בצפון אמריקה קיה קרניבל הוא חלק מקטגוריה רחבה ופופולרית של מובילי נוסעים גדולים, הכוללת בין היתר דגמים כמו טויוטה סיינה, קרייזלר פסיפיקה והונדה אודיסי. כולם יתאימו כמו כפפה ליד למשפחות ברוכות ילדים הזקוקות לפחות לשבעה מושבים לצד תא מטען הולם.
בעבר גם אצלנו הייתה הקטגוריה רבת-מתחרים, כיום המיניוואן של קיה הוא יחיד מסוגו שמשווק באופן סדיר, בעוד מתחריו הישירים מגיעים (רק) בצינורות יבוא מקביל מהצד השני של האטלנטי. ועכשיו הוא מגיע אלינו לאחר מתיחת פנים קלה, עם מנוע היברידי במקום דיזל, וגם בתקינה אמריקאית שונה מהדגם המוחלף.
סיכום: הבדלי התקינה הנחיתו אצלנו קרניבל עם שינויים גדולים מהמקובל בעידן הנוכחי של חסכון-בעלויות-פיתוח. והשינוי הבולט ביותר הוא יחידת הנעה היברידית חסכונית ונעימה יותר לנסיעה בעיר, וכמובן תוספת מושב לעוד חבר לכיתה בנסיעה לחוג.
- מתחרים ישירים: טויוטה סיינה, יונדאי סטאריה
- מחיר: 340 אלף שקל
- טוב: מקום לשמונה, תא מטען, צריכת דלק
- בסדר: ביצועים, התנהגות כביש
- טעון שיפור: איכות חומרים, נוחות נסיעה, מחיר
- ציון: 8
אבל ההיברידי פחות יעיל ממנוע הדיזל בתפוסת נוסעים מלאה על כביש מהיר, תא הנוסעים ה"אמריקאי" פחות איכותי, אפשרות מושבי קפטן במרכז אינה קיימת עוד, נוחות הנסיעה נפגמה ורשימת אבזור הנוחות - וחשוב מכך, הבטיחות - צומצמה. רגע, והוא גם יקר מבעבר.
פחות מוצלח מהמוחלף? עניין של השקפה. אם אתם לא זקוקים לשמונה מקומות, הקרניבל העדכני פחות משכנע. אם לעומת זאת אתם חייבים מושב אקסטרה עם תא מטען גדול ומוצאים עצמכם נוהגים בעיקר בתנאים עירוניים המחמיאים למערכת היברידית, הוא פחות או יותר האפשרות היחידה - והיא לא רעה.
איך נראה: המראה שונה בעיקר בחרטום, עם הכיוון העדכני של קיה הכולל יחידות תאורה בצורת האות L וסבכה גדולה יותר המקנות לו מראה אגרסיבי מבעבר.
בסביבת הנהג יש את הסידור המוכר של לוח מחוונים דיגיטלי ומסך מגע ("12.3 כל אחד) צמודים לכדי מראה אחיד. סוללת מתגים חדשה בקונסולה המרכזית מחליפה בלחיצה בין שליטה בבקרת האקלים לתפריטים שונים, אבל סידור המתגים הקודם היה נוח יותר. מערכת ההפעלה תומכת בעברית, אך ללוח המחוונים אין תצוגה משתנה.
כצפוי, תאי אחסון יש בלי סוף, אך במפתיע, איכות החומרים נמוכה מבעבר. ריפוד הדמוי-עור למושבים מחוספס ונוקשה, והישיבה אינה נוחה במיוחד עקב בסיס מושב קצר ותמיכה מוגבלת. הישיבה גבוהה והראות החוצה מצוינת, אך מראות הצד קטנות כמקובל בדגמים בתקינה אמריקאית ולכן בעלות שטחים מתים.
מצער לגלות כי מערכת המצלמות ההיקפיות המצוינת של קיה-יונדאי, המקרינה את השטח המת בלוח המחוונים בעת הפעלת איתות, אינה משולבת כאן - דווקא ברכב גדל-ממדים שכזה.
בשורה השנייה הוחלפו מושבי הקפטן המשובחים בשלישיית מושבים קטנים יותר, עם כיוון מרחק וזווית מסעד לכל אחד בנפרד. מי שלא זקוק לתפוסה מלאה יכול להסיר את המושב האמצעי ולקבל גישה נוחה יותר לשורה שלישית צפופה יותר המתאימה לשני מתבגרים או שלושה זאטוטים.
