דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

את ממש מוכרת לי מפעם

Getting your Trinity Audio player ready...

 עיצובי רטרו הם לא דבר חדש בתעשיית הרכב. למרות שבידול עיצובי של ממש בין היצרנים החל רק אחרי מלחמת העולם השנייה, כבר באמצע שנות ה-60 הופיעו בבריטניה דגמים שנראו כאילו הגיעו משנות ה-20 וה-30.

יצרנים יפניים כמו ניסאן וטויוטה הציגו דגמים בעיצוב נוסטלגי החל מאמצע שנות ה-80, אבל נדמה שפריצת הדרך האמיתית התרחשה רק כאשר פולקסווגן הציגה חיפושית חדשה ב-1998, ממשיכת דרך לדגם המקורי שהחזיק מעמד לא פחות מ-65 שנה והפך לאחד הדגמים הנמכרים בהיסטוריה. אגב, פולקסווגן לא הייתה בטוחה עד כמה זה יצליח, ולכן החזיקה את החיפושית הענתיקה בייצור עוד 5 שנים. ליתר ביטחון.

זמן קצר לאחר מכן הופיעה מיני קופר החדשה. הבריטית הקטנה והמאוד חכמה חזרה לחיים תחת כנפיה של ב.מ.וו שרכשה אותה, בקאמבק היסטורי שנמשך עד ימינו ויימשך עוד זמן רב, עם ארבעה דורות של עיצוב מן העבר. כולל הפנסים העגולים, הממדים הקטנים, דגל בריטניה בתוך יחידת התאורה ומסך מגע עגול במרכז תא הנוסעים, תזכורת למד המהירות הישן של מיני מיינור ההיא, מסוף שנות ה-50. היום גם עם הנעה חשמלית, איך לא.

גם פיאט רכבה על גל הנוסטלגיה ההוא וב-2007 הציגה 500 חדשה. חצי מאה אחרי שגרסת המקור הצילה את החברה האיטלקית מקריסה לאחר מלחמת העולם השנייה. וכמו ההיא שהתגייסה לחלץ, גם היורשת המודרנית והסטייליסטית שלה הצילה את המותג מאבדון. ולאחר מכן זכתה לשלל גרסאות יצירתיות, החל ממיניוואן בשם 500L, דרך רכב פנאי בשם 500X ועד לגרסת אבארט ספורטיבית.

אחרונה ברשימה היא רנו 5, שלפני שנתיים חזרה לחיים בגרסה חשמלית מודרנית, אחרי ארבע שנות תכנון ואינספור שמועות וטיזרים שליוו את ההשקה. ה-5 החדשה, עם עיצוב רטרו קסום משכה לא מעט תשומת לב, בעיקר מלקוחות שזוכרים לטובה את גרסאות המקור משנות ה-70 וה-80.

אבל בשונה מהחיפושית, מהמיני או מפיאט 500, שהיו מכוניות נישה מסוגננות שפנו לקהל חובב סטייל ונמכרו במחירים גבוהים יחסית, רנו 5 הגיעה לעולם עם יעוד אחר: היא הייתה צריכה להציל את רנו מציפורניהן של היצרניות הסיניות, שהתחילו להגיע לאירופה עם דגמים חשמליים במחירים שאף יצרנית מערבית לא יכלה להתחרות בהם. ואם אי אפשר להציע לצרכן מוצר משתלם יותר, אז למה שלא נמכור לו מוצר מרגש יותר?

רנו 5 החדשה הפכה ללהיט מכירות היסטרי, ובתוך זמן קצר הפכה הנוסטלגיה לתוכנית העבודה העיקרית של יצרני הרכב האירופים. את הפירות הראשונים של זה פגשנו בתערוכת הרכב הבינלאומית של פריז, שם כמעט כל היצרנים האירופיים הציגו דגמי רטרו. רובם תחת ההגדרה 'דגמי קונספט', מה שאפשר למעצבים להתפרע כמעט ללא גבולות. דגמי הייצור הסדרתיים יופיעו בשנים הקרובות, ויאתגרו את המהנדסים שיצטרכו לשמור על עקרונות של אווירודינמיקה, יעילות ובטיחות, בתוך מרכב שעוצב באמצע המאה הקודמת. הנה הן.

