בקצרה:
- בוטלו התוכניות של פולקסווגן ורנו לרכב חשמלי קטן וזול
- רנו תסתדר עם המשך פיתוח טווינגו חשמלית
- פולקסווגן תיאלץ למצוא פרטנרית, אולי סינית
שוב מחפשות עזרה: מזה כמה חודשים שפולקסווגן ורנו מנהלות משא ומתן לקראת גיבוש הסכם שיתוף פעולה לבניית רכב חשמלי קטן ומוזל. אבל על פי פרסום באוטומוטיב ניוז, המגעים עלו על שרטון, הופסקו והשת"פ לא יתקיים.
בהקשר זה ראוי לזכור כי רנו נמצא בשלבים מתקדמים יותר מהגרמנים לקראת השקת רכב חשמלי עירוני קטן, וכבר לפני כחצי שנה חשפה איורים ומידע ראשוני על הדור הבא של טווינגו חשמלי. הוא צפוי לצאת לשוק ב-2026 ולהתמודד בגזרת מחיר של 20 אלף יורו שבו נמצא בעיקר מתחרים סיניים וגם את סיטרואן e-C3 ודאצ'יה ספרינג (אף הוא מבית רנו).
אלא שלמרות זאת, גם רנו מעוניינת להוזיל עלויות פיתוח עתידיות, ולפני שלושה חודשים אף פורסם ביומון איל מסג'רו, כי ממשלת צרפת מנסה לשדך בין רנו לסטלנטיס מכוח העובדה כי הממשלה היא בעלת המניות העיקרית ברנו ובמקביל גם מחזיקה בנתח מקונצרן סטלנטיס.
פולקסווגן לעומת זאת נמצאת בשלב פחות מתקדם בפיתוח רכב עירוני חשמלי זול לשוק האירופי, אבל מתקדמת יותר כשמדובר במכוניות גדולות יותר. לפני כשנה רקמה שיתוף פעולה עם אקספנג לבניית שני דגמים חשמליים, כשבמקביל אודי משתפת פעולה עם SAIC (שנגחאי אוטומוטיב), בעלת הבית של MG, מקסוס ועוד, לפיתוח פלטפורמה חשמלית חדשה שתשרת מספר דגמים.
גם במקרה של פולקסווגן וגם במקרה של אודי, המיקוד הוא השוק הסיני בלבד כך שזה לא בטוח שיעזור לה באירופה, ובוודאי שלא בתחום המכוניות הקטנות.
מה אנחנו חושבים: החששות של יצרניות הרכב המערביות מפני היצרניות הסיניות הצעירות מוצדקים, גוברים מיום ליום ודוחפים אותן לפתרונות שיוזילו עלויות. במישור הלוביסטי הן מנסות לשכנע רגולטורים להטיל מכסים מגבילים, להחמיר תקני זיהום, ובמישור הפיננסי לחפש שותפויות.
יש לזכור כי להבדיל ממכוניות גדולות בעלות מרווח רווח נאה, מכוניות קטנות אינן דיווחיות במידה דומה, והקרב על כל אירו משמעותי. ובהקשר זה, אפשר לומר שהמרוויחה מההתפתחות האחרונה היא דווקא רנו, פחות פולקסווגן.