המונח "טסלה הסינית" כבר נשחק לעייפה בשנתיים האחרונות, אבל מבין שלל היצרניות הסיניות שמגיעות לישראל - לניו שנחתה כאן ממש כעת יש את התמהיל המתאים ביותר להשוואה. שתיהן פרצו לחיינו לפני עשור פחות או יותר, לשתיהן יש מייסד כריזמטי (אילון מאסק בטסלה, ויליאם לי בניו) ולשתיהן יש מניה שנסחרת בוול סטריט ומייצרת עניין לא פחות מהמכוניות עצמן.
גם ניו, כמו טסלה, מעדיפה להגיע ללקוחות באופן ישיר וללא מתווכים, וגם לניו יש דרך משלה לאספקת האנרגיה. דרך שטסלה פלירטטה איתה בתחילה אך החליטה לזנוח עם הזמן - החלפת סוללות, ממש כמו בבטר פלייס של שי אגסי.
אבל לישראל מגיעה ניו במתכונת מעט שונה, בלי סוללות מתחלפות ובכל זאת עם יבואן ואפילו ותיק ומוכר - 'דלק מוטורס', שמשווק גם את ב.מ.וו, מאזדה ופורד. רגע, יש עוד הבדל: חלק מדגמי ניו מתומחרים הרחק מעל להיטי המכירות של טסלה, ומציבים במרכז הכוונת את הדגמים החשמליים של מרצדס, אודי וב.מ.וו, לא פחות.
עד עכשיו כבר פגשנו את ניו (ה-ET5) לנהיגה ראשונה, וכעת מגיע תורה של ה-ET7, מכונית סאלון גדולה, ספינת הדגל של המותג הצעיר. מכונית שתיאלץ להציג יכולת גבוהה מאוד כדי להצדיק את תג המחיר שעומד על חצי מיליון שקל, ולמצוא את מקומה בזירה שבה מתמודדות גם מרצדס EQE, ג'נסיס G80 החשמלית ובקרוב גם ב.מ.וו i5. או קיי, גם טסלה מודל S הכמעט עתיקה. בלי זה כנראה שבאמת אי אפשר.
סיכום: ניו ET7 היא מכונית מרשימה מאוד, כמעט בכל פרמטר. היא מרווחת מאוד, מאובזרת וטכנולוגית, מהירה, נוחה לנסיעה ואפילו מציגה התנהגות כביש מלוטשת. היא ממש לא משפילה מבט מול מתחרותיה מאיזורי היוקרה, והיא אפילו טובה מחלקן בסעיפים שונים.
- מתחרות ישירות: מרצדס EQE, ג'נסיס G80, טסלה מודל S
- מחיר: 499 אלף שקל
- טוב: ביצועים, מרווח, אבזור
- בסדר: איכות חומרים, טווח נסיעה
- טעון שיפור: הנדסת אנוש, תא מטען
- ציון: 8
חבל לכן שהנדסת האנוש שלה רחוקה משלמות, שאיכות החומרים אינה אחידה, שסוללת הענק לא עומדת בהבטחות לטווח נדיב ושקצב הטעינה אינו מרשים. ואלה סעיפים שיגרמו לצרכן שכן מחזיק בידו סכום של חצי מיליון שקלים, להסחף למוכר ולידוע מבית גרמני נניח, תוך שהוא מסביר לעצמו ש"הסינים עוד צריכים להוכיח".
כי מותגים סיניים, כפי שהובהר בשנתיים האחרונות, זוכים להצלחה בישראל בעיקר כאשר הם מציגים יתרון ברור בשורת המחיר, אז משכנעים עם יכולת טובה. ניו עושה כאן מהלך הפוך, ולא יהיה לה פשוט לנפץ את הנוסחה המוכרת הזו.
איך נראה: ל-ET7 עיצוב כמעט גנרי בעידן החשמלי. סבכה קדמית אטומה, יחידות תאורה צרות, ידיות דלתות נשלפות ושאר רעיונות שנועדו לשפר את האווירודינאמיקה - לרבות מרכב חלק דמוי בועה - שאכן מאפשרים מקדם גרר מעולה של 0.208.
