מחלת הגה משפחתית: יונדאי אלנטרה N מול סקודה אוקטביה RS

תקציר, אבל ארוך. מאז נוסדה לפני יובל שנים בוולספורג שבגרמניה או בדייפ שבצרפת - תלוי לאיזה תנ"ך מוטורי אתם מאמינים - קטגוריית משפחתית-ביצועים, הגיעו החברות בה בתצורת האצ'בק-חמש-דלתות. בדיוק כמו שהאירופים אוהבים, הישראלים פחות.

למעט שתי יוצאות דופן היסטוריות, סדאן עם ארבע דלתות ותא מטען נפרד שבהתאם, זכו כאן להצלחה גדולה. ראשונה מכולן ואגדית הייתה סובארו אימפרזה טורבו שהפציעה באמצע שנות ה-90, אך סיימה את חייה כאן עשור לאחר מכן. סקודה אוקטביה RS היא הנציגה העכשווית, משווקת כבר שנים ארוכות וגם כיום. מכונית שהשכילה לשלב בין יתרונותיה השימושיים של סקודה, עם מכלולי הנעה ומכאניקה משובחים של גולף GTI. וגם אם לא הייתה פראית ומנפצת מוסכמות כמו האימפרזה בזמנה, עדיין הפכה לבחירה המועדפת על משפחות מחפשות ריגוש.

אבל היא כבר לא לבד. שכן יונדאי הנחיתה כאן לאחרונה את האלנטרה N, גרסת ביצועים למשפחתית היברידית החביבה בשוק הליסינג. עוד מוצר מבית חטיבת הביצועים הקוריאנית שמספקת בשנים האחרונות דגם משובח אחר דגם משובח. החל ב-i30N הראשונה במשפחה, ועד איוניק 5N החשמלית והצעירה מכולן. אחת אחת עם DNA נהדר ויכולת שעושה כבוד להצהרות היומרניות.

עובדה חביבה - השתיים האלו לא מתחרות ראש בראש כמעט בשום מקום בעולם, פרט לישראל. האוקטביה RS משוווקת בעיקר באירופה, האלנטרה N מגיעה מאמריקה. מה שלא הקטין את הסקרנות שלנו לגבי קרב על תואר הטובה מכולן. ההיפך הוא הנכון.

סקודה אוקטביה RS

• מנוע: טורבו-בנזין, 4 צילינדרים, 2.0 ליטר, 265 כ"ס
• תמסורת: 7 הילוכים כפולת-מצמד, הנעה קדמית
• זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 6.4 שניות, 250 קמ"ש
• צריכת דלק (יצרן): 14.2 ק"מ לליטר
• בטיחות: בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת
• מחיר: 265 אלף שקל

יונדאי אלנטרה N

• מנוע: טורבו-בנזין, 4 צילינדרים, 2.0 ליטר, 276 כ"ס
• תמסורת: 8 הילוכים כפולת-מצמד, הנעה קדמית
• זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 5.3 שניות, 250 קמ"ש
• צריכת דלק (יצרן): 9.6 ק"מ לליטר
• בטיחות: בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, התרעת שטח מת
• מחיר: 235 אלף שקל

עיצוב ותא נוסעים

האלנטרה N עמוסת סממני אקשן חזותיים בניגוד לאחותה הרגילה צבועת הלבן-ליסינג עם מדבקת "איך אני נוהג". עם סבכה מושחרת וכונסי אוויר גדולים מלפנים, צמד מפלטי-ענק וספוילר מאחור, מסיטי אוויר סביב המרכב וגם במקרה של מכונית המבחן צביעה ייחודית לחטיבת הביצועים הקוריאנית. לעומתה, האוקטביה RS הספציפית בה נהגנו צבועה בירוק זרחן צווחן, אבל קחו אותה בלבן וההבדלים בקושי מורגשים לעומת מונית גנרית של גט טקסי.

סביבת הנהג של יונדאי עמוסה בפלסטיק שחור קודר ופשוט יחסית, ולא מרשימה ויזואלית. היכן כן הושקעה מחשבה? בכל הנוגע לנהג, עם מושבי ספורט סופר-תומכים מלפנים, כמעט כמו באקט-מרוצים ותנוחת נהיגה מצוינת. רק הנוסע יתלונן על היעדר כיוון גובה. וגם עם צמד מתגי N על ההגה למעבר מהיר בין מצבי נהיגה, ומתג "בוסט" אדום למקסימום כוח ל-20 שניות.

