קריסת מהפיכת החשמל באירופה: ניסיון להציל לפחות מצברים

השאיפות הגדולות של נציבות האיחוד האירופי ליצור תעשיית ייצור מצברים חזקה לרכב חשמלי, כזו שתבלום את התעשייה הסינית הדומיננטית, נתקלות בקרקע המציאות: מפעלים ויוזמות שמוכרזים בקול תרועה רמה קורסים עוד לפני הנחת אבן הפינה, מפעלים קיימים נסגרים וביבשת מתקשים לסגור את פער העלות האדיר מול המעצמה מהמזרח - עד 90% בחלק מהמקרים.

לכן עובדים באיחוד האירופי על תקנות חדשות, שאמורות לעודד ייצור מצברים ביבשת. זאת כחלק מתוכנית "תוצרת אירופה", שמטרתה לחזק את תעשיית ייצור הרכב החשמלי ביבשת, תוך ניסיון לבלום את הכיבוש הסיני אותו מובילות יצרניות כמו MG (שנגחאי אוטומוטיב), BYD ואחרות.

אלא שהרטוריקה הלוחמנית שמגיעה מבירת האיחוד, בריסל, מתנגשת פעם אחר פעם עם המציאות התעשייתית: רק בקיץ האחרון ביטלה פורשה תוכניות להקמת חטיבת "סלפורס" (Cellforce), מי שהייתה אמורה להיות מופקדת על ייצור מצברים ולהפוך לשחקנית מרכזית בשוק, מענה לדומיננטיות ייצור המצברים בסין.

יחד עם ביטול תוכניות לחשמול שורת דגמים והסבת תוכניות חזרה לבנזין, נזנח למעשה פרויקט "תוצרת גרמניה", אחת התקוות הגדולות ביבשת להוצאת התעשייה המובילה באירופה מהמשבר.

זניחת הפרויקט היא מכה לא רק לפורשה, אלא גם לשורה של ספקיות משנה. בראשן גרוב-וורקה, יצרנית כלים מכניים שקיוותה להוכיח באמצעותו את יכולתה לתרום ליצירת בסיס ייצור רחב היקף של מצברים ביבשת.

ואפקט הדומינו של הכרזת פורשה נמשך גם עם פתיחת 2026, עם הכרזות מצד סטלנטיס (פיג'ו-פיאט) ומרצדס על עצירת תוכניות להקמת מפעלי ייצור מצברים באיטליה וגרמניה בהתאמה. במקביל, יצרנית המצברים השוודית נורת'וולט הכריזה על פשיטת רגל, ואיתה נגרסו תוכניות להקמת מפעל ייצור גדול בגרמניה.

לפי גורמים בענף, עלויות הייצור של המצברים באירופה מזנקות כבר לכמעט פי שתיים מאלו הקיימות בסין. בהתחשב בעובדה שהסוללה היא אחד הרכיבים היקרים ביותר ברכב חשמלי, אם לא היקר שבהם, הרי שמדובר בבעיה כמעט בלתי פתירה עבור היצרנים האירופים.

ובכל זאת, תקווה?

למרות המצב הקשה, שגורר איתו ירידה חדה ברווחיות ובתחרותיות של התעשייה האירופית, גל פיטורים וקיצוצי עלויות וביטולי פרויקטים "ירוקים" רבים, יש מי בתעשייה שחושב שלא הכל אבוד. מחקר חדש שפרסם מכון המחקר "T&E" (תחבורה וסביבה), טוען כי עלות הפיכת אירופה למעצמת ייצור מצברים ולדומיננטית בתחום, במידה שתספיק לבלום את העליונות הברורה של הסינים, נמוכה בהרבה מכפי שניתן לחשוב.