המימדים הנדיבים (510 ס"מ לאורך, 199 ס"מ לרוחב) מעניקים לה נוכחות של ממש על הכביש, ואילו המצלמות שמזדקרות בקצה הקדמי של הגג ובכנפיים הקדמיות משוות לה מראה של רכב ניסוי עתידני. הגם שכמובן אין כל משמעות אמיתית למיקומן החריג.
תא הנוסעים מרשים יותר עם משטחי עץ ודמוי-עור בצבעים בהירים, מעט מאוד מתגים, מסך מגע בפורמט אנכי ("12.8) ולוח מחוונים דיגיטלי ("10.2). איכות החומרים טובה בדרך כלל, אך לא מחניפה לנהג ברמה שהורגלנו לפגוש במותגי יוקרה ותיקים.
המסך המרכזי מציע רזולוציה גבוהה ושולט על כלל מערכות הרכב, אך תפעולו מסורבל לעיתים ודורש יותר מדי לחיצות והסטות מבט על-מנת להגיע לפונקציות בסיסיות. כמו בטסלה, פעולות פשוטות כמו כיוון מראות או איפוס מחשב דרך מתבצעות ממעמקי התפריטים במסך.
וכמו בטסלה, גם כאן יש שפע של גימיקים שימושיים יותר או פחות, כמו מצב שמאפשר להשאיר את חיית המחמד ברכב ולספק לה אוויר צונן, או אפשרות לפתיחת תא אחסון מרכזי באמצעות ציור סיסמה בקווים ונקודות, כמו במכשיר סלולרי. ועוד אזכור אחרון לטסלה בהקשר הזה: גם כאן אין קישוריות אנדרואיד-אוטו ואפל קאר-פליי. היבואנית אמנם התקינה אפליקציה חלופית שמאפשרת את הקישוריות, אך זו פועלת באופן מקרטע.
ועוד עניין אחד. למתגי החלונות תפעול הפוך מהמקובל (משיכה לאחור לפתיחה, דחיפה לפנים לסגירה) וקשה לנו להבין מדוע יצרנית בוחרת בכך למעט הצורך להיות שונה. וגם, היעדר כיסוי פנימי לגג הזכוכית עלול להתגלות כבעייתי בחודשי קיץ.
הכדור שממוקם בראש הדשבורד שייך לעוזרת הקולית, שמקבלת את השם החביב 'נעמי' ומופעלת בקריאה Hi Nomi. ניתן באמצעותה לבצע פעולות בסיסיות כמו פתיחת חלונות, הפעלת מערכת השמע או העיסוי במושבים, אך לא הצלחנו לפקוד עליה לבצע פעולות ניווט או לקבל בעזרתה עדכוני מזג אוויר למשל.
תנוחת הנהיגה טובה מאוד הודות לשפע אפשרויות כוונון של המושב, ונציין גם כי ארבעה מתוך חמשת המושבים ברכב מציעים חימום, אוורור ועיסוי. שדה הראיה פחות מוצלח בשל קורות עבות מלפנים ושמשה ממש קטנה מאחור.
המושב האחורי של ה-ET7 הוא מהמרשימים שפגשנו. המרווח יוצא מן הכלל הודות לבסיס גלגלים באורך של 306 ס"מ, והמושבים עצמם גדולים ונוחים - לפחות השניים שבצדדים, שכן האמצעי קטן כמקובל. מסך מגע יעודי מאפשר לנוסעים מאחור שליטה עצמאית במיזוג, במערכת השמע ובפונקציות החשמליות השונות של המושבים עצמם.
למרות בסיס הגלגלים המאוד נדיב, תא המטען קטן עם נפח של 363 ליטרים בסך הכל, וללא גלגל חלופי או חלל אחסון נוסף מתחת לרצפה. ובניגוד למקובל בחשמליות מודרניות, ה-ET7 לא מציעה חלל אחסון נוסף מלפנים.
