דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

לפני שתצביעו: האם העיר שלכם מוכנה למכוניות חשמליות?

Getting your Trinity Audio player ready...

בקצרה:

  • בדקנו את כמות עמדות הטעינה בכל עיר בישראל
  • התוצאות מפתיעות מאוד, ובכל מקרה - אינן מספקות
  • דווקא במועצות האזוריות יש עמדות בשפע

רגע לפני שאתם ניגשים לבחור את ראש הרשות הבא שלכם, ואחרי שבחנתם את מצב הגינון, החינוך והשירותים החברתיים ביישוב, יש עוד שאלה אחת שכדאי לתת עליה את הדעת, במיוחד אם יש לכם רכב חשמלי או אם אתם שוקלים לרכוש אחד כזה בשנים הקרובות: פריסת עמדות הטעינה.

למרות שחלק לא מבוטל מהעמדות נמצאות בשטחים פרטיים של מתחמים מסחריים או תחנות דלק, יש לא מעט רשויות שהשקיעו בשנים האחרונות סכומים נכבדים במטרה לספק לתושביהן תשתיות טעינה ראויות במרחב הציבורי. ויש בכך היגיון, שכן המעבר לרכב חשמלי אולי לא יפתור באחת את כל בעיות האקלים של העולם, אך הוא בהחלט ישפר את מצב זיהום האוויר במרכזי הרשויות, מה שישפיע לטובה על בריאות התושבים וגם על רמת השקט ברחובות.

המועצות האזוריות עם מספר עמדות הטעינה הגבוה ביותר

בסיוע אפליקציית "גריבו", שממפה את עמדות הטעינה בישראל, ובסיוע ג'ילי גאומטרי C בה אנחנו נעזרים כבר מספר חודשים בבדיקת מוכנות המדינה למעבר לרכב חשמלי, בחנו את פריסת עמדות הטעינה ב-100 היישובים הגדולים בישראל - רובם המוחלט עירוניים - ואת הנתונים הצלבנו עם מרשם האוכלוסין שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זאת במטרה לברר כמה עמדות מציעות רשויות לתושביהן.

שימו לב, הנתונים בטבלה מתייחסים לכמות תחנות הטעינה, שברובן יש יותר משקע טעינה אחד. על פי נתוני "גריבו", בישראל יש כיום כ-4,000 שקעים לטעינה איטית, ועוד כ-1,000 שקעים לטעינה מהירה.

הערים עם מספר עמדות הטעינה הקטן ביותר לתושב

ועכשיו, לתוצאות

והן מפתיעות, כמעט תמיד. כך למשל, לא הופתענו למצוא כמות גבוהה של עמדות בערים חזקות מבחינה סוציואקונומית כמו רעננה, הרצליה, תל אביב ורמת השרון; ולא הופתענו לגלות שבפריפריה יש פחות עמדות, ובפער משמעותי. לא הופתענו גם מכך שאילת היא העיר שמציעה את מספר העמדות הגדול ביותר, שכן אלו מיועדות ברובן לאורחי המלונות ולא בהכרח לתושבי העיר.

הערים עם מספר עמדות הטעינה הגבוה ביותר לתושב

אבל כן הופתענו למצוא כמה רשויות קטנות יחסית, ולא בהכרח עשירות במיוחד, שהשקיעו בפריסת עמדות הטעינה - למשל גדרה, אריאל, נוף הגליל או טירת כרמל. מהעבר השני, הופתענו למצוא כמות נמוכה מאוד של עמדות טעינה בערים גדולות יחסית כמו בת ים, לוד או בני ברק. גם גבעתיים המבוססת הפתיעה לרעה, כמו גם באר יעקב המתפתחת.

התאכזבנו לגלות שכמו בתחומים רבים אחרים, הרשויות במגזר הערבי נותרו הרחק מאחור. ברשימת מאה היישובים הגדולים בישראל יש 21 רשויות מקומיות ללא עמדות טעינה כלל - מתוכן 18 רשויות ערביות. ובטבלת 15 היישובים עם מספר העמדות הנמוך ביותר לנפש, מאלו שבכלל יש בהם עמדות, יש גם כן נוכחות בולטת ליישובי המגזר ולערים המעורבות.

ומה לגבי ערים נוספות? ירושלים נמצאת במקום ה-57 הלא מאוד מחמיא בין הרשויות, עם 0.8 תחנות טעינה לכל 10,000 תושבים, כמו בית שמש, מעלה אדומים, עכו ואשקלון. בחיפה המצב טוב יותר עם 2.4 תחנות טעינה לכל 10,000 תושבים (מקום 17) נתון זהה לזה של טבריה. בראשון לציון יש 1.3, בפתח תקווה ובחולון 1.1, נתניה ומודיעין עילית עם 1.4, אשדוד, נהריה ואור יהודה עם 1.5 ובאר שבע עם 0.7 בלבד - כמו קריית גת וכפר יונה.

במועצות האזוריות, לעומת זאת, המצב טוב בהרבה - על אף שתושביהן גרים בדרך כלל בבתים פרטיים ויכולים להתקין עמדת טעינה בחניה הביתית. המועצה האזורית הזעירה תמר, שבשטחה נמצאים המלונות של ים המלח, נהנית מפריסת עמדות מרשימה - וכך גם מרבית המועצות האחרות, עם יתרון ברור לאזור הדרום והערבה בשל הדרישה לעמדות בדרך לאילת.

בצפון המצב מעט פחות טוב, בעיקר במועצה האזורית גולן שמתפרסת על פני שטח עצום, במועצה האזורית מטה אשר שמאוכלסת בצפיפות יחסית ובמועצות גלבוע וגליל תחתון. בשטח המועצה האזורית שומרון - אחת הגדולות בישראל - יש עמדת טעינה אחת בלבד, וכך גם במועצות הקטנות מרחבים ושדות דן.

למאמר זה התפרסמו 19 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

תגובות לכתבה

חזור למעלה