רק לפני כחודש מסר אילון מאסק את טנדר הסייבר-טראק השנוי במחלוקת של טסלה לרוכש מאושר ראשון. חודש מוקדם יותר, כך מזכירים ברויטרס, הוא טען כי במהלך 2025 יגיע לקצב מסירות של כרבע מיליון טנדרים בשנה, זאת כתגובה לשאלה תוך כמה זמן יצליח לספק את הרכב לשני מיליון האמריקאים שהזמינו אחד.
למעשה, מאסק הודה כי גם בתחזית האופטימית ביותר עם ביטול של מחצית מההזמנות, לא יצליח לחסל את רשימת ההמתנה הקיימת היום, תוך פחות מחמש שנים.
לדברי רויטרס, הסיבה לכך היא סוללת 4680 המתקדמת של היצרנית, בה נעשה שימוש בטנדר בעל המראה הלא קונוונציונלי. סוללת 'מעטפת יבשה' אותה מייצרים כיום במפעל גיגה בטקסס. הקצב כיום מאפשר לצייד רק 24 אלף טנדרים בסוללה הזו מדי שנה.
בכך מגביל ייצור הסוללה את קצב מסירות הטנדר לעשירית בלבד מתכניותיו של מאסק. אם לא ימצא פתרון שיאיץ את קצב הייצור, או שהסוללה תיוצר גם על ידי חברה אחרת וכמובן האפשרות שיעשה שימוש בסוללה מסוג שונה, לא ניתן יהיה לספק רבע מיליון טנדרים בשנה. כך אמרו לרויטרס מספר גורמים המעורבים בתהליך הייצור בטסלה. יש לציין שברויטרס התבססו גם על נתונים פומביים של טסלה, בנוסף לנתונים שסיעפקו מקורות שונים בחברה.
באוטומוטיב ניוז מזכירים כי השימוש בטכנולוגיה 'יבשה' עמד בבסיס ההנחה וההערכה של טסלה עוד ב-2020 כי תוכל לייצר סוללות במחצית מהסכום הנדרש לכך בשיטת הציפוי הרטוב של האלקטרודות, ולהשלים את התהליך בזמן מופחת. עוד העריכו כי בשיטה זו ניתן יהיה לקצץ בעלויות ולשמור על מפעלים קטנים וידידותיים יותר לסביבה מבחינת פליטת מזהמים.
ואחרי הכל, נזכיר גם כי מאסק המוכר בתעשייה בהבטחותיו מרחיקות הלכת, הנוגעות בדרך כלל למועדי השקת מוצר בהם אינו מסוגל לעמוד, הוכיח עד היום כי גם אם זה לוקח לו יותר זמן מכפי שהבטיח, הוא מצליח לספק את הסחורה. באיחור ניכר, אבל מבלי לתת לכך להעיב על השמחה. ועשרות אם לא מאות מיליוני מעריצי המותג הם הוכחה לכך.