זה קורה: תוכנית ההגנה האירופית נגד הפלישה הסינית יצאה לדרך

כך תתגונן (או לפחות תנסה) אירופה מפני פלישת יצרניות הרכב הסיניות: נציבות האיחוד האירופאי פרסמה היום (ד') בבריסל את "חוק האצת התעשייה" (IAA), שנועד להגן על תעשייתץ הרכב האירופית במטרה לנסות ולחלצה מהמשבר החריף אליו נקלעה. משבר שבסיסו בחדירת מכוניות סיניות זולות ליבשת, ירידה בביקוש למכוניות אירופיות בסין ומלחמת הסחר עליה הכריז נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.

ה-IAA מגדיר שורת כללים וחוקים לייצור ושיווק מכוניות באירופה, עם מתן עדיפות ברורה למכוניות ידידותיות לסביבה (עם פליטת פחמן דו-חמצני נמוכה) ושמיוצרות ביבשת הישנה. הטבות אלו יכללו תמריצים ותעדוף של מכוניות המיוצרות באירופה בחוזי רכש ממשלתיים במדינות האיחוד, וכן על-ידי צרכנים פרטיים.

כן נקבע שיינתנו תמריצים לייצור אלומיניום, בטון, פלדה וטכנולוגיות אנרגיה שונות – כולל טורבינות רוח, מערכות אלקטרוליזה (ייצור חשמל על-ידי הפרדת מולקולות מים לחמצן ומימן), וכמובן מכוניות חשמליות.

היעד המרכזי של ה-IAA הוא להבטיח שייצור רכב באירופה יחזיק לפחות 20% מהתוצר השנתי ביבשת, לאחר שזה צנח ל-14% בלבד כיום. תעשיית הרכב היא מקור ההכנסות למדינות – והתעסוקה לאזרחים – הגדול ביותר באירופה. הפגיעה בו בשנים האחרונות הביאה לטלטלה כלכלית, משבר פוליטי וחוסר יציבות במספר מדינות, וכמובן קריסה של שלל חברות וספקיות משנה.

לפי התוכנית, התמריצים לייצור באירופה ורכישת מכוניות מקומיות צפוי למנוע פיטורי 600 אלף עובדים בתעשייה ובתעשיות תומכות, בחמש עד עשר השנים הקרובות. בנוסף, הם עשויים לייצר קרוב ל-150 אלף מקומות עבודה בתחומי ייצור אחרים, אנרגיה בעיקר. לפי הערכות המחוקקים, התוכנית תסייע בשימור מגזרים שמהווים כיום כ-15% מסך הייצור ביבשת.

כצפוי, יש גם מתנגדים

התוכנית החדשה, שאישורה נדחה מספר פעמים, בגלל התנגדות מצד חלק ממדינות האיחוד – בגיבוי לובי חלק מהיצרניות – זוכה כצפוי להתנגדות מצד יצרניות שנסמכות על ייצור מחוץ ליבשת. ב.מ.וו ומרצדס למשל התנגדו למהלך, בעוד שרנו – המייצרת חלק ניכר מהמכוניות החשמליות שלה, כולל רכיבים עיקריים, בצרפת – תמכו במהלך.

בסוכנות הידיעות רויטרס מדווחים כי החוק החדש של האיחוד נועד לגייס את כוח הקנייה העצום של המדינות החברות, ששווה לפי נתונים עדכניים יותר משני טריליון אירו, או כ-14 אחוזים מכלל התוצר ביבשת. כוח זה ישמש לרכישת מכוניות שמיוצרות באירופה ויותר מכך, עם רכיבים בשיעור גבוה המיוצרים אף הם ביבשת. כך למשל, מכוניות שמיוצרות באירופה אך משתמשות במנוע חשמלי ומצברים מתוצרת סין, לא יעמדו בדרישות החוק.

בנוסף, הטבות והקלות על ייצור לא יינתנו למפעלים אירופים שנמצאים בבעלות חיצונית של יותר מ-49%, או ששיעור העובדים האירופים בהם נמוך מ-50%. בדומה לדרישות בסין – למתן ידע בייצור, בתמורה לאישור הקמת מפעל של יצרנית זרה – יצרניות שירצו להקים בסיס ייצור באירופה וליהנות מהתמריצים הקבועים בחוק, יידרשו לתת גישה לטכנולוגיית הייצור לשותפה האירופית שתשלוט כאמור ב-51% מהמיזם.

זו תגובה אירופית ברורה לתקנות שהובילו לכך שהיצרניות האמריקאיות ואירופיות לימדו למעשה את הסינים כיצד לייצר בשטחם מכוניות, רק כדי להיזרק לאחר מכן בחלק מהמקרים ולגלות כי הסינים משתמשים באותה טכנולוגיה כדי להתחרות בהם באירופה וארה"ב.

עם פרסום החוק בבריסל, הוא עובר כעת לאישור סופי על-ידי הפרלמנט האירופאי. פירוש הדבר כי בהינתן לחץ מספק, ייתכנו בו עוד שינויים עד ליישומו הסופי. בין הצעות הפשרה שעלו כבר כעת, בצרפת למשל מבקשים להחילו רק על מדינות ה-EU27, נורווגיה, איסלנד וליכטנשטיין. בגרמניה מבקשים להרחיב את דרישת החוק גם לבריטניה, למרות שזו עזבה זה מכבר את האיחוד האירופי.