בלוח המחוונים הדיגיטלי ועל מסך המגע ("10.25 כל אחד) יש אפשרות למגוון תצוגות אקשן לצד המידע הרגיל. למשל לחצי מגדש, מד מומנט ו-G, מצב מצערת ובלימה, וגם טלמטריה לתיעוד זמני הקפה. וגם, ידית בלם חניה מכאנית, (חשמלית בסקודה), לטובת חובבי ההחלקה.

הסקודה מרגישה איכותית יותר, היא מאובזרת יותר ומציעה כיוון חשמלי למושבים קדמיים ספורטיביים (ופחות תומכים מהיונדאי) ומצלמות חניה היקפיות (רגילה ביונדאי). אבל מלבד גימור דמוי-קרבון (פשוט למראה), אין כאן שום ייחוד ספורטיבי.

אפילו מנופי השליטה הידנית בהילוכים מאחורי ההגה נלקחו מהגרסה הרגילה, וקטנים מאלו של המתחרה הקוריאנית. בורר מצבי הנהיגה מוסתר בקונסולה המרכזית, יש מעט נתוני אקשן על לוח המחוונים ("10.25) ומסך המגע הגדול ("13). וזהו.

אבל כצפוי, האוקטביה מרווחת ונוחה יותר ליושבים מאחור, עם פתחי מיזוג נפרדים ליושבים שם (לא חלק מהציוד התקני באלנטרה), שחסרה גם פתיחה בלחיצה אחת לחלונות האחוריים כבאוקטביה. באחרונה יש יותר שקעי USB (5 לעומת 3), כולל בסמוך למראה המרכזית לטובת מצלמת דרך. גם בתא המטען היתרון הוא של סקודה - עם 553 ליטר לעומת 402, ומפתח גדול משמעותית הודות לתצורת דלת חמישית.

מערך הבטיחות של שתיהן כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, והתרעת שטח מת (אקטיבית כולל על פתיחת דלת), ובאלנטרה זה חשוב במיוחד שכן למראות הצד - נו אמריקה, לא תתקדמי? - שטח מת גדול מאוד. במפתיע, אין ליונדאי בקרת שיוט אדפטיבית, ציוד תקני בסקודה.

מנועים וביצועים

לשתיהן מנועי בנזין מוגדשים עם 4 צילינדרים בנפח 2.0 ליטר והספק מרבי דומה: 265 לאוקטביה ו-276 כ"ס לאלנטרה. גם שאר שרשרת ההנעה דומה, עם תיבה כפולת-מצמד (7 הילוכים בסקודה, 8 ביונדאי) והנעה קדמית דרך דיפרנציאל מוגבל החלקה אלקטרוני.

הקוריאנית מהירה משמעותית בזינוק מהמקום, כשהיא נהנית בין היתר מיתרון של יותר יחסי העברה בגיר וכ-60 ק"ג פחות במשקל, ותגיע מעמידה ל-100 קמ"ש ב-5.3 שניות בלבד, לעומת 6.4 בסקודה. ליתרון זה אחראית גם בקרת שיגור יעילה משמעותית.

אבל בתאוצות ביניים המדמות עקיפה, האוקטביה מהירה במעט, בין היתר הודות לתיבת הילוכים נמרצת יותר. אפרופו, גם בעיר ובזחילת-פקקים התיבה שלה חלקה ונעימה יותר. אם בחרתם במצב הנהיגה הקיצוני ('ספורט' בסקודה, 'N' ביונדאי), המצב שונה ופעולת התיבה של הקוריאנית מהירה ומדויקת משמעותית, במצב האוטומטי ובעיקר במצב הידני.

על הצליל אין ממש תחרות. מערכת הפליטה של סקודה רגועה יחסית, זו של יונדאי ממשיכה את הקו הוויזואלי המוחצן ופורצת בתרועות קרב ופיצוצי פריקת מגדש משמחי לב בכל הזדמנות. ואפילו לא צריך לפתוח את החלונות כדי להקשיב לכך, שכן מערכת השמע מסייעת להגברת האפקט - אם כי באופן שנשמע מאוד טבעי.

צריכת דלק במבחן? האוקטביה טובה במעט עם 9.4 ק"מ לליטר לעומת 9 קמ"ל באלנטרה.

נוחות והתנהגות

לשתיהן מתלים נוקשים מהאחיות הרגילות, בשתיהן המרכב מונמך קלות (1.5 ס"מ בסקודה, 0.5 ס"מ באלנטרה), להגה כיול שונה, בלמים גדולים יותר וגומי דביק יותר. אבל ביונדאי יש גם שינויים משמעותיים בגיאומטריית המתלים עם חיזוקי מרכב, כולל בבתי הבולמים הקדמיים ומוט גישור בין האחוריים (שצבוע אדום בתא המטען). מטרת כולם להקשיח את המרכב (ב-30%) ובהתאם להעניק חדות משופרת ותגובה מהירה יותר. וזה מורגש.

