הירידה בביקוש לחשמליות היא כבר לא עניין מביך שמדברים עליו בחדרי חדרים. בכירי תעשיית הרכב מדברים בגלוי על הציפיות הגדולות שהכזיבו, ועל קצב החדירה של החשמל שמסתמן כאיטי בהרבה מכפי שחשבו.

אחת הדרכים להתמודד עם המצב היא הרחבה של היצע החשמליות, בעיקר כלפי מטה. דגמים קטנים וזולים מופיעים בזה אחר זה, אצל יצרניות מערביות ותיקות וכמובן שגם אצל הסיניות, שכובשות נתח הולך וגדל בשוק הרכב האירופי. אצלנו זה עדיין בגדר טפטוף. דגמים חשמליים קומפקטיים עדיין לא זכו כאן להצלחה, שכן המעטים שהגיעו היו יקרים מדי, או פשוט לא הציעו תמורה שסיפקה את הלקוחות.
אבל זה עשוי להשתנות. זמן קצר אחרי ש-MG הנחיתה את ה-4 אורבן במחיר מפתיע של 120 אלף שקלים, מגיבה איון עם ה-UT המשפחתית, שמגיעה במחיר נמוך אפילו יותר. אנחנו אמנם מקבלים אותה מהמפעל הסיני, ולא מפס הייצור החדש של היצרנית באוסטריה; אבל המפרט זהה, ההבטחות גדולות וכך גם הציפיות.
סיכום: איון UT שומרת אמונים למתכון הסיני על יתרונותיו וגם חסרונותיו. היא מקורית וחביבה למראה ומאובזרת היטב, אבל הנדסת האנוש שלה - בעיקר עקב הסתמכות על תפעול רק באמצעות מסך מגע - לא משכנעת. היא מרווחת באופן מפתיע ונוחה מאוד בעיר, אבל שיכוך מתלים לא מזהיר הופך אותה לפחות משכנעת על כביש מהיר שאינו סלול היטב. היא זריזה למדי אבל רועשת מדי. כבר אמרנו, מתכון סיני מוכר.
- מתחרים ישירים: MG4 אורבן, BYD דולפין, אורה 03
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 122 אלף שקל (117 אלף שקל)

- טוב: מרווח, אבזור, מחיר
- בסדר: טווח נסיעה, תא מטען, נוחות
- טעון שיפור: הנדסת אנוש, בידוד רעשים, צמיגים
- ציון: 8
ואז מגיע המחיר. איון UT היא אחת העסקאות היותר אטרקטיביות בשוק הרכב הישראלי. תמורת 122 אלף שקלים כמו במכונית המבחן, היא יכולה להיישיר מבט מול מתחרותיה בעלות הדרכון הזהה, ולהביט בעליונות מוצדקת על כאלה שמגיעות מאירופה. כי היא אמנם לא מוצר מוטורי שובר שיאים, אבל היא בהחלט תסדר לבעליה תמורה סופר-נדיבה. ויש כיום ממש מעט כאלה מסביב.

איך נראה: העיצוב לא יוצא דופן, והחזית האטומה נראית סינית-גנרית, אבל אהבנו את הקוביות המשולבות ביחידות התאורה מלפנים ומאחור וגם את הצביעה הדו-גונית של רכב המבחן (תוספת תשלום של 2,500 שקל). ידיות הדלתות השקועות הן פתרון נוח בהרבה מאלו הנשלפות.
המראה בפנים דומה מאוד לאחות הגדולה איון V ובעצם למרבית הסיניות האחרות שתפגשו, עם לוח מחוונים דיגיטלי ("8.8) ומסך מגע גדול ("14.6) ששולט על כל המערכות, ללא מתגים פיזיים. יש קישוריות יעילה ואלחוטית למכשירי אנדרואיד ואפל, אך ההסתמכות על התפעול במגע מסרבלת את התפעול, עם צורך מיותר ומסוכן להסטת מבט בזמן נהיגה. אפילו כדי לבצע פעולות פשוטות יחסית כמו שינוי עוצמת המיזוג, בחירת מצב הנהיגה או הפעלת מערכת השמע.

קיצורי הדרך מעטים מדי ולוח המחוונים מציג מידע שברובו לא רלוונטי לנהג (למשל סריקת התנועה של מערכות הבטיחות או לחצי האוויר בצמיגים), ותצוגת אחוזי הסוללה בקושי ניתנת לקריאה. התרגום לעברית, לראשונה במותג, הוא מהמביכים שראינו. ביבואנית טוענים כי בקרוב תעודכן המערכת ורמת התרגום תשתפר. נמתין.
הצביעה הבהירה מוצלחת ואיכות החומרים טובה במרבית המקומות, אך ישנם גם משטחי פלסטיק פשוטים יחסית. לא עניין חריג ברמת המחיר הזו. אהבנו את תא האחסון שנפתח במרכז הדשבורד, ובכלל - פתרונות האחסון נדיבים בהתחשב בגודלה הצנוע של ה-UT.
בסיס מושב הנהג מעט קצר, אך בעיקר הפריע לנו היעדר אפשרות לכיוון מרחק להגה, מה שמקשה על מציאת תנוחה מתאימה. גם ויתור על כיוון גובה לחגורות הבטיחות הוא חיסכון מיותר. מנגד, שדה הראיה מוצלח.