לפי דו"ח של המכון, תקנות שיסייעו לפיתוח וייצור מצברים ביבשת, באופן דומה לתקנות שמעניקות הטבות למכוניות המיוצרות בה על-פני תוצרת זרה, יחד עם ייעול בייצור ושימוש נרחב יותר באוטומציה, יכולים להוביל לכך שעלות המצברים לרכב אירופאי תהיה גבוהה ב-500 אירו בלבד, בהשוואה למצברים סיניים. סכום זה, לטענת המכון, עשוי להתקזז ללקוח אף יותר מכך תודות לתמריצי קנייה ממשלתיים.

באיחוד האירופי עובדים בימים אלו על "חוק המאיץ התעשייתי" (IAA), שאמור להיכנס לתוקף בתוך ימים ספורים, לאחר שאישורו הסופי נדחה בגלל השגות של מספר מדינות מהגוש. מטרת החוק להבטיח כי 20% לפחות מההכנסה לנפש באירופה עד 2035, תגיע מייצור בתעשיית הרכב – זאת בעיקר באמצעות תמריצים משמעותיים לרכיבים המיוצרים ביבשת.

בין היתר מכינים באיחוד חבילת תמריצים בגובה 1.8 מיליארד דולר לעידוד ייצור מצברים ורכש של רכב חשמלי חדש. החלטה זו מתכתבת עם מסקנות דו"ח ה-T&E, לפיהן בעיית התחרותיות של אירופה בייצור נובעת לא בהכרח ממחסור בידע מתאים, אלא בעיקר מייצור בכמויות נמוכות מדי.

ככל שמפעל מייצר פחות מצברים, כך עלות הייצור של כל אחד מהם גדולה יותר. וכך נוצרת בעיית הביצה והתרנגולת: הביקוש נמוך כי המכוניות יקרות, המכוניות יקרות כי הביקוש להן נמוך.

לפי הערכת מכון המחקר, העלאת כושר הייצור תביא לצניחה בעלות ייצור כל קילוואט-שעה במצברים – כך שניתן יהיה להגיע לפער של 14 דולר לקוט"ש בלבד בהשוואה למצברים סיניים. פירוש הדבר שיחד עם מכסי מגן ואמצעים, כמו תמריצי קנייה, הפער לטובת הסינים ייסגר לחלוטין.

בהיעדר תמריצים אלו, בתעשיית הרכב יש מי שמזהיר מחזרה על טעות קודמת. אירופה הייתה מעצמת ייצור לוחות סולריים, אך הזנחת התעשייה וחדירת לוחות זולים מסין הובילה לקריסת יצרניות וסגירת מפעלים, עד לחיסולה הכמעט מוחלט של התעשייה.

גורמים בענף הרכב מזכירים גם כי הפתרון של האיחוד חייב להיות שלם הפעם, ולא להתמקד רק במכסי הגנה לבלימת המכוניות הסיניות. כדוגמה, נותנים שם את מפעל פאואר-קו של פולקסווגן בגרמניה, בו מיוצרים מצברים "תוצרת גרמניה", אך מרבית מכונות הייצור מיובאות מאסיה, כך שלמעשה המפעל רק "מארח" את הייצור ולא שולט בהליך הטכנולוגי כולו.

בתעשיית הרכב יש גם מי שמזכירים כי המצב הקיים מקשה על השקעה בייצור חשמליות. במסיבות עיתונאים נפרדות שקיימו ראשי פולקסווגן וסטלנטיס להכרזת התוצאות הכספיות של 2025, הזהירו מנכ"לי הקבוצות כי "המתח בין לחצי עלות קצרי טווח לבין עמידות אסטרטגית ארוכת-טווח", הביאו לכך שביצרניות נאלצו לבטל תוכניות חשמליות, מה שיעזור לרווחיות בהווה אך עשוי לחשוף אותן להפסדים כבדים יותר בהמשך.

באיגוד יצרניות הרכב הגרמניות, ה-VDS, הוסיפו כי נדרשים פתרונות מדינתיים לעלות האנרגיה הגבוהה (בעיקר חשמל בגלל המלחמה המתמשכת באוקראינה) ועלויות ההעסקה, לא רק חוקי סחר, בכדי לבלום את קריסת התעשייה ביבשת.