בקצרה:
- בשנתיים האחרונות יובאו לישראל למעלה מ-600 אלף כלי רכב
- אלה העשירו את קופת המדינה ב-30 מיליארד שקל מיסים
- חשוב לזכור: המס הממוצע עלה ב-15% בשנה האחרונה
ממשיכים לחלוב את הפרה: שוק הרכב אחראי במשך השנים לנתח לא מבוטל מהכנסות המדינה, עם שילוב בין מיסי קנייה מהגבוהים בעולם, מכס, מע"מ וכמובן שאר מיסים שנגבים לאחר מועד הרכישה, בהם מיסוי גבוה על דלק, אגרות רישוי ועוד.
כל זאת בזמן שרשות המיסים מצהירה על ירידה עקבית באחוז המס הממוצע על מכונית חדשה, פועל יוצא של הטבות שונות שניתנו במהלך השנים. הצהרה רחוקה מלהיות מדויקת, שכן גובה המס הממוצע שמשלם רוכש רכב נמצא דווקא בעלייה מתמדת, ובהתאם גם הכנסות המדינה ממיסים על רכב חדש.
אם במחצית השניה של שנות ה-90 הסתפקה מדינת ישראל במיסי קניה ומכס בגובה 8 מיליארד שקל בשנה, הרי שבעשורים הבאים עלו ההכנסות ממיסוי ל-9.5 מיליארד שקלים בין השנים 2001-2010, המשיכו לטפס ל-11.2 מיליארד שקלים בשנים 2011-2020 וזינקו ל-15.3 מיליארד שקלים בשנתיים האחרונות.
זאת למרות הגידול העצום בשיעור כלי הרכב החשמליים בתקופה הזו, דגמים שנהנו ממיסוי מופחת - הטבה שהמדינה מעוניינת לצמצם משמעותית בשל החשש מ"אובדן הכנסות". סביר להניח שכל אזרח בישראל יאחל לעצמו אובדן הכנסות שכזה.
משלמים יותר על כל מכונית: בשנים 2022-2023 יובאו לישראל בסך הכל 612 אלף כלי רכב חדשים, שאחראים להכנסות מדינה של 30 מיליארד שקלים. בשנת 2022 עמד שיעור מס הקניה והמכס על 45.5 אלף שקל לכל רכב בממוצע, וב-2023 מכן זינק הסכום ב-15% ועמד על 52.3 אלף שקל. לטענת רשות המיסים, העליה נובעת מצמצום הטבות המס לרכב חשמלי והיברידי-נטען, וכן בשל התייקרות בעלויות הייצור וההובלה של כלי הרכב.
נזכיר כי המספרים האסטרונומיים האלו לא כוללים כמה מיליארדים נוספים ששולמו כמע"מ, לצד אגרות רישוי בגובה אלפי שקלים שנדרש כל רוכש רכב לשלם עוד לפני שנסע אפילו מטר אחד.
הטריק של היבואנים: נתון מעניין נוסף שחושפת רשות המיסים נוגע לכמות כלי הרכב אותם "אוגרים" היבואנים במחסנים בסוף כל שנה, לקראת עליות המס שמתרחשות בדרך כלל בחודש ינואר. זאת מכיוון שהמס יכול להיות משולם במועד הגעת הרכב לישראל, ללא קשר למועד בו ירכוש אותו הצרכן. וכך משולם מס נמוך יחסית על ידי היבואן, שמותיר בידו את הפער לאחר עליית המס שמגיעה בינואר.
בסוף שנת 2022 הצטבר בישראל מלאי עודף של 52 אלף כלי רכב, ואילו בסוף 2023 - למרות קשיי היבוא והגבלות החות'ים על נתיבי השיט בים האדום, הצליחו היבואנים לצבור מלאי של 48 אלף כלי רכב - 65% מתוכם הם חשמליים והיברידיים-נטענים.
ההטעיה של המדינה: לצד הנתונים על עליה עקבית בהיקפי המס אותם גובה המדינה מהנהג הישראלי, מציגה רשות המיסים שורת טיעונים והצדקות לעליה המתוכננת במיסוי על כלי רכב חשמליים.
ראשית, הסבירו ברשות המיסים כי מס הקניה נועד "להכווין יבוא כלי רכב לתחומים בעלי נזקים חיצוניים מופחתים, בפרט בתחום זיהום האוויר והתאונות" - מה שמסביר את הצורך במתן הטבות מס לכלי רכב חשמליים, אבל סותר למשל את הפטור המוחלט ממיסים לאופניים חשמליים, שברכיבה עליהם נהרגו אשתקד 28 רוכבים. אגב, גם טרקטורונים נהנים מהטבות ניכרות במס הקניה, למרות פגיעותם של כלים אלו בתאונות דרכים.