בסיס גלגלים של 275 ס"מ ארוך מהמקובל למשפחתיות בנזין, כך שהמושב האחורי מציע מרווח מפתיע לנוסעים בוגרים. לפחות לשניים כאלו, שכן המושב האמצעי יהיה צפוף בהרבה, כצפוי. מפתח דלתות רחב יקל על הכניסה ועל חגירת פעוטות במושבי בטיחות, ואילו תנאי השירות כוללים פתח מיזוג, שקע טעינה, וו תליה למעילים וגם רצפה שטוחה לחלוטין. מרשים.
נפח תא המטען צנוע יחסית ועומד על 340 ליטר בלבד, כתוצאה מההחלטה שלא לוותר על גלגל חלופי. אנחנו לגמרי בעד.
מפרט האבזור כולל כבר בגרסת הכניסה מושבים דמויי עור עם כיוון חשמלי וחימום לקדמיים, גלגל הגה מחומם ומצלמות היקפיות. הגרסה הבכירה בה נהגנו מוסיפה גם אוורור למושב הנהג, חלון שמש (עם וילון אטימה מלאה) ודלת תא מטען חשמלית.
מפרט הבטיחות זהה בשתי הגרסאות וכולל בלימה אוטונומית עם זיהוי תנועה חוצה מלפנים ומאחור, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת כולל על פתיחת דלת.

אלא שהמערכות פועלות באופן טורדני ומרבות לצפצף גם שלא לצורך - למרות (ואולי בגלל) שלוש מצלמות פנימיות שמנטרות את הנהג ומספקות התרעות שווא רבות. המערכת לזיהוי תנועה חוצה הפגינה רגישות יתר, ובמספר מקרים בלמה את הרכב באגרסיביות במהלך גלישה נינוחה לקראת כניסה בטוחה לכיכר. ניתוק המערכות מסורבל ודורש שיטוט בתפריטי המסך.
איך נוסע: מנוע חשמלי קדמי בהספק של 204 כ"ס מאפשר זינוק ל-100 קמ"ש בתוך 7.3 שניות בלבד - נתון טוב עבור משפחתית קומפקטית עם מנוע בנזין, שמאפשר להתגבר בקלות על משקל עצמי שמתקרב ל-1.8 טון. לבלימה הרגנרטיבית שלוש רמות עוצמה, אך הבחירה ביניהן מתאפשרת מתוך תפריטי המסך ולכן לא שימושית בזמן נהיגה.
אם כבר הגעתם לתפריט המתאים, תוכלו לבחור באחד מתוך ארבעה מצבי נהיגה (נוחות, ספורט, חיסכון וחיסכון מוגבר) וגם במצב נוסף ל"הקלה על מחלת נסיעה" שמצמצם את הרגנרציה והופך את תגובת דוושת הבלם לליניארית יותר. וההשפעה ניכרת.

סוללת 60 קוט"ש מבטיחה טווח של 430 ק"מ, לא נתון שובר שיאים אך לא מאכזב במיוחד. במהלך 600 ק"מ של מבחן הגענו לצריכת אנרגיה ממוצעת של כ-17 קוט"ש ל-100 ק"מ, לא רע. נהיגה נינוחה מאוד תביא לצריכה שתגרד את ה-12 קוט"ש ל-100 ק"מ, וזה כבר מרשים.
בפועל הגענו לטווח מעשי של 365 ק"מ בנהיגה רגילה, פער מקובל בין ההצהרות למציאות שתקבלו במרבית הקומפקטיות הסיניות - וגם באיוניק 5 הקוריאנית, למשל. חבל רק שטעינה מהירה מתבצעת בקצב צנוע מאוד של 87 קילוואט בלבד. תיאורטית זה אמור למלא מ-10% ל-80% ב-33 דקות, לנו זה לקח 38 דקות.
כיול רך של מערכת המתלים מאפשר לספוג היטב את מרבית השיבושים בעיר במהירות נמוכה, אך גם מייצר נדנוד מוגזם בנסיעה מהירה יותר על כביש גלי. גם בידוד הרעשים לא מוצלח, עם יותר מדי רעשי דרך ורוח שחודרים לרכב כבר במהירות דו-ספרתית.

אותה רכות קיצונית מייצרת רכינה משמעותית של המרכב בעיקולים. צמיגים נחותים מתוצרת צ'או-יאנג האנונימית אחראים לאובדן אחיזה שמגיע מוקדם מהצפוי, כמו גם לסחרור הגלגלים הקדמיים בהאצה. הגיע הזמן לטפל בנקודה הזו, שפוגעת ביותר מדי דגמים שמגיעים מסין, גם אם לא רק משם. החסכון כאן קיים, אבל ההשפעה ניכרת תמיד. ההגה והבלמים חסרי תחושה ולא מוסיפים לתחושת הביטחון.
- מנוע: חשמלי
- קיבולת מצבר: 60 קוט"ש
- הספק / מומנט: 204 כ"ס / 21.4 קג"מ
- הנעה: קדמית
- אורך: 427 ס"מ
- רוחב: 185 ס"מ
- גובה: 157.5 ס"מ
- בסיס גלגלים: 275 ס"מ
- משקל: 1,745 ק"ג
- נפח תא מטען: 340 ליטר
- 100-0 קמ"ש: 7.3 שניות
- מהירות מרבית: 160 קמ"ש
- כריות אוויר: 7
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): 5 כוכבים
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 122 אלף שקל (117 אלף שקל)