כבעבר, הנוסעים מאחור נהנים מיחידת מיזוג נפרדת עם פתחים בתקרה, שקעי USB לכל שורות המושבים וגם וילונות הצללה לכל החלונות. תא המטען נותר בנפח זהה (627 ליטר כשכל המושבים בשימוש, 1665 ליטר לאחר קיפול השורה השלישית), והוא גדול משמעותית מכל רכב פנאי מתחרה.
רשימת האבזור ברכב המבחן כוללת בין היתר כיוון חשמלי וחימום למושבים הקדמיים, משטח טעינה אלחוטית, דלתות צד ודלת תא מטען חשמלית, אך היא חסרה גם חלונות שמש שהוצעו בדגם היוצא.
מפרט הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת אקטיבית (מונעת מעבר לנתיב לא פנוי) ועל פתיחת דלת. במפתיע, המערכת המתקדמת והחשובה למניעת שכחת ילדים (שהוצעה בעבר), לא עשתה דרכה לגרסה זו.
איך נוסע: כבעבר הקרניבל מוצע עם מנוע בנזין V6 בנפח 3.5 ליטר, אך את מנוע הטורבו-דיזל מחליפה יחידה היברידית מוכרת מהסורנטו. היא משלבת מנוע בנזין מוגדש עם 4 צילינדרים בנפח 1.6 ליטר (180 כ"ס), ומנוע חשמלי (73 כ"ס) עם הספק משולב של 245 כ"ס.
ההספק גבוה ממנוע הדיזל בקרניבל היוצא וגם הביצועים טובים יותר, עם זינוק ל-100 קמ"ש שמהיר בכמעט שניה וחצי (9.3 שניות). בהתאם, התחושה נמרצת יותר, בעיקר בנסיעה עירונית הודות לשימוש ניכר בחשמל.
אבל כצפוי, זמינות הכוח פחות טובה מבדיזל ותיבת ההילוכים (עם 6 יחסים במקום 8) אינה יעילה מספיק, ולכן הוא מתאמץ מאוד בנסיעה בכביש הררי עם תפוסת נוסעים מלאה. בעיקר לאחר התרוקנות הסוללה וירידה בכוח הזמין.
הבלימה הרגנרטיבית דומה לדגמים החשמליים של קיה והיא מתקדמת מהמקובל במערכות היברידיות. עם אפשרות בחירה בין 4 רמות עוצמה באמצעות מנופי שליטה מאחורי ההגה, כמו גם מצב אוטומטי המשנה את העוצמה בהתאם לנתונים מהרדאר.
בירידות ארוכות הסוללה נטענת במלואה במהירות ולא ניתן יותר לעשות שימוש ברגנרציה, מה שמחייב שליטה ידנית בהילוכים כדי להשיג בלימת מנוע ולהימנע מחימום הבלמים. זו מתאפשרת רק במצב ספורט בבורר הנהיגה, והיא משמעותית פחות יעילה מהדיזל היוצא. צריכת הדלק הייתה נאה מאוד עבור רכב גדול שכזה - 12.9 ק"מ לליטר בממוצע המבחן.
נוחות הנסיעה? פחות טובה מהקרניבל היוצא, כפי שאנחנו פוגשים כמעט בכל דגם בתקינה אמריקאית, המתאימה לאספלט אחר ובעיקר העדפות שונות של רוכשים פוטנציאליים. היכולת הדינמית בטוחה והתנהגות המרכב הגדול צפויה, אך קיה מציידת אותו בצמיגי קונטיננטל קרוס-קונטקט, המיועדים בדרך כלל לרכבי פנאי כפולי-הנעה ולכן מייצרים אוושה מטרידה בשיוט, עם רמת אחיזה פחות משכנעת.
- מנוע: 4 צילינדרים, טורבו בנזין, 1.6 ליטר וחשמל
- הספק מנוע בנזין: 180 כ"ס ב-5,500 סל"ד
- מומנט מנוע בנזין: 27 קג"מ ב-1,500 סל"ד
- הספק, מומנט מנוע חשמלי: 73.4 כ"ס, 31 קג"מ
- הספק, מומנט משולב: 245 כ"ס, 37.4
- תמסורת: 6 הילוכים אוטומטית, הנעה קדמית
- אורך: 515.5 ס"מ
- רוחב: 199.5 ס"מ
- גובה: 178.5 ס"מ
- בסיס גלגלים: 309 ס"מ
- משקל עצמי: 2,201 ק"ג
- נפח תא מטען, שורה 3 מקופלת: 627 ליטר, 1665 ליטר
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 9.3 שניות, 190 קמ"ש
- צריכת דלק, פליטת מזהמים: 14 ק"מ לליטר, 232 גרם CO2 לק"מ
- כריות אוויר: 8
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): טרם נבחנה
- מחיר: 340 אלף שקל