את הצמצום בהטבות המס לכלי רכב חשמליים, הסבירו בכך שבתחילת הדרך היה מדובר ב'מוצר ינוקא' ורכישתו לוותה ב"חשש צרכני בהיבטים של טווח נסיעה, פריסת עמדות טעינה, חששות מקרינה, אי ודאות לעניין עלות הטיפולים ואורך חיי סוללה ושמירת הערך". לדברי רשות המיסים, "ממצב זה עברנו, במעבר חד, למצב בו אנשים מוכנים לחכות חודשים ארוכים כדי לקבל את הרכב החשמלי שהזמינו".
ואלה כבר טענות משוללות בסיס עובדתי. חששות הנוגעים לטווח נסיעה ובוודאי על אורך חיי הסוללה ושמירת הערך, עדיין מהוות חלק משמעותי בשיקולים על קניית רכב חשמלי. וזמני ההמתנה הממושכים לכלי רכב חשמליים היו קיימים בעיקר לפני שנתיים-שלוש, כאשר המיסוי היה נמוך ומשבר הקורונה פגע בשרשרת היצור והאספקה.
אלא שדווקא בתקופה הנוכחית זמני ההמתנה קצרים מאוד, וההיצע לא פעם גובר על הביקוש - כפי שיעידו מבצעים והנחות שמעניקים יבואני רכב רבים.
טענה נוספת שהציגו ברשות המיסים נוגעת להוזלה במחירי הסוללות, תהליך שהחל לדבריהם ב-2008 ונמשך עד לימים אלו. אלא שגם ברשות המיסים מודים, בפרק אחר של הדו"ח, כי כלי רכב חשמליים עדיין יקרים יותר לרכישה מכלי רכב מקבילים עם מנוע בנזין - ולכן הצורך במתן הטבות מס לא אמור להשתנות.
עוד טוענים ברשות המיסים כי "הציבור התגבר על החששות הקשורים לרכישת רכב חשמלי" וכי "בניגוד להערכות מוקדמות, התקנת עמדות טעינה פרטיות מתאפשרת לא רק בדירות צמודות קרקע אלא גם בבתים רבי קומות".
גם טענה זו מעולם לא הושמעה על ידי גורם רציני בענף, שכן כבר בתחילת דרכם של כלי הרכב החשמליים עסקו חברות הטעינה בהתקנת עמדות בבתים משותפים, וגם הח"מ התקין עמדת טעינה בבית משותף כבר לפני למעלה מעשור.
ואדרבא, אם כלי הרכב החשמליים לא פונים לקהל מצומצם של בעלי בתים פרטיים, אלא מתאימים גם למרבית הישראלים שמתגוררים בבתים משותפים - הרי שנדרש מאמץ נוסף על מנת להעמיק את החדירה של כלי הרכב החשמליים לשוק הישראלי, שכן הפוטנציאל גדול משמעותית.
מה אנחנו חושבים: מדינת ישראל, באמצעות רשות המיסים, התמכרה להכנסות הקלות המגיעות ממיסוי כלי הרכב. וגם כאשר ההכנסות זינקו משנה לשנה, והגיעו לשיא של כל הזמנים בשנתיים האחרונות, ניסו ברשות המיסים להגדיל את ההכנסות עוד יותר באמצעות צמצום הטבות המס לכלי רכב חשמליים - על חשבון הגברת הזיהום במרכזי הערים, ומבלי להציג את המחיר בהיבטים של תחלואה, למשל.
אין ספק שכלי רכב חשמליים הם לא הפתרון לכל בעיות התחבורה של העולם, ואת הבעיות המוכרות של הגודש בכבישים, תאונות הדרכים או המחסור במקומות חניה הם לא מסוגלים לפתור. לכן הם צריכים לשאת בנטל המס, גם אם לא במידה זהה לכלי רכב מזהמים - אז לפחות בשיעור כזה שיבטא את העלויות הנלוות לשימוש בהם.
אך הטענות שמציגה כאן רשות המיסים, בנוגע להיעדר הצורך בעידוד רכישה של כלי רכב חשמליים, סובלות מחוסר דיוק עד כדי מופרכות בחלק מהמקרים. ואם הנהירה לכלי רכב חשמליים לא הקטינה את נטל המס שמשלמים רוכשי הרכב בישראל, אלא אפילו הגדילה אותו כפי שטוענת רשות המיסים בעצמה, אז יתכן ומדינת ישראל צריכה לחפש מקורות תקציביים אחרים לטובת צמצום הגירעון התופח, במקום לפנות שוב ושוב לפתרון הקל ביותר.
פורסם לראשונה ב- 01.05.24
למאמר זה התפרסמו 71 תגובות