- במה נהגנו: מאזדה 6e
- מתחרים: אקספנג P7, טסלה מודל 3, יונדאי איוניק 6, BYD סיל
- מתי אצלנו: סוף 2026
- מחיר משוער: 250 אלף שקל

- בעד: מראה, איכות חומרים, שימושיות
- נגד: הנדסת אנוש, יכולת דינמית
בגדול: ל-6 יש מקום של כבוד בהיסטוריה של מאזדה. היא דגם ראשון שעבר לשיטת השמות בעלי ספרה אחת המוכרת כיום, ובעיקר הביאה עמה שינוי גישה משמעותי ביצרנית, הן במראה המתקדם והן ביכולת דינמית משובחת בקטגוריה המשפחתית-גדולה. היא הצליחה באירופה, והייתה ללהיט מכירות אצלנו, הנמכרת מסוגה במשך שנים.
וכעת ה-6 שוב נושאת דגל עבור מאזדה. לא כחשמלית ראשונה במותג שכן ה-MX-30 הקדים אותה, אבל כן ראשונה שמכוונת דגם אל ליבת קטגוריית השוק הסיני והאירופי. בקרוב מאוד גם עם גרסת פנאי, ה-EZ60 שכבר הוצגה בתערוכת שנגחאי.
אבל, היא בולטת גם בכך שבאופן נדיר ב-105 שנות קיומו של המותג, מאזדה לא פיתחה אותה בעצמה. מי שאחראית לפלטפורמה ומכללי ההנעה, באופן היסטורי המרכיבים הייחודיים והמצליחים של מאזדה בעידן הנוכחי, היא לא אחרת מדיפאל SL03 של צ'אנגן הסינית, שאחראית גם על הייצור. מה שמעלה מיד את השאלה שכל אחד ישאל עצמו - האם מדובר במאזדה עדיין?

עיצוב ותא נוסעים: כן היא נראית כמו מאזדה כשמביטים בה מקרוב. עם החרטום המוכר שכולל מכסה קדמי ארוך, הפעם עם סבכה גדולה מדומה ופס תאורה עדכני, סמל קדמי מואר ופנסים ראשיים צרים. הפרופיל מזכיר מעין קופה-ארבע-דלתות עם ידיות פתיחה נשלפות, חלונות נטולי מסגרת, חלק אחורי משתפל בחדות וספוילר מתרומם חשמלית בקצה דלת תא המטען. וכן, היא אחת המשפחתיות היותר נאות שעלו על הכביש בשנים האחרונות.
סביבת הנהג כוללת לוח מחוונים דיגיטלי ("10.25) עמוס במידע עם מחוונים אנלוגיים קטנים בצידיו, בעוד מסך מגע גדול ("14.6) שולט בכלל המערכות ללא מתגים פיזיים. אז כן, זה נראה טוב אבל לא, זה לא נוח אלא מסורבל למדי. אפילו בהשוואה למערכות שפגשנו לאחרונה אצל המתחרות.

הבעיה: שימוש מופרז בתפריטים ותתי-תפריטים, כולל לכיוון מראות ואפילו להפעלת אורות דרך ומגבים - הגזמתם. את האחרונים ניתן אמנם להפעיל גם באמצעות לחצן על ידית מימין להגה, אבל רק לפעולה אחת, סידור שהוא אחד המוזרים בהם נתקלנו. מאזדה משלבת מערכת הפעלה באמצעות מחוות יד, אך זו מיותרת לחלוטין. תשאלו כל לקוח ב.מ.וו.
מתגים השליטה על גלגל ההגה מרגישים פשוטים ולא אחת הפעלנו אותם בטעות. מימין יש בורר מצבי נסיעה (לפנים-אחור-חניה) זהה לזה של מרצדס. איכות החומרים מרשימה מאוד, עם דיפוני עור ועור הפוך.
מושב הנהג לא מאפשר ישיבה נמוכה מספיק וזה עשוי להפריע בעיקר לגבוהים, בעוד טווח הכיוון של ההגה למרחק מוגבל ויוצר תנוחת נהיגה לא נוחה. התמיכה בגוף טובה, אבל אין אפשרות לכוון את משענת הראש והיא בולטת מדי לפנים באופן שעשוי להפריע לאורך זמן.

בהשוואה ל-6 בנזין היוצאת, החשמלית ארוכה ב-5 ס"מ (492 ס"מ) עם בסיס גלגלים ארוך ב-6.5 ס"מ (289.5 ס"מ). היא גם גדולה משמעותית מטסלה המתחרה ב-20 ס"מ באורך הכללי ובבסיס הגלגלים. מרחב המחיה ליושבים מאחור נדיב לרגליים אבל מוגבל מעט יותר לראש בגלל מבנה התקרה. ליושבים שם יש צג עם שליטה נפרדת במיזוג, אפשרות לפתיחה או סגירה של וילון חלון השמש ואפשרות להסטת מושב הנוסע הקדמי, לטובת עוד יותר מרווח למי שיושב מאחוריו. תקוו רק שהילדים שלכם לא יגלו את המתג הזה.
לתא המטען נפח דומה למרבית המתחרות (456 ליטר), אבל בתצורת דלת חמישית ייחודית בקטגוריה, המאפשרת מפתח ענק. ויש גם תא נוסף מלפנים (70 ליטר) לאחסון כבל טעינה.
מערך הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת אקטיבית כולל פתיחת דלת, אבל המערכות רגישות מדי כך שתידרשו לאלחש אותן דרך תפריט ייעודי נוסף במסך.