מלבד צמד המסכים ושכלולי המושבים, כולל מפרט האבזור גם כוונון חשמלי וחימום לגלגל ההגה, מערכת להפצת ניחוחות מ-3 סוגים בתא הנוסעים, תצוגה עילית, טעינה אלחוטית, חניה אוטומטית, וו גרירה נשלף חשמלית ועוד.
מערך הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב (התגלתה כאגרסיבית מדי במעבר בין נתיבים, על אף הפעלת האיתות), בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים, התרעת תנועה חוצה מלפנים ומאחור, מצלמות היקפיות ומערכת בקרת עירנות המבוססת על סריקת עיני הנהג.
איך נוסע: צמד מנועים חשמליים, בהספק כמעט סנסציוני של 653 כ"ס, אמורים להפוך את ה-ET7 לאחת המכוניות המהירות ביותר בקבוצתה. ודאי שבסביבת המחיר שלה. נתון תאוצה של 3.8 שניות ל-100 קמ"ש הוא אכן הישג לא מבוטל, אבל חשוב לציין שהסאלונית של ניו תשיג את המספר הזה רק במצב "ספורט פלוס" הקיצוני.
בכל מצב אחר היא איטית יותר, ואם בחרתם לשייט במצב 'נוחות' או 'חסכון' תופתעו לגלות שעתודות הכוח של המנועים לא זמינות עבורכם לטובת עקיפה, למשל. ובכל מקרה, התחושה אינה פראית כמו בדגמי טסלה החזקים למשל.
באמצעות בורר מצבי הנהיגה ניתן גם לבחור במצב התאמה אישית המאפשר לכייל בנפרד את עוצמת המצערת ועוצמת הרגנרציה. חבל שאת זו האחרונה אפשר לעשות באמצעות תפריט ייעודי במסך המגע בלבד, סידור מסורבל ביחס למנופי שליטה ידנית.
סוללת ענק בקיבולת של 100 קוט"ש מבטיחה טווח נסיעה של 580 ק"מ, אך בנהיגת מבחן מתונה ברובה השגנו 430 ק"מ בלבד. טעינה מהירה מתאפשרת בקצב מירבי של 125 קילוואט, מה שאפשר לנו למלא את הסוללות מ-10% ל-80% בתוך 38 דקות.
ה-ET7 נהנית ממערך מוצלח של מתלי אוויר אדפטיביים, שמתמודדים היטב עם המשקל הגבוה (כמעט 2.4 טון) ומספקים נוחות נסיעה גבוהה במרבית תנאי הדרך. עם זאת, התחושה כאן לא הייתה אחידה בקרב בוחני הרכב ומבחינת חלקם הופגנה רכות יתר בכבישים גליים כתוצאה משיכוך מעט נרפה. אך גם את התופעה הזו ניתן לצמצם באמצעות בחירה בכיול נוקשה יותר. בנושא בידוד הרעשים נרשמה אחידות דעים - מצוין.
בסיס הגלגלים הארוך מסרבל את התמרון בעיר, ומערכת היגוי אחורי (שקיימת למשל במרצדס EQE) היתה עשויה לטפל בבעיה. אבל התנהגות הכביש טובה מאוד עם אחיזת כביש גבוהה, רכינה מינימלית ונכונות מפתיעה לשינויי כיוון. לגלגל ההגה מהלך מעט ארוך מדי, ואילו הבלמים מציגים עוצמת נשיכה ראויה.
מנוע: חשמלי
קיבולת מצבר: 100 קוט"ש
הספק / מומנט: 653 כ"ס / 86.6 קג"מ
הנעה: כפולה
אורך: 510.1 ס"מ
רוחב: 198.7 ס"מ
גובה: 150.9 ס"מ
בסיס גלגלים: 306 ס"מ
משקל: 2,454 ק"ג
נפח תא מטען: 363 ליטר
100-0 קמ"ש: 3.8 שניות
מהירות מרבית: 200 קמ"ש
כריות אוויר: 7
דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
מחיר רכב מבחן: 499 אלף שקל
פורסם לראשונה ב- 07.01.24
למאמר זה התפרסמו 44 תגובות