הגרמנים לא אוהבים סיניות, למרות קמפיינים במיליארדים
הגרמנים לא אוהבים סיניות, למרות קמפיינים במיליארדים
למרות שהיצרניות הסיניות משקיעות מיליארדי אירו בקמפיינים שיווקיים נוצצים, רוכשי מכוניות בגרמניה ממשיכים להפנות את הגב למכוניות סיניות – מלבד יצרנית אחת שהשקיעה במקום הנכון
בעוד בישראל התמכרנו סופית למכוניות מתוצרת סין ונתח השוק שלהן חוצה את 40 האחוז, בשוק ותעשיית הרכב הגדולים באירופה ממשיכים להתעלם מהן. סקר שערך מכון סיווי יחד עם עיתון האוטומובילווכה הגרמני, מצא כי גם בתום שנים של השקעה בשיווק, הצרכן הגרמני הממוצע פשוט לא מכיר את המותגים הסיניים.
הסקר שכלל 5,000 נשאלים ברחבי גרמניה, מצא שמותגים סיניים רבים סובלים מרמת חשיפה נמוכה במיוחד: רק 1% מהנסקרים הכירו את מותג דיפאל של צ'אנגאן, למרות קמפיין פרסום אדיר של המותג שנאמד בעשרות מיליוני אירו. אחוז זהה הכיר את אומודה וג'אקו של צ'רי. בהקשר זה ראוי להזכיר כי ג'אקו הוא ב-2026 מותג הרכב הנמכר ביותר, לפני מותגים ותיקים ומבוססים כמו טויוטה, יונדאי וקיה. באנגליה למשל, ג'אקו 7 הוא הרכב הנמכר ביותר.
את מותגי וויה ואורה של גרייטוול מכירים רק 5% מהגרמנים, ואילו את ליפמוטור מכירים 11% בלבד. הסקר מצא כי אפילו מותגים ותיקים יחסית, כמו MG – שהוקמה על חורבות מותג בריטי ותיק – ולינק אנד קו, שפועלת בגרמניה כבר חמש שנים, לא נהנים מרמת מודעות גבוהה במיוחד. את הראשון הכירו רק כרבע מהנסקרים, בעוד שאת לינק אנד קו – מותג של ג'ילי שחולק מכלולים עם וולוו – הכירו 11% בלבד.
"ייתכן שצרכנים רבים שמעו על יצרניות סיניות, אבל רק מעטים יכולים למנות שמות של אלו בלי עזרה", כך הסביר מרטין פאסנאכט, פרופסור לשיווק בביה"ס לינהול WHU-אוטו ביישהיים בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס. "השקעה בתקשורת דיגיטלית אינה מספיקה. ניהול מותג הפך למורכב, וכך גם הפתרונות", כך פאסנאכט, שמבקר את ההחלטה של חלק מהיצרניות הסיניות להשקיע בקמפיין דיגיטלי, מבלי להשלים אותו עם יוזמות קהילתיות ומסעות פרסום טלוויזיוניים.
המותגים הסיניים סובלים לטענת עורכי הסקר מאתגר כפול: הם אינם מוכרים על-ידי הקהל המקומי, ובנוסף הם מתחרים במותגים מקומיים מבוססים ואהובים כמו פולקסווגן, אופל, ב.מ.וו ומרצדס. בנוסף תוהה פאסנאכט, "לא הבנתי מעולם מדוע יצרניות סיניות מתמחרות את המכוניות שלהם כל-כך גבוה בגרמניה, בשעה שהן זולות משמעותית בסין". לדבריו, מותגים עם רמת מודעות צרכנית כה נמוכה, חייבים להתחרות באמצעות מחירים נמוכים.
לפי עורכי הסקר, כדי שמותג יצליח, הוא צריך ליהנות מרמת הכרה של 20% לפחות מצד הצרכנים. יותר מכך, הצרכנים צריכים לא רק להכיר את המותג, אלא גם לשייך אליו קונוטציות חיוביות – ולפחות לפי שעה נראה שהתעשייה הסינית עדיין רחוקה מלהשיג את היעד הזה בגרמניה. הישראלים, כך נראה, היו קלים הרבה יותר לשכנוע. גם הרוסים אגב, שם תופסים מותגים סיניים כ-60% משוק הרכב החדש, בין היתר כתוצאה מהפסקת הפעילות של מותגים מערביים המחרימים את המדינה מאז הפלישה לאוקראינה.
ברוסיה מכוניות סיניות נמכרות בגלל שאין סנקציות ובגלל שיש יכולת של העברת כספים מרוסיה לסין ובחזרה. המעבר למכוניות סיניות שם קשור למלחמה עם אוקראינה והסנקציות על הכלכלה הרוסית מצד מדינות המערב.
בישראל קופצים כמו עדר על כל טרנד חדש, ומאמינים לכל פרסומת מטופשת ברשת או בטלוויזיה, לכן הישראלי משלם פי מחירים מטורפים על רכב סיני שלא שווה חצי מהמחיר שלו. בגרמניה בניגוד לישראל מבינים ברכבים.
בגרמניה ואירופה יש מותגים שלהם אז ברור שיותר קשה להם להכניס סיניות, אבל במה סקודה למשל יותר טובה מצ׳רי, זו חברה שסובלת מבעיות אמינות גבוהות. הצרכן הישראלי בגלל דלק יקר ובגלל שאירופאיות עם אבזור נורא יקרות בחר בסיניות יותר זולות ומאובזרות וחסכוניות. אמינות לא פחות תהיה מסקודה וכל השאר
תמשיכו לקנות רכבים סיניים שימשיכו לממן את האיראנים, לקנות מהם נפט ולספק להם מע' נשק נגד המטוסים שלנו. כבר לא מדבר על פוטנציאל הריגול.. לא סתם אסור להכנס עם רכב סיני לבסיסי צה"ל.