מנועים וביצועים: ה-6e משווקת באירופה בשתי גרסאות הנעה אחורית: עם 245 כ"ס, סוללת 80 קוט"ש בגרסת לונג ריינג' וטווח תיאורטי של 552 ק"מ, או עם 258 כ"ס עם סוללת 68.8 קוט"ש וטווח תיאורטי של 479 ק"מ בגרסת הבסיס בה נהגנו.
הביצועים? רק סבירים בעידן החשמל, ועם 7.6 שניות בזינוק ל-100 קמ"ש היא תהיה אחרונה מבין מתחרותיה ברמזור. גם בתאוצות הביניים היא מפגינה עצלות יחסית, וכדי לעמוד בקצב התנועה על אוטובאן גרמני תידרשו לרגל כבדה ובזבזנית אנרגיה על הדוושה הימנית.
יש 4 מצבי רגנרציה, אך ניתן להפעיל אותם, ניחשתם נכון, רק באמצעות המסך. עוד יותר מוזרה היא ההחלטה לאפשר שינוי רק במצב 'התאמה אישית'. גם המצב המוגבר ביותר לא מאפשר נהיגה בדוושה אחת, כמקובל בחשמליות מודרניות.
הסוללה הקטנה נטענת תיאורטית בקצב של 165 קילוואט עם מילוי מ-10% ל-80% ב-24 דקות, אך במפתיע קצב הטעינה של הסוללה הגדולה נמוך משמעותית (95 קילוואט), ולכן משך המילוי ייקח כאן 47 דקות ארוכות. בכל מקרה לבדיקה של יכולות הטעינה והטווח נמתין למבחן מקומי.

נוחות והתנהגות: מאזדה תמיד התגאתה בפילוסופיית Jinba Ittai, החיבור בין סוס לרוכבו בתרגום חופשי מיפנית. גישה שתמיד העניקה לכלל הדגמים שלה, מה-2 ועד CX-90 הענק, איכויות דינמיות גבוהות ביחס למתחרות. גם הפעם היא מציינת את המונח בתיק העיתונות, וגם את העובדה שה-6e הסינית עברה תהליך כיול מוקפד של כלל המערכות המכאניות על ידי המהנדסים היפנים במרכזי הפיתוח בהירושימה יפן ובאוברורסל בגרמניה. כל זאת לצד יתרונות הפלטפורמה הייעודית, עם הבטחה לקשיחות מבנית גבוהה הודות לסוללה המשולבת במרכב ותומכת בעומס, מרכז כובד נמוך וחלוקת משקל בנטייה קלה לאחור (47:53). ציפיות גבוהות.
אבל זו אינה המאזדה הכמעט-ספורטיבית שהכרנו בעידן הבנזין. המתלים מתקשים להתמודד עם עומסי פניה ויוצרים רכינת מרכב מודגשת, ההגה חסר תחושה עם שטח מת במרכז ודוושת הבלם אנמית וסבלה - לפחות ברכב המבחן - מדעיכה מוקדמת. למען הסר ספק, ה-6 החשמלית מתנהגת היטב, בטוחה וצפויה ונינוחה. אבל לחלוטין נטולת חדוות הנהיגה שידעה להעניק בעבר.
נוחות הנסיעה בעיר טובה יחסית בגלל כיול רך של המתלים, אבל במהירות גבוהה מורגש מחסור בריסון היוצר תנודות רבות. היא כן מבודדת היטב רעשי רוח ודרך.

סיכום: עם ה-6 החדשה והחשמלית מאזדה קופצת ראש היישר אל קטגוריה רוויה מתחרות סופר-איכותיות מכל קצוות תבל. ההתמודדות מולן היא משימה מורכבת גם למכונית מעולה, גם למותג מוכר ומוערך. גם כזה שנראה מצוין מבחוץ ומציע סביבת נהג איכותית מבחינת דיפון-ריפוד, מרחב מחיה נעים ותא מטען גדול. שכן לצד אלה, ה-6 פחות יפנית, יותר סינית.
כך למשל יכולת המערכת החשמלית, הטעינה המהירה, טווח הנסיעה והיכולת הדינמית. לדברי אנשי היבואנית שנכחו בהשקה, הגרסה שתנחת אצלנו בסוף שנה הבאה צפויה לעבור עדכון מקיף שיטפל בלא מעט נקודות תורפה שהוזכרו כאן. אם אכן כך יקרה, ויחד עם תג-מחיר אטרקטיבי כפי שמאזדה הצליחה בגרמניה ובהולנד (מתומחרת נמוך מהמתחרות אקספנג, BYD ויונדאי), יש לה סיכוי לשכנע לקוחות 6 ותיקים לעבור מבנזין לחשמל.
- מנוע: חשמלי
- מצבר: 68.8 קוט"ש
- הספק / מומנט: 258 כ"ס / 32.6 קג"מ
- הנעה: אחורית
- אורך: 492.1 ס"מ
- רוחב: 189 ס"מ
- גובה: 148.5 ס"מ
- בסיס גלגלים: 289.5 ס"מ
- משקל: 2,360 ק"ג
- נפח תא מטען אחורי/קדמי: 70/456 ליטר
- 100-0 קמ"ש: 7.6 שניות
- מהירות מרבית: 175 קמ"ש
- כריות אוויר: 9
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): 5 כוכבים
- מחיר משוער: 250 אלף שקל
הכתב היה אורח חברת מאזדה