר הרבה מעבר לחסכון הפוטנציאלי ברכישת המכונית.

סיבה נוספת לביקורת מגיעה מסין, או ליתר דיוק מהעובדה שמול עולם שמנסה לחסוך בבנזין ומפתח טכנולוגיות הנעה ירוקות, הסרת השוט שהכריח את תעשיית הרכב האמריקנית להשתפר בתחום, תגרום לכך שהיצרניות יהפכו למפגרות טכנולוגית וחשופות עוד יותר לאובדן נתח שוק מחוץ לארה"ב - ובתוכה.

יצרניות הרכב הסיניות, ובמידה מסוימת גם האירופיות, נדרשות לעמוד בתקנים מחמירים וביעדי ייצור של מכוניות חשמליות, ובהתאם מציגות דגמים רבים ומתקדמים יותר ממתחרותיהן האמריקניות.

כדי להבין עד כמה המהלך של טראמפ פופוליסטי ולוקה בראייה קצרת טווח, יש לחזור למקרה אחר בו יצרניות הרכב האמריקאיות איבדו רוכשים באופן בלתי הפיך ליצרניות זרות. זה קרה בתחילת שנות ה-70 עם משבר הנפט, שפרץ בעקבות מלחמת יום כיפור והחרם הערבי שהזניק את מחירי הנפט. הצרכנים בארה"ב נהרו למכוניות חסכוניות וקטנות שליצרניות המקומיות לא היו וכך יצרו לעצמן בעיקר חברות יפניות בסיס כוח צרכני שמחזיק עד היום. על חשבון ענקיות הרכב מדטרויט כמובן.