מלבד ההשפעה הברורה על מחירי הדלק, בתעשיית הרכב העולמית מודאגים מבעיות נוספות אותן המלחמה באיראן עלולה להערים. שוק הרכב האיראני, שבו נמכרו בשנה החולפת כ-1.2 מיליון מכוניות, ספג כמובן פגיעה משמעותית - אם כי הוא נשלט בעיקר על-ידי יצרניות מקומיות, לצד יצרנים סינים כמו צ'רי, צ'אנגן ו-JAC.

מלבד זאת, סגירת מיצרי הורמוז - או לכל הפחות האיום הברור על תנועת כלי השיט באיזור - עלולה להשפיע גם על כמה מהשווקים הגדולים הנוספים במזרח התיכון, בהם ערב הסעודית, כוויית, איחוד האמירויות, קטאר, בחריין ועוד.
במקרה של ערב הסעודית ישנה חלופה בדמות נמלי הים האדום, אך אלה יגרמו במישרין להתייקרות התובלה עבור תוצרת מהמזרח, בעוד יתר המדינות בסביבה נשענות באופן בלעדי על תעבורת אוניות במפרץ הפרסי.
בשנים האחרונות הפכה סין לשחקנית גדולה במיוחד במדינות המזרח התיכון. למעשה, מתוך 8.3 מיליון מכוניות שיוצאו מסין בשנה שעברה, 1.4 מיליון מכוניות שווקו במזרח התיכון - בין היתר על-ידי צ'רי, SAIC, צ'אנגן וג'ילי, אך גם ממפעלים של יונדאי וטויוטה הממוקמים בסין.
הודו היא נפגעת אפשרית נוספת מהמצב הבטחוני, שכן רבע משווי הייצוא של תעשיית הרכב ההודית מיועד למזרח התיכון - בעיקר לערב הסעודית. מחצית מהייצוא של יונדאי מהשוק ההודי, בשווי 1.8 מיליארד דולר, יועדה למדינות המפרץ. ניסאן, סוזוקי וטויוטה יצאו מכוניות בשווי כולל של כ-1.2 מיליארד דולר מהודו למזרח התיכון, יצוא שכעת נמצא בסכנה.

קיה ויונדאי ייצאו מדרום קוריאה מכוניות בשווי 5.3 מיליארד דולר לשווקים הגדולים במזרח התיכון, בעוד טויוטה ייצאה מיפן לא פחות מ-320 אלף מכוניות למזרח התיכון - רובן מדגמים יקרים יחסית כמו לנד קרוזר והיילקס. על פי דיווחים בניקיי היפני, טויוטה כבר החליטה לצמצם ייצור של 40 אלף מכוניות כתוצאה ישירה של המלחמה באיראן.
בנוסף, ישנן יצרניות שעלולות להיפגע באופן משמעותי מעליית מחירי הדלק - בהן סטלנטיס, שכבר היום מתקשה להתמודד בארה"ב מול יצרניות יפניות וקוריאניות שמציעות ליין רחב של דגמים היברידיים, ועליה של מחירי הדלק תעביר לקוחות רבים להנעות החסכוניות יותר.
הקושי של סטלנטיס במכירת חשמליות בשוק האירופי עלול אף הוא להחמיר את מצבה, במקרה של עליה ממושכת במחירי הדלק.