סיטרואן דה שבו

  • המקור: להיט מכירות לחקלאי אירופה מ-1948 ועד 1990
  • החדש: חשמלית קטנטנה למרכזי הערים במחיר מוזל

הדה-שבו המקורית תוכננה עוד לפני מלחמת העולם השנייה, אך אבות הטיפוס הבודדים שיוצרו הוחבאו באסמים כדי שלא יפלו לידי הנאצים, והייצור הסדרתי התחיל רק בתום המלחמה. היא נועדה לספק ניידות לאוכלוסייה הכפרית בצרפת, וסיפקה נוחות גבוהה שאפשרה לאיכרים להוביל תבניות ביצים מהמשק אל הכפר, דרך שבילים זרועי מהמורות, מבלי לשבור אותן. היום כבר אף אחד לא מוביל ביצים בסיטרואן, אבל הנוחות הפכה לסימן ההיכר של המותג הצרפתי.

החדשה דומה להפליא לגרסת המקור, ואפילו קצרה ממנה ב-10 ס"מ. היא גם מוסיפה כמה אלמנטים ייחודיים כמו תא אחסון מרכזי שהוא למעשה סלסלת פיקניק נשלפת עשויה קש, מסך מגע מרובע בגודל "8 עם גרפיקה בהשראת ספרי קומיקס, ומערכת שמע בסיסית עם מתגי מתכת פשוטים.

ההנעה תהיה חשמלית בלבד, וניתן לצפות לטווח צנוע של 300 ק"מ או פחות מכך. מחיר היעד המוצהר עומד על 15 אלף אירו בלבד, אך אל תמהרו לאולמות התצוגה: היא תגיע לייצור רק בעוד שנתיים.

פיאט מולטיפלה

  • המקור: מיניוואן שימושי שנראה כמו צפרדע
  • החדש: שילוב יצירתי בין מיניוואן לטנדר

רבים זוכרים עד היום את המולטיפלה מסוף שנות ה-90, עם שישה מושבים בשתי שורות ועיצוב שנוי במחלוקת, כי לא יפה לכנות מכונית כה מושקעת "מכוערת". אבל המולטיפלה המקורית הופיעה בכלל בשנות ה-50, כמכונית מיני משפחתית עם מבנה דלתות ייחודי (קדמיות שנפתחו הפוך), עיצוב דמוי בועה ומנוע אחורי שהניע את הגלגלים האחוריים.

בכל מקרה, דגם הקונספט העתידני שונה משתיהן, ומקבל בכלל את השם המתחכם "מולטיפליי". הוא מציג מראה של רכב פנאי, מרחב מחיה של מיניוואן עם מקום לשישה נוסעים ואפשרות גם להפוך את החלק האחורי לארגז שימושי כמו בטנדר. יש גם התקן ייעודי שיכול לשמש כנקודת עיגון למושב בטיחות לילד, מקום לכלב או שולחן קטן או תא אחסון. מושב הנוסע מלפנים יכול להפוך למיטת שיזוף, והחלק האחורי יכול להפוך לארגז, על ידי הזזה לפנים של הגג ומסגרת החלונות.

רנו 8 גורדיני

  • המקור: מכונית ספורט עטורת תהילה מהסיקסטיז
  • החדש: קופה דו-מושבית עם עיצוב היסטרי והנעה חשמלית

רנו 8 הוצגה כמשפחתית סדאן עממית בשנת 1962, יורשת לרנו דופין העתיקה. שנתיים לאחר מכן הוצגה גרסה ספורטיבית שלה בשם גורדיני, עם מנוע אחורי צנוע בנפח 1.1 ליטר בהספק של 50 כ"ס, שצמח בהדרגה עד שהגיע ל-100 כ"ס ב-1967. מספרים מצחיקים במונחים של היום, שלא הפריעו לה להשיג שורה ארוכה של ניצחונות במרוצי ראלי.