בכביש הררי ומפותל האלנטרה N מדויקת הרבה הרבה יותר, מגיבה מהר יותר לכל פקודת נהג ומזרימה מידע מפורט לידיים דרך ההגה, לרגליים דרך דוושת הבלם ולישבן באמצעות המושב המעולה. גם רמת האחיזה שלה גבוהה משמעותית ובהתאם, יכולת הפניית המרכב עדיפה, עם שליטה מרשימה על רדיוס הסיבוב באמצעות מינון הלחץ על דוושת התאוצה או הבלימה. זה מעניק המון ביטחון לנהג ומשדרג את ההנאה.

האוקטביה RS לא מפגרת אחריה משמעותית מבחינת מהירות וכיסוי מרחק גם בכבישים מאתגרים, אבל זה מגיע באופן שונה לגמרי, עם בידוד יחסי של הנהג ממה שקורה על הכביש. ההגה אומנם מהיר יותר (2 סיבובים מקצה לקצה, 2.5 ביונדאי) אבל הוא נטול תחושה. במהירות פניה גבוהה הנטייה לתת-היגוי מוגברת.

מערך המתלים שלה מתמודד פחות טוב עם עומסים גבוהים שמייצרים תחושת תנועה מוגזמת במרכב. עוד יותר מכך עם שיבושים ומהמורות בשיא הפנייה שמסיטים אותה מהקו הרצוי. כל אלה דורשים נהג מאוד מנוסה שמכיר היטב את מגבלותיה, ויכול כך להמנע מצרות שהיונדאי כלל לא פוגשת בהן.

מצב ההתאמה האישית בסקודה שולט על תגובות מנוע-גיר, בולמי זעזועים והגה, בעוד שביונדאי יש שני מצבי ההתאמה אישית ואפשרות מגוונת הרבה יותר. למשל שינוי מנוע וגיר בנפרד, מידת נעילת הדיפרנציאל, שליטה בסעפת פליטה, שלושה מצבי בקרת יציבות (כולל ניתוק מלא, לא אפשרי בסקודה) וכמובן מתלים.

הרכות היחסית של מתלי האוקטביה באה לידי ביטוי בנוחות נסיעה עדיפה בעיר, ובידוד טוב יותר של רעשי דרך ורוח בשיוט מהיר. אבל לרכות הזו יש חיסרון במהירות גבוהה על אספלט גלי, למשל כבישי רמת הגולן או ים המלח, שם האלנטרה שומרת על ריסון מופתי.

על המסלול

יומו השני של המבחן הוקדש לביקור במסלול המירוץ בפצאל  עם 2.4 ק"מ, 17 פניות כולל ישורת ארוכה יחסית של כ-600 מטר. ושם הוקצנו הפערים בין השתיים. האלנטרה N עם אחיזה גבוהה יותר והתנהגות אחידה במגבלות, אלמנטים שמאפשרים נהיגה קלה על הקצה. והיא גם מהירה בשניה שלמה מהסקודה, עם דקה ו-7.6 שניות להקפה.

האוקטביה, למרות שהייתה מהירה ב-6 קמ"ש בסוף הישורת (174 קמ"ש), הרגישה כאן מגושמת יותר, חייבה מניפולציות כדי לצמצם תת-היגוי, העלימה תחושות נדרשות מהנהג ואיבדה מהר יותר את יכולת הבלימה. ראוי להדגיש כי לא רק בלמי הקוריאנית הפגינו עמידות טובה יותר, גם צמיגיה בקושי נשחקו לאחר 10 הקפות. מה שלא ניתן היה לומר על אלה של הצ'כית.

סיכום

השורה התחתונה ברורה. כמכונית משפחתית עם מנוע חזק וסממנים ספורטיביים, הסקודה אוקטביה RS עדיפה באופן חד-משמעי. עם תא נוסעים עדיף, יותר אבזור ואיכות ונוחות בתנאים עירוניים. אבל לא זה מה שבדקנו. רצינו לדעת איזו משתיהן היא מכונית הספורט העדיפה, שמסוגלת לתפקד גם כמשפחתית.

והיונדאי עדיפה מבחינה זו. אין לה פתחי מיזוג מאחור וזה מתסכל, יש לה פחות נפח בתא המטען והיא קופצנית יותר בעיר. אבל כמכונית ספורט היא עולה על האוקטביה בכל פרמטר רלוונטי. ואם זה אינו מספיק, היא גם זולה יותר. ובמילים פשוטות - מלכת המשפחתיות ספורט החדשה.