ה-8 גורדיני העכשווית עוברת לעיצוב מהמם של קופה דו-מושבית, במה שהתחיל כתחרות פנימית במחלקת העיצוב של רנו, עם למעלה מ-300 סקיצות שהוגשו על-ידי מעצבי המותג. שתיים מהן עלו לגמר ונבנו כדגם בממדים מוקטנים, אחת נבחרה לקונספט הסופי. ברנו לא משחררים כל נתון טכני, מלבד ציון נתון הספק של 270 כ"ס ממנוע חשמלי אחורי - שיפור עצום לעומת ה-8 גורדיני ההיא.

פיג'ו E-T16

  • המקור: מכונית ראלי גרופ B משוגעת משנות ה-80
  • החדש: מכונית ראלי משוגעת אפילו יותר, אבל על חשמל

את פיג'ו 205 אין כמעט ישראלי שלא מכיר, וחלקנו גם נהגנו בה בצבא בשנות ה-80 וה-90. אבל גרסת ה-T16 שלה הייתה משהו אחר לגמרי: מכונית ראלי מופרעת בקטגוריה מטורפת של ראלי בשנות ה-80, עם מנוע מרכזי והנעה כפולה, שהביאה ליצרנית צמד תארי אליפות ליצרנים ולנהגים, כמו גם צמד ניצחונות בראלי דקאר.

לחדשה יש עיצוב רטרו מקסים, ובעיקר כמות בלתי נתפסת של מערכות מכאניות מתקדמות וטכנולוגיות חדשניות. כלומר, יש בעיקר הצהרות עליהן, כי מדובר בקונספט שרחוק מאוד מייצור סדרתי. המפרט כולל שלושה מנועים חשמליים, אחד מלפנים ושניים מאחור, עם הספק משולב של 816 כ"ס. הזינוק ל-100 קמ"ש אורך 2.5 שניות, נתון זהה ללמבורגיני רוולטו, בעוד ל-300 קמ"ש היא מגיעה ב-16 שניות. תא הנוסעים כולל צמד מושבי באקט עשויים קרבון עם חגורות מרוצים ייעודיות וגלגל הגה מלבני עם מפסקי שליטה וצג תצוגה במרכזו בהשראת זה של ה-9X8, מכונית המרוץ מ-24 השעות של לה מאן.

אודי A2

  • המקור: מכונית קטנה שהקדימה את זמנה ונכשלה לגמרי
  • החדש: חשמלית קטנה עם טווח של 650 ק"מ

ה-A2 הראשונה שהוצגה בסוף 1999 הייתה הדגם הקטן ביותר דאז של אודי, וגם אחת המכוניות המיוחדות והמתקדמות ביותר של היצרנית. עם מרכב אלומיניום קשיח וקל משקל, תכנון מתקדם שאחראי לחלל נוסעים מרווח מאוד למרות ממדים חיצוניים צנועים, מקדם גרר נמוך במיוחד ומנועים סופר חסכוניים. למרות כל זאת היא הייתה כשלון מסחרי, בגלל עלויות ייצור גבוהות ועיצוב שלמרות היעילות האווירודינמית, לא ממש התאים לטעם הקהל, והייצור הופסק חמש שנים לאחר מכן.

החדשה מציגה עיצוב דומה להפליא, גם אם מעט יותר מעודן, על בסיס פלטפורמה חשמלית מוכרת שפגשנו בדגמים אחרים של קונצרן פולקסווגן. היא תוצע עם הנעה אחורית בלבד בהספקים שנעים בין 170 ל-327 כ"ס, עם צריכת חשמל נמוכה במיוחד הודות לעיצוב האווירודינאמי וטווח מוצהר של 650 ק"מ. במקרה הזה לא מדובר בקונספט אלא בדגם מוכן לייצור, שיגיע ארצה במחצית הראשונה של 2027.

הירשמו לקבלת עדכונים ומבצעים בעולם הרכב

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של iCar

תגובות לכתבה

לייעוץ חינם חזור למעלה
AIAI
iCar AI
אני אבי היועץ החכם של iCar, במה אוכל לסייע לך?

* אני עדיין בתקופת למידה של התוכן באתר וייתכנו טעויות